ביקורת זו עלולה להכיל ספוילרים, יזהר הקורא.

לואיס גיבור הספר הוא סוג של כבשה שחורה, שונה ומוזר, הפרחח המקסים, שאימא שלכם אמרה שלא תעזו להביא הביתה, הבחור שאבא שלכם אסר עליכן לצאת אתו , כי לא יצא ממנו כלום, כי הוא רק צרות.
זה שבועט במוסכמות, עושה מה שהוא רוצה בלי לחשוב על מחר, מראה אצבע משולשת לממסד, ושולח את הכללים לעזאזל.
רק בספרים לואיס הוא גיבור, רק כאן מעלים אותו על נס. כי את מי זה מעניין

שיער צבוע אדום הוא לא ספר חינוכי, אבל הוא ספר אמיתי וזורק לנו את החיים בפרצוף בלי כחל ושרק. הוא מזכיר לנו שהחיים שלנו בדרך כלל לא מתנהלים כמו שהיינו רוצים לחיות אותם ושרוב החיים שלנו בעצם אנחנו חיים בשביל אחרים ועל פי עקרונות של אחרים. מה שיותר נורא והספר מזכיר לנו הוא שאנחנו חיים ככה לא בגלל שאנחנו מאמינים בערכים האלה או שממש אכפת לנו מהאחרים שאנחנו חיים עבורם אלא כי בעצם אנחנו פחדנים ואין לנו את

זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את "שיער צבוע אדום", זה אחד הספרים הבודדים שאני עדיין חוזרת וקוראת מידי פעם. לפעמים אני ממש מתגעגעת לספר הזה:) הספר מספר את קורותיהם של דמויות רבות ביוון של שנות ה-50 60, הכתיבה מהירה וקולחת, הדיבור יום-יומי, יש בדיחות, יש סקס.. ספר פשוט כיפי לקריאה.
אבל יש עוד מסר חשוב, שהסופר מציג אותו בדמות האגדית - לואיס, המסר הוא - פשוט תחיה. תהנה מהחיים כפי שהם. אל תתחייב (ועדיף