עוזרת הבית - פרידה מקפדן
THE HOUSEMAID – Freida McFadden
חוות דעת אישית – לי יניני

עבר זמן מאז שקראתי ספר מתח כל כך ממכר. "עוזרת הבית" הוא מסוג הספרים שלא מניחים מהיד – העמודים פשוט נבלעים בזה אחר זה.
המותחן הפסיכולוגי הזה זכה גם להתעניינות קולנועית, ובקרוב צפוי להפוך לסרט – שווה לעקוב.
הסיפור מתמקד בנינה וינצ'סטר, נשואה לאנדרו – גבר שמגיע ממשפחה עשירה והכסף אצלו לא מחזיק מעמד. הם מטפלים בבתם הקטנה, ססיליה, ונראה כי חייהם נוצצים ושלווים... עד שמגיעה מילי.
מילי היא אסירה משוחררת על תנאי, אחרי עשור בכלא. חסרת בית, גרה ברכב ניסאן קטן, ומתקיימת על כריכים. חיפוש נואש אחר עבודה מוביל אותה לדלת משפחת וינצ'סטר.

היא מתקבלת לעבודה כעוזרת בית, ונראה שזכתה בלוטו: מגורים, שכר, מיטה חמה – התחלה חדשה. או כך לפחות נדמה...

ימים ספורים בלבד לאחר תחילת עבודתה, מילי מבינה שנינה רחוקה מלהיות "נורמלית" – בלשון המעטה. בהדרגה היא נחשפת לאירועים מוזרים, הזויים, ולעיתים גם בלתי הגיוניים, שמערערים את תחושת הביטחון שלה.

אל שתי הדמויות המרכזיות – נינה ומילי – מצטרפות גם דמויות צבעוניות נוספות:
- אנזו – הגנן האיטלקי החתיך, ששותק הרבה אך מסתיר לא מעט. הוא היחיד שמעז להזהיר את מילי. מה בדיוק הוא אמר לה?
- אנדרו – הבעל המושלם למראה: חתיך, עשיר, אדיב וחייכן... או אולי רק כך זה נראה?
העלילה רצופה תפניות מפתיעות, דרמה מתוחה ודמויות מורכבות שכתובות היטב. קצב הקריאה מהיר, והספר מצליח לשמור על סקרנות לכל אורכו.
מה באמת קורה בבית הזה? אילו סודות מסתתרים בין הקירות? ואיזו אמת תיחשף בסוף?
זהו ספר מתח מענג שמציע כמה שעות של אסקפיזם טהור – במיוחד למי שאוהב טוויסטים וסיום שגורם לחשוב.

בשורה התחתונה: "לשקר אין רגליים"... אבל רק אחד רמז לנינה: "מדבר שקר תרחק."

קריאה מהנה,
לי יניני

הילד מנאפולי – ויולה ארדונה
IL TRENO DEI BAMBINI-Viola Ardone
חוות דעת אישית/לי יניני

בתרגום מאיטלקית שם הספר: "רכבת הילדים", ולא כפי שההוצאה בחרה לתרגם לעברית. לדעתי האישית מהלך מיותר לא לתרגם את שם הספר על פי המקור.

העלילה מבוססת על סיפור אמיתי. מתרחשת לרוב בנאפולי ובתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה. היא מגוללת לקורא מבעד לעיניו של אמריגו – ילד בן שבע. את הילד הזה האם-אנטונייטה ספרנצה שולחת לצפון איטליה כדי למנוע ממנו את חווית העוני. את מיזם שילוח ילדים ברכבות לצפון איטליה יוזמת המפלגה הקומוניסטית. החלטה לא פשוטה לאם ומאידך אנטונייטה לא לקחה בחשבון, עד כמה ההחלטתה תשנה את חייו של אמריגו.

ראשיתו של הספר בהליכה של האם והבן. הם עוצרים ליד בניין אפור ופוגשים את מדלנה קריסקואולי. לאחר מספר משפטי סרק בין האם לבין מדלנה, מדלנה ניגשת לנושא העיקרי ואומרת לאנטונייטה: "הם סידרו רכבות מיוחדות שייקחו את הילדים לצפון".

במהלך הפרקים הראשונים הקורא נחשף למשפחת ספרנצה. לאמריגו היה אח – לואיג'י לפני שהוא נולד. לואיג'י נפטר מאסתמה.. האם גידלה את אמריגו לבד. את האב אמריגו לא פגש מעולם, ולדברי האם הוא טס לאמריקה כדי להתעשר, והותיר לאנטונייטה רק את שם המשפחה ואת אמריגו. שניהם מתגוררים בשכונת עוני בנאפולי.

ההחלטה של האם מציבה את אמריגו בין שני עולמות. הוא מגיע לצפון איטליה ברכבת הילדים ומאומץ על ידי משפחה בעלת אמצעים. במקום החדש הוא מתוודע לאורחות חייהם השונים, ומבין את השוני בין האנשים שנולדו לגורל אחר. בצפון איטליה אמריגו מתאהב במוזיקה ומקבל כינור מתנה – מתנה שמעולם לא חלם עליה.

עם הספר הזה תצאו למסע עם נהיד (תמר) רבאני. עוד ספר נפלא של שרה אהרוני עטורת הפרסים, שבחים וקוסמת המילים. בכתיבתה של שרה אהרוני התאהבתי כשהספר "אהבתה של סלטנאת" יצא לאור ב-2008.

"הנערה מח'ומיין" הוקדש לאנשי העוטף. ב"אחרית דבר" שרה אהרוני כותבת על השבת השחורה. על הטבח המפלצתי שחוו וחווים כל תושבי העוטף והמדינה. אף אחד ואחת מאיתנו לא ישכח ויזכור את השבת של ה-07-10-2023 לדורי דורות.

בספר הנוכחי שרה אהרוני חוזרת לשורשים- איראן. הפעם לח'ומיין (עיר במערב צפונה של איראן).

שני חלקים לעלילה החולשת על פני שתי תקופות ומדינות:
חלק ראשון: 1950-1953 -באיראן.
חלק שני: 1953-1960 בישראל.

נהיד רבאני נולדה בח'ומיין והתגוררה במתחם קטנטן של הגטו היהודי יחד עם משפחתה. אביה יצחק ניהל חנות בדים ואימה הייתה עקרת בית וטיפלה בילדים. דניאל הבן הבכור עזב את הבית לטובת לימודי רוקחות בטהרן. יחד עם נהיד נותרו בבית שמסי, פארוק והתינוקת וידה.

היות ולא היה בית ספר יהודי בח'ומיין, נהיד נאלצה ללמוד בבית ספר מוסלמי לבנות. באחד הימים אירוע מסוים גרם לנהיד לרוץ בבכי תמרורים לחנות של אביה. האב שמאוד אהב את נהיד ונתן לה יחס מועדף, עטף אותה ברכות והיא מצידה התמסרה לתחושת ידו המלטפת וקולות הרגיעה.

באחד הימים האב ביקש מנהיד להצטרף אליו לשיחה בארבע עיניים. באותה שיחה האב בישר לה שהיא עומדת לנסוע לטהרן לסבתה-ביבי מורברי ובבוא העת משם לישראל.

השהות בבית הסבתא וביקוריו של דניאל אחיה היו נעימים לה, למרות שדניאל מעת לעת החליט עבורה ותדמית "הגבר הקובע" לא נפלה ממנו.