•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
אין דיונים על ביקורות של אחרים
והוא גם אמר: "זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו." שום שלום לא יהיה. במקרה הטוב, מלחמה קרה.
חצי התבדחתי, אני מסכימה שגמישות מחשבתית נחשבת משהו שמאפיין יותר צעירים . מצד שני משה דיין המקשיש אמר - רק חמור לא משנה את דעתו... אני לא חושבת שיוכבד ליפשיץ נשארה עם אותה דעה לגבי אויבנו.הרושם שלי הוא שמדובר בתפיסת עולם כללית שמשתדלת לא לפסוק ברמה האישית. לגבי הסיפא שלך -אני לגמרי לא בטוחה בכך.כמדיניות רישמית ? כנראה שלא.קבוצה מסויימת מאבדת שליטה ומשתוללת ? לגמרי יכול לקרות - והיו מקרים מתועדים של אונס ורצח במלחמת השחרור, היו שבויים שנרצחו, היו שבויים שעונו, היו פעולות תגמול.רבין אמר תשברו להם את הידים והרגליים,פרשת קו 300 וכן הלאה. ההבדל הוא שאנחנו מזדעזעים וחושבים שזה לא נכון ולא ראוי ואנחנו לא כאלה .ודגל שחור מתנוסס ופעולות בלתי חוקיות בעליל וכו'. הנורא הוא שגם אצלנו הגבולות מטשטשים לכיוון הברברי, כי אם טבחו בנו מה אנחנו מתיפיפים עכשיו ורק בוגדים מגינים על מחבלים בטיעונים מוסריים. מן הסתם את מכירה את מילגרם וסטנפורד ?
מגיל מסוים. גמישות מחשבתית הרבה יותר שכיחה בקרב צעירים, לטוב ולרע. האם זה מפני שהם צעירים וטיפשים? לא ממש. זה מפני שדעותיך הם חלק חשוב בזהות שלך ובתפיסה העצמית שלך. לקבל סכין בגב כמו שקיבלה משפחת ליפשיץ, למרבה הזוועה, ולהישאר עם אותן דעות לגבי אויבנו, נובע לטעמי מטמינת ראש בחול או מהקושי להיחלץ מחלק מאישיותך. האם יעלה על הדעת שהיינו שובים בסיטואציה כלשהי פלסטינים והיינו מתנהגים באותה אכזריות מזעזעת? לא.
שמדבר אלי בנעימות ובנימוס ושואל לשלומי בכל בוקר וגם עוזר לי לשאת משאות, חונך על הנרטיב ששולל את זכות קיומי בעולם. אם היה אפשר להשיג שלום אמיתי, הייתי מוותרת מחר בבוקר כל ויתור טריטוריאלי שלא יסכן אותנו, כי אני אדם של פשרות וויתור. אבל כמו ששמענו כולנו מפי ניצולי הטבח, הרוצחים האכזריים ביותר, האנסים, המתעללים, לא היו הנוחבות אלא תושבי עזה שניצלו את המצב. לצערנו, יש לנו לא מעט דוגמאות היסטוריות ליחסי שכנות נהדרים שהפכו לטבח, כמו מאורעות תרפ"ט.
