הכיצד עוצמה שכזו

נעלמת בין רגע

האם היה רגע

או שמא

זהו חלוף הזמן

עודני כאן

עקב בקרקע

רק חצי פוסע

עודני כאן

מביט בהתפוגגות צילך

ואת מזמן אינך

איני יכול לבד

אצטרך יד

אולי שתיים

שלא אתקבע

לפחות בינתיים

מסביבי ניצבת לה חומה

חותמת את עירי מכניסה ויציאה

חומה מבוצרת ומרשימה

הופיעה לפני שנים

אך בשנייה

לעיר נכנסתי במודע

שם לא נכחה חומה

ולעת שהופיעה

לא הרגשתי ברע

הייתי מוגן לאור הביצורים

מנוטרל מבחוץ

אך לעיתים

גם מבפנים

מהיכן הגיעה אותה הפירצה

אשר סדקה אצלי את החומה

כעת מתחילה היא להתפורר

והראש זועק להיזהר

נכנסים לעוד מערכה בה לא נדע

יד מי תצא על העליונה

לראשי קשה לקבל את המחשבה

שאולי ליבי, סדק את החומה

גרוני חנוק

והדמעות מעיניי מנסות לנוס

אך עוצר אותם שם

לעוד רגע קט

לעוד רגע איתם

גרוני חנוק

והבכי את מחסומי הפה מנסה לפרוץ

לא תמיד מצליח

לפעמים הינו נעול

בסורג ובריח

מתכנסים גלי מחשבתי הצלולים

נעים הם אל חוף תובנתי

ושם מתנפצים

מבקש אני לזכור את כולם

כל אחד ואחד

קול אחד שנדם

שלשלאות שניתצו

חיים שנגדעו

האמונה שבהם

וההבנה

אני אחד מהם