במשפט אחד לרוח התקופה - אסקפיזם בימי מלחמה. קראתי את הספר באנגלית מה שהתברר כהחלטה מעולה, כי חברות סיפרו לי שהתרגום לעברית מאוד לוקה בחסר וזה גם נשמע ככה מהביקורת השנייה לספר הזה. אני מנחשת שפשוט לא עשו עבודה טובה בתרגום של הסרקזם - גם עם תרגום טוב לא תמיד הכל יעבור כמו בשפת המקור ובתרגום לא טוב... נתחיל מהרומנטיקה - מי שמחפש רק את זה, הספר לא בשבילו. זה ספר SLOW-BURN, כלומר, לוקח בכללי הרבה זמן להגיע לזה, אבל הסופרת לקחה את זה לקיצון במקרה הזה. הרומנטיקה מגיעה בנקודה מאוד מאוחרת, וגם לא להרבה זמן. רוב העלילה מתמקדת בפיתוח האישי של ג'סמין, איך היא מתגברת על הרבה בעיות, חששות ופחדים שלה ביחד עם השותף החדשה שלה להחלקה על הקרח, איוואן. אני לא הרגשתי שהיה חסר לי הרומנטיקה במרבית הספר, שלטעמי זה אומר הרבה על הכתיבה והעלילה - בין אם זה הדיאלוגים שהצחיקו אותי, הדמויות ששבו אותי, החוסר יכולת להפסיק לקרוא במשך שעות. מצאתי את העצמי מתחברת לג'סמין, לחוסר הביטחון שלה, לפקפוק העצמי שלה. להבנה שיש לה חלום ואהבה אחת ענקית שהיא החלקה על הקרח, ושבלעדי זה היא פשוט לא תהיה עצמה. אפילו מצאתי את עצמי בוכה בנקודות מסוימות כאשר היא נפתחה לאיוואן ודיברה איתו על חלק מהפחדים והבעיות שלה. אהבתי את זה שלא קפצנו מ"אני לא סובלת אותו" ל"הוא אהבת חיי" תוך 100 עמודים. הסופרת בנתה את החברות שלהם לאורך הרבה מאוד פרקים, את האמון שלהם אחד בשני, את האהבה שבסופו של דבר הגיע. זה הרגיש לי הרבה יותר כנה ואמיתי מהרבה ספרי רומנטיקה אחרים בשוק. ולסיכום: He fell first, but she fell harder.

במשפט אחד לרוח התקופה - אסקפיזם בימי מלחמה. קראתי את הספר באנגלית מה שהתברר כהחלטה מעולה, כי חברות סיפרו לי שהתרגום לעברית מאוד לוקה בחסר וזה גם נשמע ככה מהביקורת השנייה לספר הזה. אני מנחשת שפשוט לא עשו עבודה טובה בתרגום של הסרקזם - גם עם תרגום טוב לא תמיד הכל יעבור כמו בשפת המקור ובתרגום לא טוב... נתחיל מהרומנטיקה - מי שמחפש רק את זה, הספר לא בשבילו. זה ספר SLOW-BURN, כלומר, לוקח בכללי הרבה זמן להגיע לזה, אבל הסופרת לקחה את זה לקיצון במקרה הזה. הרומנטיקה מגיעה בנקודה מאוד מאוחרת, וגם לא להרבה זמן. רוב העלילה מתמקדת בפיתוח האישי של ג'סמין, איך היא מתגברת על הרבה בעיות, חששות ופחדים שלה ביחד עם השותף החדשה שלה להחלקה על הקרח, איוואן. אני לא הרגשתי שהיה חסר לי הרומנטיקה במרבית הספר, שלטעמי זה אומר הרבה על הכתיבה והעלילה - בין אם זה הדיאלוגים שהצחיקו אותי, הדמויות ששבו אותי, החוסר יכולת להפסיק לקרוא במשך שעות. מצאתי את העצמי מתחברת לג'סמין, לחוסר הביטחון שלה, לפקפוק העצמי שלה. להבנה שיש לה חלום ואהבה אחת ענקית שהיא החלקה על הקרח, ושבלעדי זה היא פשוט לא תהיה עצמה. אפילו מצאתי את עצמי בוכה בנקודות מסוימות כאשר היא נפתחה לאיוואן ודיברה איתו על חלק מהפחדים והבעיות שלה. אהבתי את זה שלא קפצנו מ"אני לא סובלת אותו" ל"הוא אהבת חיי" תוך 100 עמודים. הסופרת בנתה את החברות שלהם לאורך הרבה מאוד פרקים, את האמון שלהם אחד בשני, את האהבה שבסופו של דבר הגיע. זה הרגיש לי הרבה יותר כנה ואמיתי מהרבה ספרי רומנטיקה אחרים בשוק. ולסיכום: He fell first, but she fell harder.

במשפט אחד לרוח התקופה - אסקפיזם בימי מלחמה. קראתי את הספר באנגלית מה שהתברר כהחלטה מעולה, כי חברות סיפרו לי שהתרגום לעברית מאוד לוקה בחסר וזה גם נשמע ככה מהביקורת השנייה לספר הזה. אני מנחשת שפשוט לא עשו עבודה טובה בתרגום של הסרקזם - גם עם תרגום טוב לא תמיד הכל יעבור כמו בשפת המקור ובתרגום לא טוב... נתחיל מהרומנטיקה - מי שמחפש רק את זה, הספר לא בשבילו. זה ספר SLOW-BURN, כלומר, לוקח בכללי הרבה זמן להגיע לזה, אבל הסופרת לקחה את זה לקיצון במקרה הזה. הרומנטיקה מגיעה בנקודה מאוד מאוחרת, וגם לא להרבה זמן. רוב העלילה מתמקדת בפיתוח האישי של ג'סמין, איך היא מתגברת על הרבה בעיות, חששות ופחדים שלה ביחד עם השותף החדשה שלה להחלקה על הקרח, איוואן. אני לא הרגשתי שהיה חסר לי הרומנטיקה במרבית הספר, שלטעמי זה אומר הרבה על הכתיבה והעלילה - בין אם זה הדיאלוגים שהצחיקו אותי, הדמויות ששבו אותי, החוסר יכולת להפסיק לקרוא במשך שעות. מצאתי את העצמי מתחברת לג'סמין, לחוסר הביטחון שלה, לפקפוק העצמי שלה. להבנה שיש לה חלום ואהבה אחת ענקית שהיא החלקה על הקרח, ושבלעדי זה היא פשוט לא תהיה עצמה. אפילו מצאתי את עצמי בוכה בנקודות מסוימות כאשר היא נפתחה לאיוואן ודיברה איתו על חלק מהפחדים והבעיות שלה. אהבתי את זה שלא קפצנו מ"אני לא סובלת אותו" ל"הוא אהבת חיי" תוך 100 עמודים. הסופרת בנתה את החברות שלהם לאורך הרבה מאוד פרקים, את האמון שלהם אחד בשני, את האהבה שבסופו של דבר הגיע. זה הרגיש לי הרבה יותר כנה ואמיתי מהרבה ספרי רומנטיקה אחרים בשוק. ולסיכום: He fell first, but she fell harder.

יש קסם באוויר. זאת הדרך היחידה להתחיל לתאר את הספר הזה בכלל. קסם ממשי ומוחשי שמושך אותך קרוב ולא נותן לך לסגור את הספר עד שאתה מסיים אותו. הקרקס הזה הוא באמת קרקס של חלומות. עצום את עינייך ותן לדמיון לעשות את השאר. דמיין את השערים, את האוהלים היפים, את צבעי השחור ולבן השולטים בהכל. הרח את ריח התפוחים והקרמל, ותן לחושים שלך להתפרע. כי זאת הדרך היחידה היחידה להינות לגמרי מהקרקס הזה. התיאורים בספר הזה כל כך חיים וצבעוניים, והסופרת נתנה תחושה כאילו שאם אעצום עיניים, אוכל ממש לגעת באוהלים ולראות את האומנים מופיעים מולי. את הספר מניע דו קרב בין שני קוסמים, אך הם לא מרכז העלילה. הקרקס הוא המרכז. בכל אוהל נמצא משהו שונה, בין אם זה מופע קסמים או גן של קרח. יש שם אוהל שונה לכל אחד, ואני בספק אם מישהו מבקר בקרקס הזה ולא יוצא ממנו מוקסם לגמרי. הקרקס מופיע ללא אזהרה, וגם נעלם כך. הוא נגמר מהר מדי, אבל הוא משאיר טעם כל כך טוב אחריו שאתה מוכן לקבל את הסוף באהבה. *קרדיט לתמונה שייך לי ורק לי, נא לא להעתיק אותה למקום אחר*

בניגוד לשלושת הספרים הראשון, לספר הזה לא התחברתי ישר מההתחלה. אני מאמינה שזה היה בגלל שהספר עסק בדמויות חדשות ולא בדמויות הישנות והאהובות. בהתחלה, הספר לא מעניין במיוחד. אין הרבה אקשן, ולוקח המון זמן עד שמשהו קורה. אבל לאט לאט מתחילים להיחשף התככים בסנקטפראקס, ואז מתחיל להיות קשה להניח את הספר מהידיים. העלילה מושכת, ואתה רק רוצה לגלות מה יקרה בהמשך. עד הסוף לא ידעתי אם אחת הדמויות הראשיות מתה או לא, וזה היה מאוד מעניין. בסופו של דבר התחברתי לדמויות, ומאוד אהבתי את הספר :)

I listened to an audio book version of this book, and it was fantastic! The narrator did such an amazing job with the dialogues, and I felt like she really captured everyone's feelings and delivered them to her listeners well. In terms of the actual book, I thought it was a great start to a series, but it could have been better. The world building is lacking, and I felt that maybe if the author would have spent a bit more time on it, we would have gotten a much more whole world. Also, because it's a first person narrative, we're always going to miss information. Because of the amount of characters presented in this book, I think it would have been smarter doing it in multiple point of views. It's a YA novel, and you can definitely feel it centering a lot around romance. I like romance, but there were definitely times when I was just hoping the author would get to the point and stop describing people's appearance and attraction to each other in every other sentence.