הספר האהוב עלי ביותר מכל הספרים שקראתי. אני מסכימה שהוא קשה לקריאה אבל בהחלט שווה את המאמץ. קראתי אותו בפעם הראשונה לפני כ 10 שנים, חשבתי שהבנתי אותו בתוך כל הבלגן של העלילה אבל רק כשקראתי אותו בפעם השניה הבנתי אותו באמת. מאז אני קוראת שוב את הספר המקסים הזה כל שנה-שנתיים מחדש, כל פעם מגלה פרטים נוספים שלא שמתי אליהם לב ומתרגשת מחדש בקטעים מסוימים עד כדי דמעות אמיתיות. זהו ספרה העלילתי הראשון והאחרון של הסופרת, שנראה לי שנכתב ברגע של השראה אלוהית. היא כיום נדמה לי פעילה חברתית וכתבה ספר על איכות הסביבה אך לא חזרה לכתיבת סיפורים.אולי היא יודעת מראש שהיא לא תצליח לשחזר כתיבה וסיפור כל כך עילאיים כמו בספר הזה.

ספר חזק ביותר. סיימתי אותו לפני כמה ימים בתחושת געגוע לדמויות ושהייתי רוצה שימשך עוד. החיבור לא היה מיידי, לי אישית היה קשה לקרוא את ההתחלה ונסחפתי אל תוך הספר רק בסביבות עמוד 200. הסבלנות השתלמה. כבר הזכירו את השפה המרשימה ואני מוסיפה את התיאור העדין של הרגעים הקטנים של הדמויות בספר. כתיבה מדהימה אוהבת ומרגשת.

ספר חזק ביותר. סיימתי אותו לפני כמה ימים בתחושת געגוע לדמויות ושהייתי רוצה שימשך עוד. החיבור לא היה מיידי, לי אישית היה קשה לקרוא את ההתחלה ונסחפתי אל תוך הספר רק בסביבות עמוד 200. הסבלנות השתלמה. כבר הזכירו את השפה המרשימה ואני מוסיפה את התיאור העדין של הרגעים הקטנים של הדמויות בספר. כתיבה מדהימה אוהבת ומרגשת.

ספר מעולה למרות שמצריך מאמץ לעקוב אחר העלילה. לסלמן רושדי יש דמיון מפותח ודימויים עשירים רק שצריך להזהר לא ללכת לאיבוד. הספר זכה בפרס בוקר ולא סתם.