#
בצעירותי אהבתי מאד את קיפלינג. הביטחון הבלתי מעורער שלו בסדר הדברים הנכון – מי למעלה, מי למטה, הגאווה באימפרייה ובצבאה המהולל, מי נולד למלוכה ומי נולד לשרתו – הרגשה של סדר וביטחון. עברו שנים, קיפלינג ירד מגדולתו. אמרו עליו שהיה שוביניסט ואימפריאליסט (מה שכנראה היה) שהיה גזען ואף אנטישמי (מה שאולי היה) בקיצור – שנים אחרי מותו הממזרים שינו את הכללים מה שלא השאיר לו אפשרות לשכתב את כתביו... עצוב.