זו אינה ביקורת ואינה מתימרת להיות. זו המלצה ונסיון לנתח את השפעת שירתה עלי, לצורך ההמלצה בלבד. אין לי הכישורים לנתח שירה, אך אולי יספיקו כישוריי לשכנע מי מכם להנות משירתה הנפלאה.
הקדמה, הפרטים לקוחים מתוך "טקסט":
"הסופרת והמשוררת הפינית אוה קרין קילפי נולדה בפברואר 1928. קילפי פרסמה יותר משלושים ספרים: שירה, רומנים, קובצי סיפורים קצרים, ספרי זיכרונות, מסות ותסכיתים. יצירותיה תורגמו לשפות רבות, וכיום היא אחת הסופרות הפיניות המפורסמות ביותר.
הפרפר חוצה את הכביש, אסופּה האוצרת את כל ספרי השירה של קילפי וכוללת גם את שיריה האחרונים, מתרגמה של אוה קילפי לעברית, המשורר רמי סערי, צירף לתרגומו מבוא והערות. הספר לוקח את קוראיו למסע קסום בטבע של הצפון הרחוק ומלמד אותם כמה דברים חשובים על העולם שהם חיים בו."
לפני כשנתיים נתקלתי באינטרנט בשיר של אוה קילפי, מה אומר? נפלתי! גם שדודה וגם ברשתה. מהר חיפשתי עוד שירים שלה ולבסוף לא יכולתי עוד להסתפק בפירורים ורצתי לקנות את ספרה. מאז אנו לא נפרדות ואני חוזרת פעם אחר פעם לפינלנד הקפואה למצוא את עצמי ביערותיה, בנופים הכפריים המושלגים, בתוכה של האישה הזו ששבתה אותי, את לבי ואת דמיוני.
אני אוהבת מילים, אני אוהבת להתעסק במילים, לקרוא פרוזה, או שירה, לפעמים לכתוב ולפעמים לחקור את מקורותיה של מילה עלומה.
לאוה קילפי יש מילים מופלאות, שיריה הם חגיגה למילה הכתובה. ובעזרת תרגומו הנהדר של רמי סערי, יכולתי גם אני להנות משזירתה את המילים לכדי משמעות שדיברה אלי.
שיריה, שכאילו נכתבו עבורי, ממרחק של קילומטרים רבים ושנים רבות, מדברים על החיים בראיה מפוכחת וריאליסטית, אהבה, אהבת הטבע, אהבת בעלי חיים, טבע האדם, בדידות, יחסים עם בני זוג, הורות ואפילו כיבוש(ע"י הרוסים את מחוז הולדתה).