משה דיין ז"ל,אריאל שרון ז"ל,כנדי,רפאל איתן-והדור שלהם ושבא אחריהם- שהקרבו את כוחם ,ממונם וחייהם למען הגנה על המדינה. אלה אנשים שלא דברו-יותר מדיי- שרון ז"ל ודיין- היו אוהבים להחליט ומבצעים. בנגוד להיום שהם לרוב מדברים ומשקרים ומבליגים. יהיה זכרו ברוך.
ככה הגעתי לדרמות הקוראניות- התכוונתי למצוא טלנובלה נורמלית לצפייה (לא התחברתי לסגנון) ומצאתי משהו חדש-דרמות קוראניות, שהתמכרתי אליהן דיי מהר. אוהבת קומדיות רומנטיות, ומצאתי את זה בדרמות הקוראניות. לפעמים מנסה ספרים מז'אנר הרומנטי, אבל לרוב זונחת ברגע שמתחילים תיאורים שלא תורמים הרבה לעלילה ואפילו מחליפים אותה.
דיין נהג להתחבא או להימנע כמעט מכל פעולת קרבית, ואיכשהו לקראת סוף הקרב נהג תמיד להופיע כמנצח, והתנהג כאילו הוא ורק הוא אחראי לניצחון. וגרוע יותר - כל כישלון אישי שלו הוא תמיד "זרק" על אחרים. וכמו מורי, גם אני חושבת שהקטע הזה ראוי להגהה -:)