״שלוש שנים ללא שם״-<mark>יוליה שקודובה</mark>



הוצאת ידיעות אחרונות

יד ושם

230 דף כולל סיכומים



לקח לי כמה ימים לקרוא את הספר. הוא קשה מאד ומזכיר לגמרי את ״999 נשים צעירות״ שהיה גם קשה, אך זה אותן נשים מהטרנספורט הזה. לכן הספרים מאד דומים.



המבוא נכתב ע״י חנה יבלונקה שנותנת את כל פירוט ההיסטוריה עד להיותן אסירות.

משם, יוליה מספרת.

הספר נכתב מנקודת מבט של אחת מהטרנספורט הראשון מסל

ספר מצמרר ומרתק - יומנה של <mark>יוליה שקודובה</mark>, נערה ששרדה שלוש שנים באושוויץ ואח"כ בבירקנאו.
עיקר תוכנו של הספר כתוב על כריכתו, ואין מה לחזור על הכתוב בו. אך מתוך הכרותי את השואה ואת שלל הספרות והעדויות שנכתבו אודותיה, אינני סבור שניתנה לנו ההזדמנות להצטרף אל חייו של מי ששרד באושוויץ ובירקנאו שלוש שנים - מיום פתיחתו ועד יום סיום פעולתו. הישרדות בכלל בימי השואה תלויה הייתה במלה אחת: "מזל". ואכן המזל,