Uעמיחי ויינברגר•לפני 15 שניםקראתי את הספר ממזמן, אני זוכר שבעקבות תיאוריה של הסופרת גם בי התעוררה סקרנות לגבי טבעון..על הביקורת של נעם על טיסת יום מאת אורית שחם-גובר
Uעמיחי ויינברגר•לפני 16 שניםאני חושב שבעוד עשור, תוכל להנות מהספר..על הביקורת של דוקטור תולע על אלנבי מאת גדי טאוב
מורי•לפני 11 שניםספר מופת. לאחר מכן השני בטרילוגיה זהו ההפוגה ולאחר מכן מופת נוסף שלו: השוקעים והניצולים.בכלל, כל ספריו של פרימו נהדרים, אם אפשר לומר נהדר על שואה. יש לו כמובן נטולי שואה .על הביקורת של עמיחי ויינברגר על הזהו אדם? מאת פרימו לוי
abe81•לפני 11 שניםשותף לתחושותאמנם רק בהתחלה...אבל התחלתי ולכן אסייםץעל הביקורת של עמיחי ויינברגר על קן הקוקיה מאת קן קיזי
ronen•לפני 12 שניםאני אישיתלא אהבתי את הכתיבה. היא הייתה מאוד לא מקצועית ולא מושכת בעיני... ולגבי העלילה - החיבור בין שני הסיפורים היה מאוד חלש, וכל סיפור בפני עצמו היה חסר מעוף, לטעמי. זה היה אחד הספרים הכי פחות טובים שקראתי...על הביקורת של עמיחי ויינברגר על שהאדה מאת יואב שמש
הקדוש הגולש והמנכ"לרובין ס' שארמהבעקבות הספר גילתי את התחביב המועדף שלי - קריאת ספרים. קיבלתי את הספר לפני מספר שנים מאחת העובדות שלי. אחרי תקופה ארוכה בה היה זרוק בארון, עיינתי בלי כוונה תחילה, ופשוט לא יכולתי להפסיק. לכן יש לי הרבה כבוד לספר שהוביל אותי לתחביב האהוב עליי. מומלץ למתחילים :-)
עם רדת הערבמייקל קנינגהםסתם סיפור, לא מוביל לאף מקום, לא הצלחתי להבין מה מנסה הסופר לספר ( נראה לי שהוא בעצמו לא הבין ). כבר בעמוד 80 רציתי להפסיק לקרוא, אך אמרתי אולי משהו יתפתי. התייאשתי בעומד 170. לא מומלץ
החיוך האטרוסקיחוסה לואיס סמפדרוהתחברתי ואהבתי את התיאורים הכפריים של הזקן בהשוואה לעיר -האוכל, היין, המנהגים, איכות החיים וכו'. בנוסף אהבתי את מוסר ההשכל ואת השינוי שחל בזקן רגע לפני שעצם את עינייו. מנגד, הספר יכול היה להית קצר יותר, לעתים הרגשתי שהדברים קצת נמרחים דבר שהכביד על חווית הקריאה. אולי אתחבר לחלק נוסף של הספ בגיל מאוחר יותר ( כשאהיה סבא )....
חלומות מזכוכיתדודו בוסיהקדים ואומר שדודו בוסי הוא הסופר האהוב עליי. הרומן בנינו התחיל לפני 6 שנים, שבמקריות רבה הגיע לידי ספרו השני "פרא אציל", כל כך נהנתי, איזה ספר !!! לאחר מכן קראתי את ספרו השלישי ( אמא מתגעגעת למילים ) ואת ספרו הראשון ( ירח ירוק בוואדי ), כמה התענגתי על שלושת הספרים המשובחים הללו וברור היה לי שמצאתי את הסופר המועדף עליי. מה שבעיקר אהבתי בשלושת הספרים הללו - את הפשטות, הכנות והצבעוניות שבחיי "פשוטי העם". בקוצר רוח חיכתי לספרו הבא ואחרי בערך שנתיים הוציא את "בסמטאות" אך ספר זה שונה מקודמיו ומקבץ סיפורים קצרים ונחמדים, בהחלט ספר נחמד אך שונה מקודמיו. ונעבור ל-"חלומות מזכוכית" - מסופר שכתב ספרים כגון: "פרא אציל", "אמא מתגעגעת למילים" אני מצפה להרבה יותר, אומנם הספר נחמד וזורם אך הפעם בוסי לא העביר בספרו את העומק והדברים שהעביר בספריו הקודמים. הפרק השני למשל מאוד הזוי לטעמי, לא הייתה לי שום בעיה עם פרקים וסיטואציות הזויות בספריו הקודמים של בוסי, אך בספר זה נראה כאילו נסחף יתר על המידה. אם נשווה לדוגמה בין "פרא אציל" שם בוסי הצליח "לזעזע" את קוראיו בכך שאמא אנסה את בנה לבין הפרק השני של "חלומות מזכויות" שם נכד מצליח לדמות בובת שעווה לסבו "הצדיק", יחי ההבדל הקטן. עד כה דיברנו על הצד המעט מאכזב בספר, אך יחד עם זאת חשוב לציין שהיו חלקים יפים והספר זורם. אני בעיקר נהנתי מדמותה של כריס - עוצמה, טרוף, שכרון חושים, איזה מטורפת, לא רואה בעיניים. מה שנותר לי לומר, שאני מקווה שספרו הבא של בוסי יהיה ברמתם של שלושת ספריו הראשונים ( לא רוצה יותר מזה ).
הקדוש הגולש והמנכ"לרובין ס' שארמהבעקבות הספר גילתי את התחביב המועדף שלי - קריאת ספרים. קיבלתי את הספר לפני מספר שנים מאחת העובדות שלי. אחרי תקופה ארוכה בה היה זרוק בארון, עיינתי בלי כוונה תחילה, ופשוט לא יכולתי להפסיק. לכן יש לי הרבה כבוד לספר שהוביל אותי לתחביב האהוב עליי. מומלץ למתחילים :-)
הזהו אדם?פרימו לויהמזעזע והעמוק ביותר מכל ספרי השואה שקראתי עד כה. מתאר את הפרטים הקטנים ביותר בקפדנות יתרה.
האי של סופייהויקטוריה היסלופ0ביום כיפור האחרון הייתי אצל חברה בצפת, התמונה שעל הכריכה הייתה תלויה אצלה בסלון וישר עוררה את הסקרנות שלי, היא מצידה סיפרה שהתמונה תלויה כאן בגלל ספר מסוים והביאה לי לקרוא אותו, אומנם לקח לי זמן להגיע אליו אבל ההמתנה הייתה שווה כל רגע. מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא הנחתי אותו שנייה אחת. הסיפור שהתחיל מאלני שנדבקה בצרעת והוכרחה להיפרד ממשפחתה ולעבור לאי ספינלונגה, המשיך אצל שני בנותייה אנה ומרייה והסתיים אצל אלקסיס פשוט מרגש. החיים באי סיקרנו אותי עד כדי כך שלא יכולתי להוריד את הספר מהציפייה לקרוא מה עלה בגורלם של ה"מצורעים" ושמחתי לגלות שהסוף טוב . הספר סוחף, מרתק ועוצר נשימה :)
מים לפיליםשרה גרואן0ספר מיוחד על נושא מיוחד, החיים הדינמיים של קרקס נודד בארה"ב בתקופה אגדית "תקופת היובש" כשגיבורו של הספר נקלע במקרה לחיים הללו ומצליח לצלוח, בקושי רב את המכשולים ולשרוד. תיאור יפייפה של הסופרת על עולם זר ומסתורי עם המון עבודת תחקיר ותחושה אותנטית שאכן בדיוק כך זה קורה וקרה. ולמרות ששזרה המחברת אירועים תלושים ואמיתיים מן העבר בסיפור, היא הצליחה ליצור עלילה רציפה וזורמת. נחמד קריא ומומלץ, במיוחד לאלו שאוהבים לדעת איך זה באמת היה. סיפור האהבה השזור בין דפיו טיפה נדוש וצפוי, אבל לא נראה לי שזה סוג הספרים שיופיים בהפתעות ובחידושים יצירתיים אלא דווקא בתיאורים המעניינים, תחושת החקרנות והסקרנות והאהבה למה שכבר לא קיים. שם נמצא היופי. אני אהבתי. כן, גם את הפילה רוזי.
