כל מי שמכיר אותי בחיים האמיתיים, יודע עד כמה אני מחובר לסיפורם של השחורים בארה"ב ולמאבקם לשיוויון זכויות. קראתי הרבה על המאבק הזה, כתבתי על כך לא מעט פוסטים אצלי באתר ומדי פעם אני גם מרצה על הנושא הזה. ספרה החדש של ד"ר <mark>דולן</mark> פרקינס ולדז, הוא אחד הטובים, החזקים והמטלטלים שקראתי על הנושאים האלו.

במשך שנים ארוכות היתה מדינת אלבמה, אחת ממדינות הדרום הגזעניות ביותר ואחד ממעוזי ה-KKK. האירועים שהתרחשו

ארצות הברית של אמריקה, או כפי שרבים קוראים לה: "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות".
אלא אם כן את אישה, שחורה, ענייה, חסרת השכלה. ואז האפשרויות שלך בהחלט מוגבלות.
ועל כך הספר: על חוסר צדק. על מחדלים ממשלתיים. על גזענות, אבל לא רק כלפי צבע עור אלא כלפי עוני ומעמד. ארצות הברית אמנם לא מדינת רווחה, אבל כזה חוסר שוויון וכאלו חוסר פרופורציות בין חלקים בחברה, כפי שמשתקפים בעלילת הספר הזה, הם פשוט מזעזעים וח

על הספר הנוכחי קבלתי המלצה מחברה טובה שמתעמלת איתי במכון כושר. והיא צדקה!

הספר מבוסס על אירועים אמיתיים ועוסק בסוגיית העיקורים שבוצעו במרפאות הפדרליות בארצות-הברית במאה הקודמת. חלק גדול מהמעוקרות היו ילדות קטינות ורובן הגדול אפרו-אמריקאיות.

בלעתי את הספר הזה בשלוק אחד וזה לא קרה לי מזמן!

הנושא נוגע בנימים הדקים. איך אפשר לעשות כזה מעשה? איך אפשר לקשור חצוצרות לילדות קטנות שעוד

אחד הספרים שקראתי בעבר הלא כל כך רחוק וריתק אותי מעצם הנושא בו עסק (האאוגניקה) ושלח אותי לחפור בגוגל כדי לקרוא עוד על הנושא היה הספר "שקרים הכרחיים" לדיאן צ'מברליין.

אֵאוּגֵנִיקָה היא תורת השבחת הגזע, והיתה תוכנית לדילול אוכלוסיה בצורת עיקור כפוי. הנושא הזה, המורכב כל כך, מרתק, וכשראיתי את הספר הזה כשיצא, הוא נכנס במהירות לרשימת הקריאה.

הסיפור מתחיל בשנת 1973 ומסתיים בשנת 2016. הוא לא סיפ

סיוויל טאונסנד, רופאה שחורה בת 67 מגוללת את כל שושלת היוחסין שלה
לבתה אן (23) שאינה נוכחת בספר, אלא רק מוזכרת בו.
הסיפור מתחיל בשנת 1973 , תקופה בה פעל מנגנון ממשלתי מפלצתי
במסגרתו עוקרו בכפייה כ-150 אלף נשים, מרביתן שחורות.
הספר מתמקד בשתי ילדות, אריקה(13) ואינדיה(11).

באותה תקופה סיוויל בת 23 עובדת כאחות במרפאה לתכנון המשפחה.
במסגרת עבודתה היא מתוודעת לשתי הילדות הקטנות, ונקשרת למשפחה

הגעתי לספר בעקבות המלצות חמות באתר. בשונה מקוראים אחרים, לא אהבתי ולא התלהבתי מהספר בכלל.
כריכת הספר מבלבלת, חשבתי כי הספר על נשים באפריקה? אז לא. הספר שייך לז'אנר המעלה פרשה מוסרית הקשורה למדיניות הממשל בארה"ב ויחסה לאוכלוסיה מסויימת,
נשים שחורות. הספר מבוסס על מקרה אמיתי כמו כמה וכמה ספרים אחרים המעלים פרשות שונות המבוססות על מקרים אמיתיים שקרו. הפעם מדובר על הזרקות דפו פרוברה - זריקות למניעת

ספר מאד מענין העוסק בבעיה שרודפת ומפלגת את ארהב לאורך שנים רבות, ההחלטה של אישה על גופה ועל עתידה. בנושא ההפלה היזומה (לא מלאכותית). הספר עוסק בנשים שחורות ועניות בארהב בשנות ה60 שטופלו במרפאות לנשים. אלה היו אמורות לעזור להן ,לחנך חינוך מיני, לתת להן אמצעי מניעת הריון לרפא מחלות מין אבל לקחו לעצמם את ההחלטה את מי לסרס באופן חירורגי ולמנוע הולדת ילדים.
ההתנהלות פטרונית הזו היתה נהוגה במדינות רבו