ראיתי את הספר ברכבת מרכז-הבורסה-שם יש ספריה של ספרים משומשים. ספר מ84 אבל כתוב בכשרון רב.
הספר מתחיל עם חסן סלאמה אביו של עלי חסן סלאמה.חסן סלאמה היה בן של משפחה ערביה עניה בכפר לייד לוד
והוא החליט להיות רוצח יהודים. אפשר דרך הספר לראות איך כבר בשנות ה30 הערבים רצחו ביהודים וניסו למרר את החים שלנו.
חסן סלמה- ומנהיגי כנופיות ערביות לא רק שלחמו בנו-אלה שבדרך-שדדו ובזזו משפחות פלסטיניות ברחבי הארץ. סלמה
רצח 60 משפחות מכובדות ביפו וכך בזז את רכושם וגרוע מכך-הרס שושלת של הנהגה ערבית מתונה.סלאמה ביצע פיגועים והצליח לברוח שוב ושוב
כשהוא חובר למופתי של ירושלים. לבסוץ הצליחו לחסל אותו בקרב במלחמת העצמאות. הוא השאיר בן עלי חסן סלאמה שאמו עודדה ללכת בעקבות אביו.
בהתחלה הוא לא רצה בכך.נהנה מהחיים -בזכות השודים של אביו המנוול הוא גדל כנער עשיר,בלבנון אחר כך עבר לגרמניה ושכב עם ארופאיות
למכביר למרות היותו מוסלמי.-בעקבות מלחמת שש הימים החליט להתגייס לפת"ח. הוא אומן בפעולות חבלה ומודיעין והפך למוציא לפועל של
רב המרצחים-ערפאת. ערפאת שיחק אותה מתון ובעד שלום-כדי לקבל הכרה בעולם- והחליט בחשאי להקים ארגון טרור שיפגע בישראל
בשם ספטמבר השחור. הארגון נקרא כך- כי היית תקופה שפליטים מהפתח חיו בירדן והטילו תרור על האזרחים עד שהמלך החליט לחסל אותם-
בחודש ספטמבר- והרבה מהם חוסלו וברחו מירדן-בחודש ספטמבר. עלי חסן-היה מפקד ספטמבר השחור והוציא מבצעים מסוכנים ונועזים נגד ישראל-
כשליחת דואר שהכיל חבילות נפץ לשגרירים ישראלים, חטיפת מטוסים(סבנה) הטווח באולמפיאדת מינכן. היה קשה לאתר אותו. בסוף המוסד הצליח
ברוך השם. בנו סרב ללכת בדרכו וטוב שכך,לפחות אחד עם שכל במשפחה המקוללת הזאת. ספר חשוב ומרתק לדעתי.

קסם של ספר.

המאייר המוכשר שי צ'רקה, המוכר לילדיי ולי מסדרת "בבא" המצוינת, טבל מכחולו הפעם בים העגנוני והעלה בחכתו שלוש יצירות יפהפיות. היצירות עצמן מקסימות, והאיורים נפלאים.

הראשונה - "מאויב לאוהב" - זוכה לעיבוד נפלא ומבליטה את "הרוח" בתור כוכבת היצירה. העיבוד החזותי בידי צ'רקה ממקד את המשמעות של הרוח בתור משב רוח עז ובעל אישיות זדונית אך מבדרת.
לדעתי הבחירה של צ'רקה צימצמה את שאר המשמעויות של המילה "רוח" במקור העגנוני, אך זו בחירה אמנותית לגיטימית, והתוצאה בכל מקרה היא תענוג לעין הקורא.

השנייה - "מעשה העז" - זוכה לעיבוד נפלא במיוחד. כאן צ'רקה לא רק מאייר נאמן למקור, אלא פרשן של ממש. את המסע של העז במחילות העלומות המוליכות לארץ ישראל הוא מאייר ביצירתיות רעיונית מפתיעה ומפעימה. מקסים!

גם בשלישית - "האדריכל והקיסר" (שכלל לא זכור לי אם קראתי אותה אי פעם לפני כן) - צ'רקה מפרש את היצירה באמצעות המצאה חכמה ומחכימה. ושוב התוצאה מקסימה.

השפה החזותית של צ'רקה צבעונית, מבדחת, משמחת, מחכימה.

נפלא, מתוק ומומלץ.

אני מאוד אוהב את קורט וונגוט, "אמא לילה" ו"בית מטבחיים חמש" נמצאים ברשימת 20 הספרים המועדפים עלי ביותר. את גלפגוס מצאתי בכניסה לספריית היישוב בו אני מתגורר, התרגשתי לגלותו בין ערימת ספרים למסירה. הרבה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שקראתי ספר של וונגוט ובהצצה על צידה האחורי של כריכת הספר הלכה התרגשותי וגאתה, נוכח הנושא המעניין והמחשבה על המטעמים שוונגוט יכול היה לעשות ממנו. ובכן, הוא כאמור יכול היה אך לטעמי לא עשה זאת. בהתכתבות עם דרווין ועם תורת האבולוציה תווה וונגוט סיפור על דעיכתו של המין האנושי. למרות שהדבר לא מוזכר במפורש, העולם כפי שאנו מכירים אותו הוכחד בעטיית מלחמותיהם של בני האדם אלה באלה. על גבי ספינה שהייתה אמורה להשיט את כל המי ומי של המאה ה-20 אל "ההפלגה של המאה אל הטבע", יצאו חבורת תמהונים אל הים הגדול. באין בני אדם שיוכלו לתחזק את הטכנולוגיה, היא נעלמת בהדרגה כלעומת שבאה ובפרספקטיבה של מליון שנים מאבד המין האנושי את גפיו, את התסביכים הפסיכולוגים שלו ואת מקומו בראש שרשרת המזון, ומעמיד דורות של שחיינים מן המעלה הראשונה. המספר הינו רוח רפאים שזכתה ללוות את המין האנושי בדקדנציה האבולוציונית שלו. נושאו של הספר מעניין אך התיאורים בו מעייפים וארוכים מדי ומקשים על הקורא להיכנס לסיפור, כואב לי לכתוב כך על קורט וונגוט אבל ביקורת צריכה להיות כנה.