ספר מעולה למרות שלפעמים יש תחושה של טלנובלה שטחית ושמלצית.

טולסטוי יודע לכתוב!
כן אני יודע, זה די מתבקש, אחרי הכל..זה טולסטוי.
אבל, בעוד את דוסטוייבסקי אני קורא בכוח, את טולסטוי אני קורא בהנאה.
הספר מעניין מאוד, וכמו כל הסופרים הרוסיים, מכיל תובנות רבות על החיים האהבה, החברה ומה שחשוב.
עשו לעצמכם טובה, אל תקראו מאחור, יש מי שחושב שאם זאת קלסיקה, מותר לגלות את הסוף.
דבר נוסף, יש לי את ההרגשה שלוין בספר הוא השתקפות חייו של המחבר על כל לבטיו.
נ.ב
אני יודע שהיא מפורסמת, ובכל זאת, אני לא הכי מתלהב מהפתיחה...

בתחום ה"העצמה העצמית" ניתן למצוא שני סוגי ספרים.

הסוג הראשון מיוצג היטב ע"י הספר הזה של דייל קארנגי. הספר נותן טיפים וטריקים מאוד מעשיים כיצד להתחבב על בני אדם, ולהיות אדם סימפטי ואהוד.

הסוג השני שיכול להיות מיוצג היטב ע"י שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים של סטיבן קובי - הוא ספר שנותן תורה שלמה מפורטת וארוכה להעצמה עצמית, ודורש ממך לשבת ולחשוב על החיים שלך לעומק.

מניסיוני הדל, דווקא הסוג הראשון של טיפים וטריקים אפקטיבי הרבה יותר. לנו כבני אדם - קשה עד בלתי אפשרי להשתנות בצורה טוטאלית רק באמצעות רטרוספקטיבה עצמית - יש בנו חולשות שטבועות בנו. הדרך האמיתית לעקוף אותן היא לא ע"י רטרוספקטיבה ומלחמה בעצמך, אלא באמצעות טריקים שקלים הרבה יותר למימוש.

במטאפורה ניתן לומר זאת כך: לאדם שסובל מהשמנה, עדיף להחביא את הממתקים רחוק מעצמו, מאשר להניחם לידו ולנסות לחנך את עצמו להתנגד לפיתוי.

לטעמי אם כל האנשים היו קוראים את הספר של דייל קארנגי - העולם שלנו היה ללא ספק מקום שיותר נעים לחיות בו. גם אם הרבה פעמים היה מדובר בצביעות.

בשורה התחתונה, ספר מועיל ומצויין.