כבת למשפחה ימנית , הקרויה על שמו של דוד קצין שנפל בעת תפקידו לא חשבתי שארגיש רצון לקרוא דווקא בספרו של "סמי מיכאל". גם כשהתחלתי להתגורר במעונות הסטודנטים ברמת אביב ונשאלתי ע"י אם הבית אם אסכים לגור עם "בת מיעוטים" לא חשבתי שאומר בלחש את המילה "טוב". גם כשנתבקשתי באגודת הסטודנטים באותה שנה לייצג את ה"ליכוד" בחוג לתיאטרון לקראת הבחירות לאגודת הסטודנטים עדיין לא ראיתי סתירה בפעילותי. "נעימה" הג'ינג'ית מכפר "טירה" נעמה לי כפי שהחברים באגודת הסטודנטים קסמו לי באותה תקופה. בספרו של סמי מיכאל "חסות", נתנה שולה היהודיה את חסותה לפתחי המשורר הערבי משום שראתה זאת כחובה מוסרית כחברת אירגון שמאלני אליה השתייך גם בעלה מרדוך היהודי. התקופה היא מלחמת יום הכיפורים וכשהיא איננה שומעת מבעלה שום סימן היא מחליטה לפרוש מן האירגון. השיחות עם פתחי החוסה אצלה מתחילות להכביד עליה: "אתה מסוגל לזרוק רימון על ילדים ונשים?" "הייתי מסוגל להטיל רימון על שני האלה שעמדו מתחת לחלון" "פתחי, אין דרך אחרת?" "פעם האמנתי, אהיה ישר עימך שולה, איני רואה" "או אנו או אתם!" הקטעים האלו הכבידו גם עלי אבל תמיד חזרתי לנופי ילדותי של חיפה ובשפתו עתירת המילים של סמי השופעת דימויים יכולתי להזכר ולמצוא נחמה: "רק על שפת ימה של קרית חיים, בשעת הדמדומים, כשהיו מהלכים יחפים על הקו החמקני שבין הים ובין היבשה מצאו מרגוע. אבל השעות האלו היו קצרות עד יאוש." חוף ימה של קרית חיים החוף בו ביליתי שעות רבות בילדותי ועכשיו סמי מחזיר אותי לאחור. קצת אחרי שרותי הצבאי לפני שהגרתי לת"א כשעבדתי בחיפה ברח' העצמאות במשרד החקלאות כמזכירת מנהל אגף הדיג הייתי אמורה כל בוקר להביא את הדואר. בעלותי לקומה הראשונה, שם הוא ישב, בראש מורכן, שפוף וכותב. תמיד תהיתי על מה יש כל-כך הרבה לכתוב ב"משרד החקלאות". על הדלת היה מודבק בקטן השם "סמי מיכאל", ואז עדיין לא הבנתי שאותו אדם צנום מראה כותב, כותב הרבה ויש לו על מה לכתוב. חוץ מחיוך או תודה כשהנחתי את הדואר על שולחנו אף פעם לא שוחחנו. אף מילה. הייתי חייבת לעצמי לקרוא את ספרו שהזדמן לידי ולו רק כדי להבין במקצת את מהותו של אותו סמי שהכרתי כעובד אפרורי משהו ב"משרד החקלאות" של אותה עיר המשקיפה לים, העיר בה מדובר כה רבות בספרו. אותו סמי שעבד איתי כשנה שלמה מתגלה לי בכשרון כתיבה רהוט, קולח, מעמיק וכה מטיב להבין את מורכבות הנפשות המסובכות בקשיי החיים הבלתי אפשריים. ואכן מצאתיו בהחלט ראוי ומצדיק את שפע העיטרים בהם זכה. אינני רוצה לשפוט בביקורתי את השקפותיו הפוליטיות למרות שבהחלט כאבתי את השנאה עליה כותב בלי הרף, לעומת זאת אוכל להדגיש את הנקודות החשובות בעיני. עלילת הספר שמתרחשת רובה ככולה בתקופת "מלחמת יום הכיפורים" מהווה עבורי ציון דרך בשל "חג הפורים" ההולך וקרב עלינו לטובה. זאת תהיה דרכי האופטימית לעשות לספר סיום משלי. כפי שידוע "יום הכיפורים" מהווה רק תחנה התחלתית לעומת חג הפורים המסמל את החג האמיתי. זהו החג בו אנו יכולים לצאת מן ההסתר לגלוי כפי שעשתה אסתר המלכה ולהגיע לדרגה הגבוהה של "עד דלא ידע". אם סיבכתי אתכם בביטויים שלא מן העולם הזה, תיקחו בקלות, העיקר שיהיה לכולכם חג פורים שמח:))

רומן על סופר בתקופת מלחמת לבנון הכותב ספר מוצלח במיוחד שנכנס לתוכנית לימודי הספרות. כך גם ספרו השני המתאר נסיון כושל של צליחה מצרית מעבר לקו בר לב בסיני זוכה להצלחה ומשמש בסיס לסרט. הסופר בן ה-44 אוהב במיוחד את ספרו השלישי ספר הסטורי שנכתב במטרה לפקוח את עיני העם כדי שילמד הסטוריה. לבסוף מבין שהעם לא מתעניין בהסטוריה ובתקופת החשמונאים, הוא מגיע למסקנה שהקהל מתעניין אולי ברומן על בן מליונר לנערת אשפתות. הוא עצמו מתאהב בנערה בת 17. דודו מצליח להביא דמות אותנטית אך אפשר להרגיש כיצד דמותו שלו בוקעת מתוך אותו סופר שמנסה לזעזע: "תן להם סקס, רצח, אונס וצחוק...הרבה צחוק...אותו חלום שהיה גם חלומו של דודו אשר הביא אותו אל דרך ללא מוצא אל עבר עולם האמת...

"השד במכונת הכביסה" הוא מסוג הספרים שקוראים אותם בנשימה אחת. ספור נרטיבי שמגולל חיים של אדם טכני מבריק שכל חייו מוקדשים לעזרה לזולת דרך מתן שירות. הסיפורים המפתיעים מעוררים צחוק ומובאים ברצף מתחילת הספר ועד סופו. הנאה צרופה. הספר מלווה עם מסרים חשובים והציטוטים מדברי חכמים מעוררים מחשבה ורצון להיכנס להלך מחשבתו של הסופר. בסוף הספר הוא מספר על מכתב שכתב לאביו ממנו אפשר ללמוד על חייו המורכבים למרות שהכול מובא עם חוש הומור בריא: "תודה אבא ששלחת אותי לעבוד כשהייתי רק בן שלוש-עשרה. כשהיית ישן שמתי לך את השכר מתחת לכרית השינה שלך כפי שהורית לי לעשות, כדי לא להעיר אתך חלילה. על-כך אני מודה לך, שאם לא כן, אני לא בטוח שהייתי לומד להיות כה חרוץ. מעולם לא הצטרכתי עזרה, אדרבה, עזרתי לכולם עד היום בשמחה רבה. למרות שהיה לי לא קל אתך תודה אבא. נשלחת אלי משמים לטובה." המלצה חמה שלי על הספר של סופר עם נפש רגישה ומיוחדת שיודע בחן רב להביע את מה שמתחולל בנפשם של האנשים להם נדרש לתת שירות.

"השד במכונת הכביסה" הוא מסוג הספרים שקוראים אותם בנשימה אחת. ספור נרטיבי שמגולל חיים של אדם טכני מבריק שכל חייו מוקדשים לעזרה לזולת דרך מתן שירות. הסיפורים המפתיעים מעוררים צחוק ומובאים ברצף מתחילת הספר ועד סופו. הנאה צרופה. הספר מלווה עם מסרים חשובים והציטוטים מדברי חכמים מעוררים מחשבה ורצון להיכנס להלך מחשבתו של הסופר. בסוף הספר הוא מספר על מכתב שכתב לאביו ממנו אפשר ללמוד על חייו המורכבים למרות שהכול מובא עם חוש הומור בריא: "תודה אבא ששלחת אותי לעבוד כשהייתי רק בן שלוש-עשרה. כשהיית ישן שמתי לך את השכר מתחת לכרית השינה שלך כפי שהורית לי לעשות, כדי לא להעיר אתך חלילה. על-כך אני מודה לך, שאם לא כן, אני לא בטוח שהייתי לומד להיות כה חרוץ. מעולם לא הצטרכתי עזרה, אדרבה, עזרתי לכולם עד היום בשמחה רבה. למרות שהיה לי לא קל אתך תודה אבא. נשלחת אלי משמים לטובה." המלצה חמה שלי על הספר של סופר עם נפש רגישה ומיוחדת שיודע בחן רב להביע את מה שמתחולל בנפשם של האנשים להם נדרש לתת שירות.

"השד במכונת הכביסה" הוא מסוג הספרים שקוראים אותם בנשימה אחת. ספור נרטיבי שמגולל חיים של אדם טכני מבריק שכל חייו מוקדשים לעזרה לזולת דרך מתן שירות. הסיפורים המפתיעים מעוררים צחוק ומובאים ברצף מתחילת הספר ועד סופו. הנאה צרופה. הספר מלווה עם מסרים חשובים והציטוטים מדברי חכמים מעוררים מחשבה ורצון להיכנס להלך מחשבתו של הסופר. בסוף הספר הוא מספר על מכתב שכתב לאביו ממנו אפשר ללמוד על חייו המורכבים למרות שהכול מובא עם חוש הומור בריא: "תודה אבא ששלחת אותי לעבוד כשהייתי רק בן שלוש-עשרה. כשהיית ישן שמתי לך את השכר מתחת לכרית השינה שלך כפי שהורית לי לעשות, כדי לא להעיר אתך חלילה. על-כך אני מודה לך, שאם לא כן, אני לא בטוח שהייתי לומד להיות כה חרוץ. מעולם לא הצטרכתי עזרה, אדרבה, עזרתי לכולם עד היום בשמחה רבה. למרות שהיה לי לא קל אתך תודה אבא. נשלחת אלי משמים לטובה." המלצה חמה שלי על הספר של סופר עם נפש רגישה ומיוחדת שיודע בחן רב להביע את מה שמתחולל בנפשם של האנשים להם נדרש לתת שירות.

"השד במכונת הכביסה" הוא מסוג הספרים שקוראים אותם בנשימה אחת. ספור נרטיבי שמגולל חיים של אדם טכני מבריק שכל חייו מוקדשים לעזרה לזולת דרך מתן שירות. הסיפורים המפתיעים מעוררים צחוק ומובאים ברצף מתחילת הספר ועד סופו. הנאה צרופה. הספר מלווה עם מסרים חשובים והציטוטים מדברי חכמים מעוררים מחשבה ורצון להיכנס להלך מחשבתו של הסופר. בסוף הספר הוא מספר על מכתב שכתב לאביו ממנו אפשר ללמוד על חייו המורכבים למרות שהכול מובא עם חוש הומור בריא: "תודה אבא ששלחת אותי לעבוד כשהייתי רק בן שלוש-עשרה. כשהיית ישן שמתי לך את השכר מתחת לכרית השינה שלך כפי שהורית לי לעשות, כדי לא להעיר אתך חלילה. על-כך אני מודה לך, שאם לא כן, אני לא בטוח שהייתי לומד להיות כה חרוץ. מעולם לא הצטרכתי עזרה, אדרבה, עזרתי לכולם עד היום בשמחה רבה. למרות שהיה לי לא קל אתך תודה אבא. נשלחת אלי משמים לטובה." המלצה חמה שלי על הספר של סופר עם נפש רגישה ומיוחדת שיודע בחן רב להביע את מה שמתחולל בנפשם של האנשים להם נדרש לתת שירות.