חוץ מהספרים הפרובוקטיביים שלו (זה בא לידי ביטוי כבר בשם של הספר - כמו זיונים זה לא הכל ויופי של מלחמה), יש לדן בן אמוץ ספר שאני מאד ממליץ עליו - "לזכור ולשכוח", על ביקור ראשון בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה. דן שהתנהג כמו הצבר הכי מחוספס שיש, היה בעצם פליט מגרמניה שניסה לתפוס מקום בין כל הצברים. ספר זה כתוב בתורה מאד קריאה, אבל שומר על נימה מאד אישית
