מה התחלה ומה הסוף

מספר ספרים נכתבו על זקנה, בשלביה האחרונים כשאדם הולך ונמוג אל עצמו, כמו האיש הזקן, פרידה, של נגה אלבלך. אז מה אפשר לחדש בכתיבה העוסקת בנושאים קשים שתמיד יעוררו תחושת מעוקה קשה, ואת כל הפחדים הדמוניים שלי לעובדה שהחיים עלולים להוביל אותנו למחוזות של השפלה וסבל.

<mark>חן</mark> לבקוביץ', בספרה, אולי נזכרתי מאוחר מדי, אומנם עוסקת בזקנה המשפילה, אך היא מעניקה לה זווית ראיה מיוחדת וכבוד למאב

אני אוהבת לצאת מאיזור הנוחות ולהלך בין ז'אנרים של ספרים , ובדרך להיחשף לספרים מצוינים .
ספרים מיוחדים אחרים ושונים , מרגשים ונוגעים , ובעיקר כאלה מעוררי מחשבה כדי שהקריאה שלי לא תהיה רק פסיבית אלא אקטיבית , כזו שגלגלי המוח יתחילו לעבוד ו...לחשוב ...
כזאת היתה חווית הקריאה שלי מהספר אולי נזכרתי מאוחר מדי שכתבה <mark>חן</mark> לבקוביץ' , בעלת הבלוג המצליח שאני אוהבת לקרוא מאוד , אמא עייפה דיה בעל הכריכה הי

זה פשוט ספר מדהים. ספר עוצר נשימה. אין לי מספיק מילים כדי לתאר את חווית הקריאה הנדירה שהייתה לי. ממש הרגע סיימתי את הספר, מייבבת בבכי, כל הפנים שלי אדומות ואני אפילו קצת רועדת. הייתי חייבת לרוץ לכתוב סקירה כדי שהזיכרון של התחושה הזו יישאר גם על הדף.

אני לא יודעת מאיפה הגיעה הסופרת הזו, יש פה כישרון כתיבה נדיר שנוגע בכל נימי הגוף והנפש. מדובר בכתיבה אמיתית ומרגשת שנוגעת בכאב השברירי של החיים ולצד