קראתי בהנאה רבה את ספר השירה "שורשים בשמיים"של המשורר <mark>משה רם</mark>
שעושה רושם שאינו משורר של תקופה אחת,יותר תחושה של נשמה עתיקה בעולם חדש,לשונו שורשית וגבוהה,וגם מודרנית מאוד.בחלק משיריו מזכיר את העומק והמיקצב של אלתרמן,ונתן זך,פיוטי כמו אלתרמן,ומהורהר כמו זך.
בפואמה על אמא שלו ז"ל,ממש ראיתי תמונות חיות מהתאורים בשירו.
ספר שירה עמוק חכם ומרגש,מייצג את החיבור בין שפה עברית מקראית,לבין חוכמה אנושית ובהחלט
