Uשלינקה•לפני 5 שניםדברים נכונים, חוץ מזה שיש בו כן משהו מעניין, הדמות של אגנס החרוצה, האינטילגנטית, הרגישה. ספר מפוספס וחבל.על הביקורת של יסמין על סיפורה של אגנס מאת האנה קנט
Uשלינקה•לפני 5 שניםהספר מיוחד במינו. מאוד חבל שלא הצלחת להפיק ממנו הנאה...על הביקורת של אחד על האפיפיורית יוהנה מאת דונה וולפולק קרוס
Uשלינקה•לפני 5 שניםבהחלט נכון. עד עמוד 230 בערך אין התפתחות ממשית, אם כי התיאורים על העבדות מקסימים. אבל מעמוד זה והלאה קראתי בשקיקה. רציתי לדעת עוד ועוד.על הביקורת של ריני פיאמנטה על המצאת הכנפיים מאת סו מונק קיד
לי יניני•לפני 5 שניםאם אהבת תקראי אל ההבטחה האחרונה של אותה סופרתעל הביקורת של שלינקה על הסוד מאת קתרין יוז
אָמוֹן •לפני 5 שניםמעניין אבל אני לא יודע איך אפשר לברוא משהו שלא קיים.על הביקורת של שלינקה על בורא המלאכים מאת סטפן ברייס
כרמלה•לפני 5 שניםשלינקה, תודה רבה על הסקירה המרתקת.אחפש את הספרעל הביקורת של שלינקה על בורא המלאכים מאת סטפן ברייס
סיפורה של אגנסהאנה קנטהתחלתי לקרוא, ניסיתי להמשיך עוד ועוד ובסוף נשברתי. סיפור שאין בו עלילה ברורה, האירועים מתקדמים בצורה איטית, למרות שאהבתי את הדמות של אגנס, שמשדרת דברים חיוביים, בניגוד לדמות השלילית, שמציגים אותה בספר (רוצחת)- אינטליגנציה, חוכמה, חריצות, יכולת לקלוט דברים מתחת להכל- בגלל זה היא מבקשת שכומר בהתלמדות ילווה אותה בסוף חייה. האמת שהספר הצליח לסקרן אותי לדעת מה קרה איתה, אבל למרות זאת, לא הצלחתי לקרוא עד הסוף, כי באמת שהספר לא מתקדם הרבה וסובב בערך סביב אותם דברים, וחבל, כי זה היה יכול להיות סיפור מעניין.
סיפורה של אגנסהאנה קנטהתחלתי לקרוא, ניסיתי להמשיך עוד ועוד ובסוף נשברתי. סיפור שאין בו עלילה ברורה, האירועים מתקדמים בצורה איטית, למרות שאהבתי את הדמות של אגנס, שמשדרת דברים חיוביים, בניגוד לדמות השלילית, שמציגים אותה בספר (רוצחת)- אינטליגנציה, חוכמה, חריצות, יכולת לקלוט דברים מתחת להכל- בגלל זה היא מבקשת שכומר בהתלמדות ילווה אותה בסוף חייה. האמת שהספר הצליח לסקרן אותי לדעת מה קרה איתה, אבל למרות זאת, לא הצלחתי לקרוא עד הסוף, כי באמת שהספר לא מתקדם הרבה וסובב בערך סביב אותם דברים, וחבל, כי זה היה יכול להיות סיפור מעניין.
סיפורה של אגנסהאנה קנטהתחלתי לקרוא, ניסיתי להמשיך עוד ועוד ובסוף נשברתי. סיפור שאין בו עלילה ברורה, האירועים מתקדמים בצורה איטית, למרות שאהבתי את הדמות של אגנס, שמשדרת דברים חיוביים, בניגוד לדמות השלילית, שמציגים אותה בספר (רוצחת)- אינטליגנציה, חוכמה, חריצות, יכולת לקלוט דברים מתחת להכל- בגלל זה היא מבקשת שכומר בהתלמדות ילווה אותה בסוף חייה. האמת שהספר הצליח לסקרן אותי לדעת מה קרה איתה, אבל למרות זאת, לא הצלחתי לקרוא עד הסוף, כי באמת שהספר לא מתקדם הרבה וסובב בערך סביב אותם דברים, וחבל, כי זה היה יכול להיות סיפור מעניין.
סיפורה של אגנסהאנה קנטהתחלתי לקרוא, ניסיתי להמשיך עוד ועוד ובסוף נשברתי. סיפור שאין בו עלילה ברורה, האירועים מתקדמים בצורה איטית, למרות שאהבתי את הדמות של אגנס, שמשדרת דברים חיוביים, בניגוד לדמות השלילית, שמציגים אותה בספר (רוצחת)- אינטליגנציה, חוכמה, חריצות, יכולת לקלוט דברים מתחת להכל- בגלל זה היא מבקשת שכומר בהתלמדות ילווה אותה בסוף חייה. האמת שהספר הצליח לסקרן אותי לדעת מה קרה איתה, אבל למרות זאת, לא הצלחתי לקרוא עד הסוף, כי באמת שהספר לא מתקדם הרבה וסובב בערך סביב אותם דברים, וחבל, כי זה היה יכול להיות סיפור מעניין.
הסודקתרין יוזספר יפה, יש מעט פעמים שהוא נכתב בסגנון קליל מדי לדעתי, אך השתלשלות המאורעות מעניינת, מרגשת, מסקרנת. אם כי חייבים לומר שהקשר הישיר מדי שנוצר בין הדמויות- בין האם המאמצת לסבתא ולכל קרובי המשפחה הביולוגיים כל מהלך חיי הדמויות מוזר מדי, וצירוף המקרים חזק יתר על המידה. אהבתי איך שביתה של האם המאמצת מגיעה בכוח המחשבה וביוזמתיות לאן שהיא צריכה להגיע, ואיך שהכל בסוף נקשר לבן שלה. אהבתי את הרגישות של הדמויות, למשל לא לגלות את האמת כי זה לא היה מתאים באותו זמן. זה מחזיר לחיים האמיתיים. אהבתי את האישיות החזקה של הדמויות בכלל- החלטות גורליות שהיו חייבות להתקבל בשברירי שניה, האומץ, היצירתיות וכ"ו- כפי שכתבתי. נראה לי שהתוכן של ספריה של קתרין יוז מזכיר אחד את השני, ממה שקראתי עליהם (אם כי היא לא הספיקה עדיין לכתוב הרבה ספרים).
הסודקתרין יוזספר יפה, יש מעט פעמים שהוא נכתב בסגנון קליל מדי לדעתי, אך השתלשלות המאורעות מעניינת, מרגשת, מסקרנת. אם כי חייבים לומר שהקשר הישיר מדי שנוצר בין הדמויות- בין האם המאמצת לסבתא ולכל קרובי המשפחה הביולוגיים כל מהלך חיי הדמויות מוזר מדי, וצירוף המקרים חזק יתר על המידה. אהבתי איך שביתה של האם המאמצת מגיעה בכוח המחשבה וביוזמתיות לאן שהיא צריכה להגיע, ואיך שהכל בסוף נקשר לבן שלה. אהבתי את הרגישות של הדמויות, למשל לא לגלות את האמת כי זה לא היה מתאים באותו זמן. זה מחזיר לחיים האמיתיים. אהבתי את האישיות החזקה של הדמויות בכלל- החלטות גורליות שהיו חייבות להתקבל בשברירי שניה, האומץ, היצירתיות וכ"ו- כפי שכתבתי. נראה לי שהתוכן של ספריה של קתרין יוז מזכיר אחד את השני, ממה שקראתי עליהם (אם כי היא לא הספיקה עדיין לכתוב הרבה ספרים).
