סקאוט•לפני 4 שניםשמחה לשמוע שהוויתור עליו לטובת ספרים אחרים לא היה קריטי בסופו של דבר (: תודה אנקה ומורי וכותבת הביקורת.על הביקורת של שלינקה על האריות מסיציליה מאת סטפניה אאוצ'י
אנקה•לפני 4 שניםצודקת בכל מילה. נשברתי הרבה לפנייך. אין לי מושג אם הגעתי לעמ' 50.על הביקורת של שלינקה על האריות מסיציליה מאת סטפניה אאוצ'י
האריות מסיציליהסטפניה אאוצ'יספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.
האריות מסיציליהסטפניה אאוצ'יספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.
האריות מסיציליהסטפניה אאוצ'יספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.
האריות מסיציליהסטפניה אאוצ'יספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.
האריות מסיציליהסטפניה אאוצ'יספר משעמם למדי. אין בו התרחשויות מיוחדות, ונשברתי בעמוד 130 בערך. נראה לי שיעניין מי שאוהב ספרים רגועים יחסית. מה שאהבתי מעט הוא ההתעסקות במעמד הגבר מול מעמד האישה החלשה, כי ענייני מגדר בספרים אני אוהבת. חוץ מזה הכל היה רגוע יחסית, אם כי אולי היה מעט מתחמם אכם הייתי קוראת יותר אבל כבר לא היה כוח.
דמעות של אהבהאליסון ריצ'מןזהירות ספויילרים!! ספר טוב, מתאר את פני הדברים בלי להסתיר דברים, כמו שהם פחות או יותר, אהבתי את הכנות הזו (השלטון הרודני, המאסר בכלא, המחלה של הפסיכיאטר, הקשר הרומנטי עם המטופלת). התובנות שמתוארות בטיפול הנפשי בספר משום מה לא כל כך אהבתי, פחות אמינות. מקנה הרבה ידע וחושף חלקים לא פשוטים בכלל שעברו על מתנגדי המשטר של פינושה בצ'ילה. בסך הכל עוד ספר מהנה של אליסון ריצ'מן.