רומן מיוחד,סיפור מסע בלתי אפשרי על חיבור נפשי בין זקנה לבחור צעיר בתיכון.
מיה סביר מתארת בטכניקה מעניינת זקנה דעתנית ,קשוחה מאד עם מבט קדימה וחוסר יכולת להתנתק מעברה.
לזקנה זאת יש כח משיכה אדיר שנובע מיכולת מנהיגות סוחפת,יכולת מילולית ושליטה מחושבת היטב בהופעה שלה ובמראה החיצוני שלה.

הזקנה מגלמת באישיותה שחקנית ראשית עם אור חזק שכל הסובב אותה נמשך אליה או ליתר דיוק מרותק אליה.
הספר כולל צפיה\הצצה ממוקדת אל נפש האדם וביצוע חיבור מורכב בין שתי נפשות.החיבור מתחולל ממצב של ניתוק מוחלט עד מצב של הרמוניה מוחלטת.החיבור חושף אמיתות מהעולם הישן מול אמיתות של העולם החדש.

אני רואה בסיפור סוג של תקווה רחוקה.ניתן לבצע חיבור בין דורות רחוקים אבל זה תהליך המחייב מאמץ אדיר,מיקוד נפשי רצון אמת של הצדדים לגשר על פער עצום ומציאת המכנה המשותף.הסיפור מסתובב סביב העקרון: יגעת ומצאת-
תאמין.
למרות שההתחלה כתובה היטב וההמשך נעשה בינוני ממליץ לכם לזרום ולקרוא כי זה לא ספר שגרתי...

מבקרת: אלינור
כשלקחתי את הספר מהספרייה השארתי אותו לסוף, אתם מכירים את זה? שלוקחים מספר ספרים ויש לכם העדפה מה ייקרא ראשון ומה אחרון וספר זה
לצערו, גורלו לא בצידו, נדחק לסוף.
כל פעם שבאתי לקרוא אותו הרגשתי שלא מתחשק לי לקרוא עכשיו על גיל הזהב ותלמיד תיכון, כאילו מה הקשר?!
אבל, והנה מגיע האבל, כאשר התחלתי לקרוא רציתי עוד ועוד.
ספר כל כך רגיש, מצחיק, עמוק, עם מוסר השכל שלמרות שאת המוסר הזה אני כבר מכירה בכל זאת נהניתי מהסיפור ואיך שהציגו אותו.
אהבתי את הדמויות בעיקר את אירן שכבשה אותי למרות היותה אישה ממורמרת ועצבנית היא הביאה כל כך הרבה רגש, עומק וצחוק לסיפור הזה.
אהבתי את הסוף, אהבתי את ההתפתחות בסיפור בקיצור אהבתי.
אם אתם לוקחים אותו מהספרייה תנו לו עדיפות ראשונה באמת שאין טעם לשמור אותו לסוף למרות שסוף הוא גם סוג של קינוח.

פרויקט רוזי/גרהם סימסיון
The Rosie's Project/Graeme Simsion
מאנגלית: סיון בסקין.
הוצאה: אחוזת בית ספרים, 2013.
304 עמ' כולל תודות והערות ביוגרפיות.


דון טילמן, בן 40. תסמונת אספרגר. מה הקשר בין זה לבין דון?

למה אספרגר?

תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות ההתפתחותיות המכונות תסמונת הקשת האוטיסטית. עיקר לקותם היא בתקשורת לא מילולית עם הסביבה המתבטא בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכו'. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגים יש פחות כפייתיות/חזרתיות, פחות הפרעות במשחק דמיוני ופחות הפרעות בשפה המדוברת.

דון טילמן הוא פרופסור מבריק לגנטיקה ויש לו את כל הסימנים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר; יכולות מנטליות ופנומנליות, סובל מקושי להשתלב בחברה ולהביע רגשות.

יש לו רק זוג חברים אחד, ג'ין וקלודיה. הם אלה מייעצים לו שהוא צריך למצוא רעיה.

בשביל למצוא רעיה הוא מתחיל בפרויקט "רעיה" שבה הוא מוציא שאלון ומי שעונה נכון יושבת איתו בדייט.

יש לו יום מתוכנן לכל דבר, בדיוק על השעון, ואז הוא פוגש את רוזי אשר משנה את סדר יומו לחלוטין. מראה לו שאפשר גם בספונטני.

רוזי בכלל לא עונה על דרישותיו המחמירות בשאלון עקב איחורים כרוניים, צמחונות, עישון ואופיינה העוקצני.