אני מביטה בעיניו,

חיוך קלוש על שפתי,

"ציור דיוקן לוקח זמן"

הוא אומר, מטה את ראשי

בחיפוש אחר השתקפות מושלמת

של החיים.

טעימות קטנות

מדודות ומחושבות

הטעם עדין

ואינו משתלט

זה לא כובש

לאט לאט להתרחק

עד שלא רוצים יותר

ודי.

אני יודעת

ואפילו מבינה

אתה ממנן אותי

אולי אין מילה כזו

לא אכפת לי

זה כואב.

בעולם צבעוני

השקיפות

היא המחסה הטוב

ביותר, שמיכה של

צלילוּת כמו מים

המבט אינו ממוקד

מרפרף מעל

מניע אדוות קטנות

של שתיקה מלטפת

מטאפורה של אוויר

וחוסר התמודדות.