זהו ספר שאני יכולה לקרוא בכל פעם מחדש ולהיות מוקסמת ממנו. כל מילה נוספת מיותרת.

נתקלתי בספר זה לפני 4 שנים בערך. אמי חזרה מהספרייה שמחה וטובת לב, עם הספר הזה בידה. מתברר שאחרי שנודע לה לאכזבתה שהספרייה החליטה להיפטר ממנו כי הוא לא הושאל, היא מצאה אותו בספרים למסירה ליד הספרייה... אותו יום התחילה לקרוא אותו, לאחר שבוע בערך סיימה אותו, ומאז מדי פעם הזכירה אותו בהתרפקות נוסטלגית. אני דווקא לא כל כך אהבתי אותו בהתחלה. ההתחלה שלו מאוד משעממת, לכן זנחתי אותו. ידעתי שהוא על המדף בבית, אבל לא חשבתי שאחזור לקרוא אותו. לפני חצי שנה היה לי משבר קריאה לא קטן. אמי שוב המליצה לי עליו בחום, אז הפעם החלטתי לנסות לקרוא אותו ברצינות ולא שוב לנטוש באמצע. ההתחלה אכן היה איטית כמו שזכרתי, אבל בעמוד 120 בערך מתחיל להיות דווקא מעניין מאוד ואפילו משעשע. דווקא אז בעלי היקר החליט לארוז את הספר בארגז, מכיוון שהיינו בתהליכי מעבר דירה ואריזה. דווקא את הספר שהיה מונח ליד מיטתי. לכן הוא היה צריך לחכות לי עוד חודשיים... עד שפרקתי באמת את כל החפצים והספרים. אבל זו היתה המתנה מתוקה. התברר שזה ספר נפלא שאי אפשר להניח מהידיים. ממש דמיינתי שאני צופה במערבון של ג'ון ווין. דמויות נפלאות, תיאורים מדהימים אם כי מטרידים לפרקים של המערב הפרוע, דיאלוגים שנונים. ממש יצירת מופת. הרגשתי שאני חיה יחד עם הדמויות שם, במדבריות טקסס והדרום. ראוי לציין את התרגום הטוב, אם כי עריכה קלה לא היתה מזיקה. מצאתי הרבה טעויות הקלדה שמאוד הציקו בעין. עכשיו גם הגיע תורי להיזכר בספר בנוסטלגיה וזכרונות חמימים. בינתיים אסתפק בעיבוד הטלוויזיוני, שלהבנתי זכה במספר פרסים.

נתקלתי בספר זה לפני 4 שנים בערך. אמי חזרה מהספרייה שמחה וטובת לב, עם הספר הזה בידה. מתברר שאחרי שנודע לה לאכזבתה שהספרייה החליטה להיפטר ממנו כי הוא לא הושאל, היא מצאה אותו בספרים למסירה ליד הספרייה... אותו יום התחילה לקרוא אותו, לאחר שבוע בערך סיימה אותו, ומאז מדי פעם הזכירה אותו בהתרפקות נוסטלגית. אני דווקא לא כל כך אהבתי אותו בהתחלה. ההתחלה שלו מאוד משעממת, לכן זנחתי אותו. ידעתי שהוא על המדף בבית, אבל לא חשבתי שאחזור לקרוא אותו. לפני חצי שנה היה לי משבר קריאה לא קטן. אמי שוב המליצה לי עליו בחום, אז הפעם החלטתי לנסות לקרוא אותו ברצינות ולא שוב לנטוש באמצע. ההתחלה אכן היה איטית כמו שזכרתי, אבל בעמוד 120 בערך מתחיל להיות דווקא מעניין מאוד ואפילו משעשע. דווקא אז בעלי היקר החליט לארוז את הספר בארגז, מכיוון שהיינו בתהליכי מעבר דירה ואריזה. דווקא את הספר שהיה מונח ליד מיטתי. לכן הוא היה צריך לחכות לי עוד חודשיים... עד שפרקתי באמת את כל החפצים והספרים. אבל זו היתה המתנה מתוקה. התברר שזה ספר נפלא שאי אפשר להניח מהידיים. ממש דמיינתי שאני צופה במערבון של ג'ון ווין. דמויות נפלאות, תיאורים מדהימים אם כי מטרידים לפרקים של המערב הפרוע, דיאלוגים שנונים. ממש יצירת מופת. הרגשתי שאני חיה יחד עם הדמויות שם, במדבריות טקסס והדרום. ראוי לציין את התרגום הטוב, אם כי עריכה קלה לא היתה מזיקה. מצאתי הרבה טעויות הקלדה שמאוד הציקו בעין. עכשיו גם הגיע תורי להיזכר בספר בנוסטלגיה וזכרונות חמימים. בינתיים אסתפק בעיבוד הטלוויזיוני, שלהבנתי זכה במספר פרסים.

נתקלתי בספר זה לפני 4 שנים בערך. אמי חזרה מהספרייה שמחה וטובת לב, עם הספר הזה בידה. מתברר שאחרי שנודע לה לאכזבתה שהספרייה החליטה להיפטר ממנו כי הוא לא הושאל, היא מצאה אותו בספרים למסירה ליד הספרייה... אותו יום התחילה לקרוא אותו, לאחר שבוע בערך סיימה אותו, ומאז מדי פעם הזכירה אותו בהתרפקות נוסטלגית. אני דווקא לא כל כך אהבתי אותו בהתחלה. ההתחלה שלו מאוד משעממת, לכן זנחתי אותו. ידעתי שהוא על המדף בבית, אבל לא חשבתי שאחזור לקרוא אותו. לפני חצי שנה היה לי משבר קריאה לא קטן. אמי שוב המליצה לי עליו בחום, אז הפעם החלטתי לנסות לקרוא אותו ברצינות ולא שוב לנטוש באמצע. ההתחלה אכן היה איטית כמו שזכרתי, אבל בעמוד 120 בערך מתחיל להיות דווקא מעניין מאוד ואפילו משעשע. דווקא אז בעלי היקר החליט לארוז את הספר בארגז, מכיוון שהיינו בתהליכי מעבר דירה ואריזה. דווקא את הספר שהיה מונח ליד מיטתי. לכן הוא היה צריך לחכות לי עוד חודשיים... עד שפרקתי באמת את כל החפצים והספרים. אבל זו היתה המתנה מתוקה. התברר שזה ספר נפלא שאי אפשר להניח מהידיים. ממש דמיינתי שאני צופה במערבון של ג'ון ווין. דמויות נפלאות, תיאורים מדהימים אם כי מטרידים לפרקים של המערב הפרוע, דיאלוגים שנונים. ממש יצירת מופת. הרגשתי שאני חיה יחד עם הדמויות שם, במדבריות טקסס והדרום. ראוי לציין את התרגום הטוב, אם כי עריכה קלה לא היתה מזיקה. מצאתי הרבה טעויות הקלדה שמאוד הציקו בעין. עכשיו גם הגיע תורי להיזכר בספר בנוסטלגיה וזכרונות חמימים. בינתיים אסתפק בעיבוד הטלוויזיוני, שלהבנתי זכה במספר פרסים.

נתקלתי בספר זה לפני 4 שנים בערך. אמי חזרה מהספרייה שמחה וטובת לב, עם הספר הזה בידה. מתברר שאחרי שנודע לה לאכזבתה שהספרייה החליטה להיפטר ממנו כי הוא לא הושאל, היא מצאה אותו בספרים למסירה ליד הספרייה... אותו יום התחילה לקרוא אותו, לאחר שבוע בערך סיימה אותו, ומאז מדי פעם הזכירה אותו בהתרפקות נוסטלגית. אני דווקא לא כל כך אהבתי אותו בהתחלה. ההתחלה שלו מאוד משעממת, לכן זנחתי אותו. ידעתי שהוא על המדף בבית, אבל לא חשבתי שאחזור לקרוא אותו. לפני חצי שנה היה לי משבר קריאה לא קטן. אמי שוב המליצה לי עליו בחום, אז הפעם החלטתי לנסות לקרוא אותו ברצינות ולא שוב לנטוש באמצע. ההתחלה אכן היה איטית כמו שזכרתי, אבל בעמוד 120 בערך מתחיל להיות דווקא מעניין מאוד ואפילו משעשע. דווקא אז בעלי היקר החליט לארוז את הספר בארגז, מכיוון שהיינו בתהליכי מעבר דירה ואריזה. דווקא את הספר שהיה מונח ליד מיטתי. לכן הוא היה צריך לחכות לי עוד חודשיים... עד שפרקתי באמת את כל החפצים והספרים. אבל זו היתה המתנה מתוקה. התברר שזה ספר נפלא שאי אפשר להניח מהידיים. ממש דמיינתי שאני צופה במערבון של ג'ון ווין. דמויות נפלאות, תיאורים מדהימים אם כי מטרידים לפרקים של המערב הפרוע, דיאלוגים שנונים. ממש יצירת מופת. הרגשתי שאני חיה יחד עם הדמויות שם, במדבריות טקסס והדרום. ראוי לציין את התרגום הטוב, אם כי עריכה קלה לא היתה מזיקה. מצאתי הרבה טעויות הקלדה שמאוד הציקו בעין. עכשיו גם הגיע תורי להיזכר בספר בנוסטלגיה וזכרונות חמימים. בינתיים אסתפק בעיבוד הטלוויזיוני, שלהבנתי זכה במספר פרסים.

נתקלתי בספר זה לפני 4 שנים בערך. אמי חזרה מהספרייה שמחה וטובת לב, עם הספר הזה בידה. מתברר שאחרי שנודע לה לאכזבתה שהספרייה החליטה להיפטר ממנו כי הוא לא הושאל, היא מצאה אותו בספרים למסירה ליד הספרייה... אותו יום התחילה לקרוא אותו, לאחר שבוע בערך סיימה אותו, ומאז מדי פעם הזכירה אותו בהתרפקות נוסטלגית. אני דווקא לא כל כך אהבתי אותו בהתחלה. ההתחלה שלו מאוד משעממת, לכן זנחתי אותו. ידעתי שהוא על המדף בבית, אבל לא חשבתי שאחזור לקרוא אותו. לפני חצי שנה היה לי משבר קריאה לא קטן. אמי שוב המליצה לי עליו בחום, אז הפעם החלטתי לנסות לקרוא אותו ברצינות ולא שוב לנטוש באמצע. ההתחלה אכן היה איטית כמו שזכרתי, אבל בעמוד 120 בערך מתחיל להיות דווקא מעניין מאוד ואפילו משעשע. דווקא אז בעלי היקר החליט לארוז את הספר בארגז, מכיוון שהיינו בתהליכי מעבר דירה ואריזה. דווקא את הספר שהיה מונח ליד מיטתי. לכן הוא היה צריך לחכות לי עוד חודשיים... עד שפרקתי באמת את כל החפצים והספרים. אבל זו היתה המתנה מתוקה. התברר שזה ספר נפלא שאי אפשר להניח מהידיים. ממש דמיינתי שאני צופה במערבון של ג'ון ווין. דמויות נפלאות, תיאורים מדהימים אם כי מטרידים לפרקים של המערב הפרוע, דיאלוגים שנונים. ממש יצירת מופת. הרגשתי שאני חיה יחד עם הדמויות שם, במדבריות טקסס והדרום. ראוי לציין את התרגום הטוב, אם כי עריכה קלה לא היתה מזיקה. מצאתי הרבה טעויות הקלדה שמאוד הציקו בעין. עכשיו גם הגיע תורי להיזכר בספר בנוסטלגיה וזכרונות חמימים. בינתיים אסתפק בעיבוד הטלוויזיוני, שלהבנתי זכה במספר פרסים.