ספר חובה לדעתי לכל "חובב שואה", או כל אדם שרוצה לדעת מעט יותר על חוויות היום-יום של שרידי המחנות. כאחת ששייכת לאוהבי ואובססיבי (תוהה אם המילה הזו קיימת)-הז'אנר, גמעתי אותו ביום. הכתיבה של פרימו לוי כנה ומציגה את המציאות הזוועתית אותה חווה באופן שאינך יכול להפסיק. אני לפחות הרגשתי שאם אפסיק את הקריאה באמצע הספר, אני בעצם קוטעת את פרימו באמצע דיבורו. נשמע פואטי-קיטשי כזה - אבל כשם שחייהם במחנות לא פסקו, גם אני לא הפסקתי את קריאת הספר. באופן מפתיע אפילו מצאתי עדות על נוכחותו של סבי בספר ובחייו במחנה של פרימו לוי, מה שהוסיף לעוצמת הספר הזה עבורי.

ספר חובה לדעתי לכל "חובב שואה", או כל אדם שרוצה לדעת מעט יותר על חוויות היום-יום של שרידי המחנות. כאחת ששייכת לאוהבי ואובססיבי (תוהה אם המילה הזו קיימת)-הז'אנר, גמעתי אותו ביום. הכתיבה של פרימו לוי כנה ומציגה את המציאות הזוועתית אותה חווה באופן שאינך יכול להפסיק. אני לפחות הרגשתי שאם אפסיק את הקריאה באמצע הספר, אני בעצם קוטעת את פרימו באמצע דיבורו. נשמע פואטי-קיטשי כזה - אבל כשם שחייהם במחנות לא פסקו, גם אני לא הפסקתי את קריאת הספר. באופן מפתיע אפילו מצאתי עדות על נוכחותו של סבי בספר ובחייו במחנה של פרימו לוי, מה שהוסיף לעוצמת הספר הזה עבורי.

ספר חובה לדעתי לכל "חובב שואה", או כל אדם שרוצה לדעת מעט יותר על חוויות היום-יום של שרידי המחנות. כאחת ששייכת לאוהבי ואובססיבי (תוהה אם המילה הזו קיימת)-הז'אנר, גמעתי אותו ביום. הכתיבה של פרימו לוי כנה ומציגה את המציאות הזוועתית אותה חווה באופן שאינך יכול להפסיק. אני לפחות הרגשתי שאם אפסיק את הקריאה באמצע הספר, אני בעצם קוטעת את פרימו באמצע דיבורו. נשמע פואטי-קיטשי כזה - אבל כשם שחייהם במחנות לא פסקו, גם אני לא הפסקתי את קריאת הספר. באופן מפתיע אפילו מצאתי עדות על נוכחותו של סבי בספר ובחייו במחנה של פרימו לוי, מה שהוסיף לעוצמת הספר הזה עבורי.