איאן סטיוארט ומרטין גולוביצקי שילבו ידיים והרבה שכל במאמץ הירואי להסביר לקורא תאב הדעת אך לאו דווקא בעל השכלה מתמטית, כיצד מושג החבורה מספק מטרייה מדעית למושג הסימטריה. למרות שההגדרה שלהם חסרה מבחינה פורמלית, ההסברים שלהם קולעים וראויים לשבח. הספר קריא ומרתק. דרך אגב, התשובה שלהם לשאלה שבכותרת היא "לא. הוא ... ". קיראו ומיצאו.

ספר מעולה להכרת המתודולוגיה המדעית במקרה הקונקרטי של הגיאולוגיה: מהי תצפית מדעית? כיצד תצפיות לא כמותיות מתפקדות במחקר מדעי במדעי הטבע? כיצד הלוגיקה מתפקדת בהסקת מסקנות מדעיות, עם מתמטיקה ובלי מתמטיקה? לדעתי כל תלמיד שיטות מחקר במדעי החברה חייב ללמוד את הספר הזה כדי להשתחרר מכמה סיפורי בדים שמלעיטים בהם את תלמידי מדעי החברה. הרי הגיאולוגיה מספקת גם בסיס להפרכה של ה"תפיסות" הפוסט מודרניות, לפיהן המציאות היא יצירה חברתית של חברה שקיומה מוטל בספק. האם רעידות האדמה הן נרטיבים מדומיינים של חוקרים??

זהו ספר מדהים, למרות שהוא מעיק, כי מדובר לא רק בחלק של עמנו שנרמס, דוכא, ואף הושמד, אלא גם בבעיית הקשר שבין תרבות והומניזם. התרבות הגרמנית, בתקופות מסוימות, היתה תרבות איכותית שהפכה את עורה בתוך מספר שנים לתרבות מפלצתית, כמה וכמה פעמים בתולדותיה. ובין השורות מתגלה עמנו שמגדל מדי פעם ספיחים של אנטישמיות עצמית ושל השליות ביחס לתפקיד היהודי בעולם. אין ספק שהלקח המושמע בספר הוא שאין ערבות לתרבות אנושית איכותית אלא בשמירה מתמדת על ערכיה. ממש נדהמתי לקרוא כיצד מרטין בובר, פרויד, ואחרים, נסחפו בהתלהבות מיליטריסטית קיצונית ערב מלחמת העולם הראשונה ועם פרוץ המלחמה הנוראה ההיא. מי יכול להעלות על דעתו - מרטין בובר כמיליטריסט קיצוני וכחסיד שוטה של הלאומנות הגרמנית?? כל יהודי חייב לקרוא את הספר וכל אדם החפץ ביקר ההומניזם וערכיו.

ספר מעולה, בהיר ומומלץ. לצערי יש בו פגם אחד וחצי. תורת הכאוס מוצגת בו בצורה מוטעית ביותר. כאילו המחבר מאלץ אותה שתתאים לתפיסת ההיסטוריה שלו. כמובן שהכללת השם "תורת הכאוס" בכותרת של הספר מגבירה את שיווקו, אבל מדוע חוקרים במדעי החברה נוטים לגייס לעזרתם, כמטפורות, התייחסות אל מידע מתמטי חד-משמעי, על-ידי עיוות משמעותו? האם זה לא ביטוי לרצון להישמע "מדעי" (ואני מציב זאת בגרשיים, כי אין דבר כזה "להישמע מדעי"). המחבר מקשר את הפרקטלים לאנטרופיה, טוען שתורת הכאוס התקבלה בפיסיקה במקום המיכניקה של ניוטון, מזכיר פרשנות בלתי מבוססת של המיכניקה הקוואנטית (כאילו יש בה התייחסות כלשהי להתבוננות סובייקטיבית), סובר שלפרקטלים אין אורך מוחלט בגלל שלא ניתן לחשב את אורכם אלא בדרך הקירוב (כל חישוב של אורך של כל קו שאינו ישר מוגדר על-ידי "קירובים שאף פעם אינם מגיעים אל האורך המוחלט", בתנאי שיש לקו אורך. לפרקטלים אין אורך - ואין להם גם שיפוע באף נקודה) - כל אלה חסרי בסיס. אני ממליץ על הספר בגלל הגישה להיסטוריה המבוטאת בו. אני ממליץ על הספר בגלל הגישה המפוכחת שמבוטאת בו ביחס לסוגיות אקטואליות מאד. אני ממליץ על הספר בגלל הרבה דברים נוספים ומעניינים שיש בו. אין בו יישום של "תורת הכאוס" אלא כפי שהיא נתפסת על-ידי אורחים הנוטים להטות. יש בו היסטוריה מאלפת.

זה הספר שהתחיל את דרכי בלוגיקה. זה היה כאשר כל תלמידי מדעי הרוח באוניברסיטה העברית חויבו ללמוד "מבוא ללוגיקה". המורה היה פרופ' יהושע בר-הלל. בלתי נשכח. המעבר מחשיבה אינטואיטיבית ואילמת לחשיבה פורמלית ומפורשת אינו פשוט כל כך. תודה לקופי ותודה למורי.

זה הספר שהתחיל את דרכי בלוגיקה. זה היה כאשר כל תלמידי מדעי הרוח באוניברסיטה העברית חויבו ללמוד "מבוא ללוגיקה". המורה היה פרופ' יהושע בר-הלל. בלתי נשכח. המעבר מחשיבה אינטואיטיבית ואילמת לחשיבה פורמלית ומפורשת אינו פשוט כל כך. תודה לקופי ותודה למורי.