יצירה יוצאת דופן לאוהבי המינימליזם, וגם לאלו הרגילים לאכול ספרים עבים במיוחד.
למה מינימליזם? כי נפח המלל ביצירה הזו הוא כמעט ואפסי. סביבות 70 עמודים, יותר משקל פר-עמוד, אם לדבר במישור לא ספרותי.

קוראים הרגילים לטרוף ספרים ארוכים, ימצאו פה מילים כבדות מאוד. כמעט אחת אחרי השניה, אבל באופן מפתיע הסיפור עצמו אינו מחניק כלל.
על כל פסקה שעתיק רחימי כתב, אפשר לתהות לא מעט לגבי ההיסטוריה של העם האפג