ספר פשוט מקסים! בזמן האחרון האהבה הכי גדולה שלי היא ספרים על תרבויות אחרות! וספר זה הוא אחד הנעימים והמקסימים שקראתי לאחרונה, נכון הוא קצת פילוסופי מדי אבל אולי זה גם החלק שאהבתי בו יותר מכל ונכון לא לכל אחד זה כל כך מתאים... מי שקרא את החלק הראשון מומלץ גם הספר הזה כי לדעתי הוא אפילו טוב יותר!

אתמול סיימתי לקרוא אותו ואני מרגישה אכזבה :( אחרי שסיימתי את הספר הראשון שנגמר בדרמה אמיתית ורצתי ביום למחרת לקנות את הספר הזה כי הייתי חייבת להמשיך, הייתי מכורה וכן ה 50 העמודים הראשונים אכן היום מרגשים ועוררו בי דמעות ולא הצלחתי להתנתק. ואז פתאום הכל נגמר והתחילו פשוט לטחון מים, אוהבת לא אוהבת, רוצה לא רוצה, פוחדת לא פוחדת וככה עד הסוף. שום דבר לא הפתיע, הכל היה כל כך דביק וקיטשי, והדמויות איבדו אופי לחלוטין! הבלוג שלה הפך למשהו הזוי שאי אפשר לקרוא בכלל פתאום נזכרתי בזוגות האלו בפסייבוק שכותבים אחד לשני ברכות ומסרי אהבה במקום לבוא ולהגיד את זה באופן אישי אחד לשני ובגלל זה זה הכל נראה לי כל כך מלאכותי והסקס גם הוא הפך להיות לא הגיוני... תמיד רוצה אותו, תמיד מוכנה לקראתו, תמיד גומרת... נו באמת... אכזבה, לא יודעת מה כבר יקרה בספר השלישי, אני חושבת שלא הרבה, הספר הזה לא נגמר בדרמה גדולה, ברור שהם יחזרו והיא תלד והכל יהיה כמתוכנן... חבל, דווקא הספר הראשון נתן לי תקווה שזה משהו אחר...

את הספר הזה לקח לי לקרוא בערך נצח!, כל פעם לקחתי, קראתי קצת והפסקתי... בכוונה לא רכשתי ספרים אחרים בשביל לסיים את הספר הזה כי כל כך המליצו לי עליו. קיוויתי שסוף סוף הוא יתפתח קצת, אבל חוץ מכמה קטעים בחלק השני לא קרה הרבה... הספר מחולק ל 3 חלקים, איטליה, מנהטן ומיניסוטה. הדמויות שטוחות מאוד, אין תשוקה בספר, סיפור אהבתם של צ'ירו ואנצה לא מעורר שום רגש וכמיהה. הסוף נכתב כאילו לסופרת נגמר הכוח והיא רק רצתה לסיים כבר ולסגור מעגלים בצורה הכי פשטנית שרק ניתן בסוף הרגשתי מותשת מהספר, היא הורגת שם חצי מהדמויות בפשטות וסתמיות בדיוק כמו שהיא מחברת ביניהם לסיפור אהבה.. חוץ מהמוות של סטלה שגרם לי לבכות וקרה עוד ממש בתחילת הספר וממש חששתי להמשיך לקרוא אם ככה הספר מתחיל, לא אוהבת ספרים כאלה, לא נותן שום הרגשה טובה ומזון לחשיבה. בקיצור אכזבה!

טוב במקרה של הספר הזה הכריכה הורודה והתקציר מאחוריו אכן משקפים אותו, אכן ספר חמוד, מתאים לחופשות בטן גב קליל ונעים להעביר איתו את הזמן, אני נהינתי, הכל נגמר טוב והפאזל הושלם... מי שמחפש עומק זה לא הספר...

את הספר הזה לקח לי לקרוא בערך נצח!, כל פעם לקחתי, קראתי קצת והפסקתי... בכוונה לא רכשתי ספרים אחרים בשביל לסיים את הספר הזה כי כל כך המליצו לי עליו. קיוויתי שסוף סוף הוא יתפתח קצת, אבל חוץ מכמה קטעים בחלק השני לא קרה הרבה... הספר מחולק ל 3 חלקים, איטליה, מנהטן ומיניסוטה. הדמויות שטוחות מאוד, אין תשוקה בספר, סיפור אהבתם של צ'ירו ואנצה לא מעורר שום רגש וכמיהה. הסוף נכתב כאילו לסופרת נגמר הכוח והיא רק רצתה לסיים כבר ולסגור מעגלים בצורה הכי פשטנית שרק ניתן בסוף הרגשתי מותשת מהספר, היא הורגת שם חצי מהדמויות בפשטות וסתמיות בדיוק כמו שהיא מחברת ביניהם לסיפור אהבה.. חוץ מהמוות של סטלה שגרם לי לבכות וקרה עוד ממש בתחילת הספר וממש חששתי להמשיך לקרוא אם ככה הספר מתחיל, לא אוהבת ספרים כאלה, לא נותן שום הרגשה טובה ומזון לחשיבה. בקיצור אכזבה!

אחד הספרים המרגשים שיצא לי לקרוא לאחרונה, די נדיר לפגוש ספרים שאתה ממשיך לחשוב עליהם אחרי שסיימת לקרוא ולא בא לך לעבור לספר הבא על מנת להשאיר עוד קצת את הטעם שלהם בפה... זה ספר כזה! אנושי, מעניין ומרגש, אהבתי כל כך!