במסגרת העבודה באקטואליה שקיבלתי ניסיתי למצוא כל מיני רעיונות לנושא מעניין.
הזמן עבר ולא היה לי שום דבר... זה לא בגלל מיעוט רעיונות, אלא בגלל סבטוחה של דברים שרציתי לעשות. היו תלמידים שהגישו כבר את העבודה מול הכיתה ואני, מפוזרת שכמוני, נזכרתי רק שבועיים לפני מועד ההגשה.
אז כמו אחוזת טירוף חיפשתי בבית משהו עד שנזכרתי ב - ספר מאובק שנח לו בויטרינה בלי שאף אחד נגע בו בשנה האחרונה, ניגבתי את האבק והתחלתי לקרוא - "מכתבי יוני"
אומנם הספר הזה שונה מהספרים העלילתיים שאני בדרך כלל קוראת אבל הזכרתי לעצמי שזה חלק מחובת בית הספר ובאיזשהוא שלב כבר שכחתי את זה.
הספר הזה (או האדם המדהים) פשוט כבשו אותי!
היכרתי שם את יוני נתניהו, מנהיג מלידה, פילוסוף לא קטן, אחד שאוהב את הארץ בכל ליבו ונשמתו, קרבי עד הסוף, בן אדם של עשיה-
'אני מאמין שהסכנה בחיי יחידה היא היתפסות לשביעות-רצון עצמית. הייתי רוצה שאנשי הגדוד יסתובבו תמיד קצת מודאגים - שמא יש דבר נוסף שיכולנו להספיק, שיכולנו לשפר ולא עשינו אותו'- יוני, הספיק לעשות בחיים הקצרים שלו דברים מלאי משמעות, ולהשאיר בעולם חותם ענק הנושא את שמו.

הספר הבודד שלו נמצא עכשיו במקום מכובד במדף הספרים שלי...

קראתי אותו בנשימה אחת
עלובי החיים -בשתי לילות לבנים
כמה נכתב על הספר
קטונתי -כמה קשה היה לי עם הסוף
רציתי לגעת עוד
מה עלה בגורלו באמריקה מה עלה בגורל אחיו
האם הצליח
ספר מעולה שקשה לעכל אבל משרה בך אירוניה מסוימת על החיים .
מומלץ בחום

בכיתי ישבתי עצובה סגרתי את הספר לא יכלתי יותר וכשהלכתי לישון זה רדף אותי לא נתן לי מנוח וזה היכה בי קשה בלילה השני חלמתי על הילד קמתי חרדה השתנה אצלי מה שהוא ראו עליי אך אספתי את עצמי והמשכתי לקרוא אך ידעתי שזה מאחוריי וזה מאחורי כולנו לפחות זה מה שעודד את רוחי תרשו לי להחצין אני כזאת מה לעשות