בספר הזה מופיעה, למרבה ההנאה, גברת אוליבר, בת דמותה הספרותית של אגתה כריסטי עצמה. גברת אוליבר מגיחה בספרי כריסטי מידי פעם,
היא סופרת ספרי מתח הנעה בין הבחנה ברורה בין כתיבתה לבין החיים האמיתיים, לבין בטחון עצמי באינטואיציה הנשית שלה, שבזכותה תעזור לבלש המפורסם לפתור את התעלומה.
ספר נוסף שהיא מופיעה בו הות תעלומת המגיה השחורה (אחד מהספרים המצויינים ביותר בעיני). אשמח לשמוע מחובבי כריסטי באילו עוד.

כמה נהניתי מארוחת הבוקר הזאת:) המרכיבים מאוד ישראלים, טריים ובריאים, השפע מעורר את התיאבון ואת ההשראה ונותן תחושת עושר אבל רחוק מחזירות. החומרים טריים ופריכים אבל כל נגיסה זורקת אותך לנוסטלגיה מתוקה או מרירה.
ויסמן מציג דמויות גבריות שמתמודדות עם החיים, עם הצבא, עם ההורים, עם האישה ועם הילדים ועם הפרנסה, כמובן. דמויות מאוד מפורטות, שקל להבין אותן ולהזדהות איתן. אהבתי מאוד את הגבר בסיפור השני, זה גבר שנכנס לעולם הזן והמדיטציה מהכיוון הלא נכון, הוא רוצה להיות מפורסם בצניעותו:) חסר סבלנות לשלוותם של אחרים, שיפוטי וציני. השיא היה בסיפור האחרון, שם מתהלך גבר בן 40 ברחובות אמסטרדם, בנויירוטיות שמעלה מיד לזכרון את הגבר של שבתאי בסוף דבר, וברור שהסופר מודע לכך. המקסים בסיפור הזה ובמחווה שלו לשבתאי, זה שאין שם שום סוג של חיקוי או של התבטלות מול סופר גדול, כי אנחנו כבר מלאי התרשמות מהאיכויות של הסופר הצעיר, וכעת, בסיפור האחרון, הוא כבר לא צריך להוכיח לנו כלום, ברור שהוא יודע לכתוב וברור שהמחווה לשבתאי היא מתוך אהבה לספרות ולגיבורים גבריים נוירוטיים. אז ההנאה היא כפולה, גם הסיפור הפרטי של מוטי שמתהלך ברחובות אמסטרדם עם בנו המתפתל ועם הצל של אביו שהיה גורם לו עצמו להתפתל, וגם האווירה של סוף דבר, שהיא מורבידית וכואבת ועם זאת מצחיקה, ומעל לכל - ישראלית.

תוך כדי קריאה התלהבתי מאוד מהסיפורים, איך שסיימתי את הדף האחרון, הבטתי בערגה בכריכה, דקה אחרי זה כבר חיפשתי את הסופר בפייסבוק, ואיזו התרגשות - הוא אישר אותי כחברה שלו:)

ספר גרוע ובלתי ניתן לקריאה. רק הפרק הראשון היה מעניין, ואחר כך זה כ"כ הידרדר, שנאלצתי להפסיק את הקריאה. יש בו המון שמות ואירועים ולא ניתן לעקוב אחרי כולם. מה שהופך את הספר לגרוע ביותר, זה התרגום שלו לעברית. רוב המשפטים ארוכים ומסורבלים. משפט אחד יכול להימשך לאורך 8 שורות! גם אם יש פה ושם משפט קצר, הרי שהוא מנוסח בעברית קלוקלת, עם המון קללות.
ספר מיותר ובזבוז של זמן.