בספר שתי נובלות, המשלבות פנטסיה בסיפור אימה.
יום אחד אני מקווה להבין יותר, לגבי השילוב הזה ומה בו מדבר אליי. אולי אני פשוט נהנה משני החלקים באופן בלתי תלוי. מהמתח מחדד-הריכוז של האימה, ומהפיזיות המשונה, הדימויית הפנטסטית.
הנובלות בספר עשו עבודה טובה בפונקציות האלה. הדמויות גילו אופי והיה לי אכפת ממה שקורה, וזה התפתח יפה, בלי גרירת רגליים. חוץ מאיזה 15 עמודים שהוקדשו לתיאור נהר משום מה (בסיפור שנ