תמיד אמרתי שאם לא הייתי שחקנית הייתי רוצה לשרת במוסד, בשב"כ, במשהו סודי שיצריך ממני לצאת למבצעים מיוחדים. אולי זו הסכנה שאני צריכה להרגיש, אולי היציאה מהשגרה, אולי הלחיות על הקצה הזה שמגרה את כל החושים שלי, מרגש אותי וגורם לי להרגיש חיה.

בסוף בחרתי במקצוע אחר, שמגרה את החושים לא פחות. שמציב אותי בעמדה של העמדת פנים, בלהיות מישהו שאתה לא אבל בו זמנית מישהו שאתה ממש כן.

לכן מצאתי את עצמי מתא

רומן 'יחסינו לאן' חביב.

אבישג, לוחמת מוסד בצומת דרכים. קידום בעבודה או טיפולי הפרייה וילדים.. המתחרה איתה על התפקיד וייס, שהוא גם הצמד שלה בעבודה, בתסבוכות מ<mark>שלו</mark>. בין לבין מאבקי הכח, בתוך כל הקלחת הם גם אמורים לסכל טרור.

כתוב טוב, וזורם. סך הכל די נהנתי. בן 3.5 ל4.

חייב לציין שלא אהבתי את הכריכה ולא הייתי מרים את הספר אם לא הייתי רואה המלצות עליו לפני.