arnon•לפני 5 שניםספר מד"ב מוזר למדיי - שלושה יוצאים לטייל בעולם עתידי. אני לא התלהבתי (אבל אני אינני חובב גדול של מד"ב.)על הביקורת של Dave על כנפי לילה מאת רוברט סילברברג
עמיחי•לפני 5 שניםקראתי מעט מאד ספרי מד"ב, וזה אחד מהם. ספר מצוין, לטעמי.על הביקורת של Dave על סולאריס [מהדורת 2003] מאת סטניסלב לם
אתל•לפני 5 שניםתודה, זה ספר שאני רוצה לנסות. שמחה לדעת שהוא עומד במבחן הזמן.על הביקורת של Dave על סולאריס [מהדורת 2003] מאת סטניסלב לם
yaelhar•לפני 5 שניםיפה, אם כי אני לא מחבבת כל כך את לם.על הביקורת של Dave על סולאריס [מהדורת 2003] מאת סטניסלב לם
כנפי לילהרוברט סילברברגהספר הכי מוזר שקראתי אי פעם (בקטע חיובי). מומלץ למי שאוהב לדמיין מציאות רחוקה רחוקה מאוד.
כנפי לילהרוברט סילברברגהספר הכי מוזר שקראתי אי פעם (בקטע חיובי). מומלץ למי שאוהב לדמיין מציאות רחוקה רחוקה מאוד.
סולאריס [מהדורת 2003]סטניסלב לםספר מד"ב קלאסי משנת 1961 שלגמרי עומד במבחן הזמן. שזה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בסיפור מד"ב ישן. אולי זה בגלל שאחרי האמצע, הספר נהיה יותר פילוספי מאשר מד"בי. בכל אופן, נהניתי. היו רגעים שההתפלספויות היו יותר מדי בשבילי בשעת לילה מאוחרת אבל לסיכום 4 מ-5.
סולאריס [מהדורת 2003]סטניסלב לםספר מד"ב קלאסי משנת 1961 שלגמרי עומד במבחן הזמן. שזה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בסיפור מד"ב ישן. אולי זה בגלל שאחרי האמצע, הספר נהיה יותר פילוספי מאשר מד"בי. בכל אופן, נהניתי. היו רגעים שההתפלספויות היו יותר מדי בשבילי בשעת לילה מאוחרת אבל לסיכום 4 מ-5.
סולאריס [מהדורת 2003]סטניסלב לםספר מד"ב קלאסי משנת 1961 שלגמרי עומד במבחן הזמן. שזה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בסיפור מד"ב ישן. אולי זה בגלל שאחרי האמצע, הספר נהיה יותר פילוספי מאשר מד"בי. בכל אופן, נהניתי. היו רגעים שההתפלספויות היו יותר מדי בשבילי בשעת לילה מאוחרת אבל לסיכום 4 מ-5.
סולאריס [מהדורת 2003]סטניסלב לםספר מד"ב קלאסי משנת 1961 שלגמרי עומד במבחן הזמן. שזה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בסיפור מד"ב ישן. אולי זה בגלל שאחרי האמצע, הספר נהיה יותר פילוספי מאשר מד"בי. בכל אופן, נהניתי. היו רגעים שההתפלספויות היו יותר מדי בשבילי בשעת לילה מאוחרת אבל לסיכום 4 מ-5.
טיק-טוקג'ון סלדק0לא צלחתי את טיק-טוק. בשפה בהירה ופשוטה, רובוטית אולי, אנושית אולי, כותב טיק הרובוט זכרונותיו: איך פתח מיזוג אויר, ניקה את חדר השינה, צייר ציור קיר, בישם את הכלב, הרג ילדה עיוורת... מכאן הדרך לנטישת זכרונותיו של טיק היתה קצרה מאוד. רבים אהבו את הספר, הוא אפילו כונה הטוב ביותר. סלחו לי חברים, לא מצאתי בו תענוג למעט כתיבה רהוטה. לא זקוקה לקור רוח זוועתי בדמות רובוט הבוחן גבולותיו. לא בשבילי.