כשספר טוב מידי נגמר, ואיתו נקטעים גם חייה של דמות אהובה, אוטומטית תרצו לבכות.
או שתבכו.

זה כל כך עצוב, ומעצבן, אני רוצה עוד ספר, אני רוצה המשך, זה כזה לא פייר!!
יותר מידי דמויות נפרדו מאיתנו בספר הזה, והמוות בעקבות הפריצות של הלבנים רק מתגבר ורודף אחרי האינדיאנים.
כשקראתי את הספר, זה כבר היה יותר מידי, הייתי כל כך מבולבלת בין המציאותי לבדיוני, כבר לא ידעתי איפה אני עומדת, והייתה לי תהיה אם מ

בתור התחלה עלי לומר שהספר פשוט מצוין,

אני מודה שאהבתי את "מכשפה" קצת יותר אבל אני יודעת למה,
קודם כל הייתי מחשיבה את הספר הזה כיותר נוטה להיות ספר למבוגרים, בספר הקודם הייתה מרי נערה ותיארה את הדברים מנקודת מבט תמימה יותר איכשהו והתחמקה יותר משימוש במילים פחות הולמות לספר נוער , מרי כנערה במושבה האנגלית גם הרגישה הרבה פחות חופשיה כך שדברים כאלו נחסכו .

למרות מה שציינתי קודם אהבתי את הספר ב