• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
גן הקיץ

גן הקיץ

מאת פאולינה סיימונס

הביקורת של Yuli

תמונה של Yuli
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
גן הקיץ

גן הקיץ

מאת פאולינה סיימונס

הביקורת של Yuli

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של Yuli
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2010
סדרה:פרש הברונזה #3
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נטלי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•1 דקות קריאה

אני פשוט לא מאמינה שסיימתי את הטרילגיה הכי מדהימה שיצא לי לקרוא.
הדמויות האלה.. מה שפאולינה סיימונס עשתה הוא פשוט מדהים. אין לי איך לבטא את ההשפעה של הספרים האלה עלי. קראתי את הספר השלישי כלכך הרבה זמן ולא בגלל שזה היה ארוך, משעמם או חופר אלא כי כלכך לא רציתי לסיים ולהפרד מהטרילגיה הזו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של לי יניני
לי יניני
2קוראים|גיל ממוצע68|100%נשים

על המבקרת

תמונה של Yuli

Yuli

חברה מזה 12 שנים
35 ביקורות•78 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של Yuli
Yuli
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות35
לייקים שקיבלה78
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת19תרגום (נוער)7מתח ריגול והרפתקאות4

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Yuli

כוכב בודד

כוכב בודד

פאולינה סיימונס

היה לי מוזר לקרוא ספר של פאולינה שלא קשור לטרילגיה של טטיאנה ואלכסנדר אבל מהר מאוד התאהבתי בדמויות החדשות.
אני מאוד אוהבת ספרים עבים וארוכים והספר הזה היה טוב מאוד. הדמויות אמיתיות, הצלחתי להזדהות כמעט עם כל אחד. ברור שהיו כאלו שאהבתי פחות ודווקא את הדמות הראשית לא אהבתי בכלל, קלואי הצטיירה עדינה מידי וכל הסיפור עם ג'וני ממש לא התאים לה, אבל אולי זה מה שפאולינה רצתה להעביר, להראות איך אהבה משנה אנשים וגורמת להם לעשות דברים שלא היו חושבים עליהם בחיים.
ספויילר...
לא אהבתי בכלל את הסיפור אהבה של בלייק וקלואי. כלכך הזוי וכלכך לא מתאים. זה הדבר היחיד שבאמת שנאתי. בלייק הוא הדמות האהובה עלי בספר וקלואי כלכך מעצבנת עם הנואשות שלה למצוא את ג'וני גם ארבע שנים אחרי שנעלם. בסוף כשמגלים שהוא מת חצי שנה אחרי ההרפתקה שלהם באירופה ושהוא השאיר לה תמונה שבלייק מסתכל עליה כמאוהב ורק בגלל שג'וני אמר שהיא צריכה להיות עם בלייק פתאום נופל לה האסימון והיא שוכחת מהארבע שנים שהיא בזבזה על החיפושים אחרי ג'וני ומתאהבת בשניה בבלייק? אחרי שהוא כלכך ניסה והיא דחתה אותו כל פעם בגלל האהבה והגעגוע שלה לג'וני? זה פשוט לא משהו שקורה בחיים האמיתיים לדעתי אז היה לי נורא קשה לקבל את הסוף הזה. ועוד כשהיא רצה פתאום לזרועותיו של בלייק הכל כלכך מושלם והוא מקבל אותה ומאושר ולא סקפטי בכלל.. למה פתאום היא כן רוצה אותו? פשוט הזוי מידי בשבילי.
הדבר שהכי ריגש אותי זה החיבור בין ג'וני לטטיאנה ואלכסנדר. אני זוכרת שפשוט קראתי את החלק הזה איזה חמש פעמים ואז סגרתי את הספר עיכלתי את זה והמשכתי לקרוא. אני פשוט מאוהבת בטרילגיה שלה שכל דבר שקשור אליהם מרגש אותי ♥

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Yuli
הכלה המתחזה

הכלה המתחזה

ננסי ריצ'לר

הכריכה והתקציר של הספר נורא נורא מושכים ומאוד רציתי כבר לקרוא אותו אבל אחרי שני הפרקים הראשונים התחלתי ממש להשתעמם, הכתיבה פשוט נורא איטית ומרגיש כאילו לא מתפתח לשום המקום.. גם מאוד מאוד הפריע לי שכל הדמויות אומללות, מדוכאות ועצובות.. הספר הזה פשוט מתיש! ממש רציתי לסגור אותו ולא לפתוח יותר אבל זה ספר שקניתי מהכסף שלי אז הייתי חייבת לסיים לקרוא.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•Yuli
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

ספר פשוט מתוק. רואים את השינוי של ברט, הדמות הראשית לאורך כול הספר וזה באמת מעורר השראה. כולכך אהבתי את זה שהיו לה ארבעה, כן ארבעה בני זוג לאורך כול הסיפור, לא ממש בני זוג אבל גברים שהיא חשבה עליהם בתור בני זוג והיה ביניהם משהו. ההתחלה הייתה מאוד מרגשת, לראות את הדמות מתפתחת ככה מהאבל על אימה ועד לשמחה כולכך גדולה ואפילו לאושר.
אני ממש שמחה שברט לא הייתה עם העורך דין שלה, זה היה עושה את הספר לצפוי מידי והיה מוריד לו אפילו כוכב שלם! אחרי זה השיחות המתוקות עם גארט, שגרמו אפילו לי להתאהב בדמותו, הסופרת הזו באמת גואנה, גרמה לנו ולדמות הראשית להאמין שהוא טרח זקן בן 60 ובגלל זה ישר שללה את גארט אבל עם המשך הסיפור מתגלים דברים שונים לגמרי. שנאתי את אנדרו הפרפקציוניסט והאדיש, אחרי שחברה שלה שכבה איתו וברט כמו גדולה עזבה אותה לגמרי והתגברה על עוד אובדן של חברה קרובה.
הייתי כולכך גאה בברט שהיא לא נשארה עם הרברט, נכון שהוא מדהים ומושלם מתואר כגבר החלומות של כול אישה אבל, תמיד יש אבל וכמו ברט גם אני לא אוהבת שחונקים אותי באהבה, שמתנהגים בצורה כולכך טובה כולכך טהורה.. בלי שום פגם, בלי שום מעידה או תכונה שלילית שבא פשוט להקיא. מההתחלה לא אהבתי את הרברט הזה, שיש שייך אותה אליו וצייר להם חיים מאושרים ומושלמים יותר מידי. למרות שלא רציתי שהיא תשאר לבד (וככה זה נראה לקרת סוף הספר) הייתי מאוד גאה בדמות שניתקה את הקשר עם המושלמי הזה.
ולבסוף, איש הברברי המדהים שלה. וואו איזה סוף מתוק!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
נערה עם עגיל פנינה

נערה עם עגיל פנינה

טרייסי שבלייה

אמ אממ אממ.. לא יודעת איך לתאר את הקריאה של הספר. קשה קצת לכתוב עליו ביקורת כי הוא היה בסך הכול טוב. לא נשאבתי לסיפור כמו שקרה לי בספר הקודם של שבלייה שקראתי (הגבירה וחד הקרן) אך גם פה הסיפור היה יוצא דופן ויפהפה. אני חייבת לציין שהכתיבה של שבלייה מאוד השתפרה, זאת אומרת ששמתי לב לרמה הירודה יותר של הספר הזה מאשר הספר הקודם שלה שקראתי שאותו היא פרסמה אחרי נערה עם עגיל פנינה. שוב הסיפור היה מקורי מאוד ומעניין, אני באמת לא יודעת איך ספר כזה נחשב לרב-מכר עולמי, אולי בגלל שהוא פורסם בשנת 97' בשנה שבה אני נולדתי ואז הסגנון היה שונה ממה שאני רואה עכשיו, אבל בשיא הרצינות אני לא הייתי מגדירה אותו כרב-מכר אם היה יוצא השנה, הוא ספר יפהפה וקסום בפני עצמו אבל כאשר משווים אותו ליצירות אחרות הוא פתאום נהפך לפחות טוב.
הספר היה נחמד וקליל, מעביר בצורה יפה ביותר את הסיפור שיכול להיות מאחורי התמונה, לדעתי הכותבת הייתה צריכה לכתוב פחות על התקופה של לפני הציור ויותר על מהלך הציור אבל היא עשתה הפוך, דיי חפרה על השהות של חריט במשפחה לפני שהיא בכלל נהייתה מודל השראה עבור הצייר וזה היה לדעתי מיותר ובגלל זה גם הורדתי לספר את הכוכב החמישי. בכול מקרה סיפור מדהים ויפה אבל שוב ביחס לספרים אחרים הוא לא וואו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
הגן הכימי - הקמילה

הגן הכימי - הקמילה

לורן דסטפנו

ספר טוב. הוא מתאר מציאות ממש מפחידה אבל אמיתית לחלוטין, זאת אומרת שזו בהחלט יכולה להיות המציאות של האנושות עוד כמה דורות וזה מפחיד. בכול מקרה הספר כתוב בצורה מדהימה, מאוד מפורט מאוד אמיתי, קל להזדהות עם הדמות. כול הזויות שלה מוצגות בספר והיא ממש לא דמות מושלמת, אפילו הסופרת לא מנסה להציג אותה כיפה ביותר ומושלמת אלא ככה הסביבה מתייחסת אליה והיא לא היחידה שמאוד יפה, כולן מסביבה יפות. האופי שלה מודגש בכול פעולה שהיא עושה וזה באמת לא קורה בכול ספר שאני קוראת. הדילמות שהיא עומדת בפניהן מאוד קשות ואפשר להתחבר אליה במהירות בגלל כול הבלבול שהיא חשה, המחוייבת שלה כלפי בעלה או הצורך בחופש שהיא לא מסוגלת לקבל באחוזה, ההבנה שלה שבעלה הוא איש טוב ובכול מקרה לעזוב אותו גם כשיש לה רגשות אליו.
ספר מאוד מרגש, ולא הייתי אומרת שהוא ספר נוער, מתוארות שם זוועות אמיתיות שדיי קשה לקרוא. רק בגלל שזה עוסק בילדה לא אומר שזה מתאים לילדים, גם ככה בעולם שלה כול הבנות מתות בגיל 20..
מומלץ מאוד!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
החווה

החווה

טום רוב סמית

אממ ספר מוזר מאוד. הכתיבה שלו מאוד מציקה, בלי חלוקה נורמלית לפרקים והסיפור עצמו מאוד מאוד מוזר והזוי. הוא מסופר כסיפור שאמא מספרת לבנה וזה דווקא רעיון ממש נחמד אבל כול הסיפור המותח הזה בכלל לא מותח ולא עורר בי שום צורך מיוחד להמשיך לקרוא את הספר אלא גרם לי לגרור אותו לשבוע וחצי של קריאה, מה שבדרך כלל לא קורה עם ספרי מתח באמת טובים. דמותה של טילדה היא מאוד מורכבת, היא היסטרית מאוד ומגזימה, כול הפרטים הקטנים שהיא חשבה שהם באמת חשובים לסיפור, הם כלל לא חשובים ולא משמשים הוכחות לשום דבר. כול שלוש מאות עמודים הראשונים זה הסיפור של טילדה שבסוף הקורא מגלה שהיה אפשר לקצר את כול זה ולדלג ישר לחמישים העמודים האחרונים ולגלות את כול מה שקרה מבלי להתייחס לפרטים הקטנים, שרק גורמים לטילדה להראות עוד יותר משוגעת ממה שהיא. מההתחלה האישה הזו נראתה לי דמות מאוד מוזרה ולא הגיונית בכלל, בדרך כלל אדם שפוי בדעתו לא היה עושה את הדברים שטילדה עשתה ובכלל אני עדיין לא מבינה איך מכול הסיפור הזה שהיא תיארה בפני דניאל היא הגיעה למסקנה שמיה נמצאת בסכנה איומה ויש ארגון שמנצל ילדים מאומצים בדיוק כמו מיה. בסופו של דבר כולנו מבינים שזה היה ערבוב ענקי של אירועיים שקרו לה עם אביה ששיחק איתה במשחק חולני, משחק תפקידים אשר הם המציאו לעצמם שמות חדשים ושיחקו כאילו הם בעל ואישה ואביה היה מקיים איתה יחסי מין והכניס אותה להריון שבסופו הם מסרו את הילד לאימוץ. זה היה מאוד חולני ולא אמין. כי ילדה בת ארבע-עשרה מבינה שזה לא בסדר לעשות את זה עם אביה וגם היא כבר בוגרת מספיק כדי להתנגד להבדיל ממישהי בת שמונה.. אז טילדה גם נהנתה מהמעשים האלה עם אביה מה שממש דוחה ומגעיל בכול הסיפור הזה.
הספר לא היה וואו, אבל גם לא בזבוז זמן מוחלט, לדעתי הכותב (שאת ספריו הקודמים לא קראתי) היה יכול להוציא מהסיפור הזה משהו טוב יותר ומותח יותר. לדעתי זה בכלל לא ספר מתח, בסופו אין שום תעלומה, אין שום מזימה וזה בסך הכול רומן פסיכולוגי חולני ביותר שנותן נקודת מבט מכמה גורמים על התרחשות של עלילה מסויימת.
הסוף נשאר פתוח ומזה אני הכי התאכזבתי, לאורך כול הספר רואים כמה טילדה נחושה בדעתה שהיא צודקת ודווקא את החלק הכי מעניין, לראות אותה מודה בטעות הענקית שעשתה הסופר מחליט להשמיט. זה מציק.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
בר מזל

בר מזל

ניקולס ספארקס

ספר מדהים, עוצר נשימה ממש! כול העלילה הייתה מאוד מיוחדת וכתוב בצורה יוצאת דופן. הדמויות היו מקוריות ומעניינות וכול מערכות היחסים לאורך כול הספר היו אמיתיות וניתנות להזדהות אשר רק מקרב בין הקורא ליצירה.
רומן מאוד רומנטי שעוסק בעיקר בגורל, כבר מההתחלה עם הקמע של תיבו (תמונתה של בת) ועד לכול ציפורי המקרים שקורים תוך כדי העלילה. מאוד אהבתי את ההשתלבות של הכלב זאוס בעלילה, בתור אחת שמאוד חובבת כלבים זה היה מדהים לקרוא על קשרים כאלה יפים בין החיות המדהימות האלה לבין בני האדם.
את דמותה של בת לא כולכך אהבתי, היא הייתה מוזרה קצת. לא יכולתי להתחבר אליה, מצד אחד היא חשדנית ודיי "כבדה" אבל מצד שני הסופר מנסה לעשות ממנה קלילה ופלרטטנית בכול מה שקשור לתיבו וזה פשוט לא הסתדר לי כי זה נוגד אחד את השני.
דמותו של תיבו הייתה מאוד מורכבת ומדהימה, ברור שיש לו אופי קצת קשה, שאם הוא היה אדם אמיתי לי באופן אישי היה קשה להסתדר עם אדם שלא מביע כמעט שום התעניינות בשום נושא ולא מדבר הרבה, אבל אפשר להבין ממה כל זה נובע, דמותו באמת הייתה אחת הדמויות המיוחדות ביותר שנתקלתי בהם בספרות.
קלייטון היה סתם פוץ' שלא אהבתי מההתחלה. ברור שהסופר תיאר אותו ככה בשביל דמות הבריון המרושע וכי תמיד חייבת להיות דמות קצת פחות טובה מכול השאר, אבל לדעתי הוא תיאר אותו ביותר מידי סטריאוטיפים שהקשו את ההזדהות איתו.
ננה הייתה מאוד חמודה, הדמות הכי צבעונית והכי אהובה עלי בספר. למרות שהיא דמות מאוד שולית, היא תורמת בצורה ענקית לספר.
מאוד מאוד מומלץ, בתור הספר הראשון שקראתי של ניקולס ספארקס, הוא ממש מצא חן בעיני ואני כנראה אמשיך לקרוא עוד רומנים שלו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
ריין

ריין

קייט לה ואן

אממ קצת קשה לי לכתוב על הספר הזה ביקורת, ממש ל4 תכננתי לקרוא אותו וזה בכלל היה הספר של אחותי הקטנה אבל היה לי משעמם והתחלתי אותו.
זה ספר שהוא לא יותר מבסדר. אני לא ממש אהבתי את הדמות של ריין, שהייתה יותר מידי ילדותית ודיי משעממת. סבתא שלה הזכירה לי קצת אישה היפית משוגעת כי היא תמיד מנסה להיות מגניבה והארי? הוא היה אידיוט פשוט. הוא הריי סטודנט.. הוא צריך להיות קצת יותר בטוח בעצמו בעיקר מול תיכוניסטית אבל הוא היה לגמרי חסר בטחון!
כול הסיפור של היומן של אמא שלה ממש יפה, זה היה החלק הכי טוב בסדר הכאילו תעלומה הזו שהדמות מרגישה, שהיא חושבת שאבא שה הוא לא באמת אבא שלה אבל בסוף מסתבר שהיא סתם סיבכה את עצמה אבל בדרך זה היא מגלה על סיפור אהבה שלה ושל אבא שלה וזה קצת מוזר שלא ציינו ממה אמא שלה מתה בגיל 26.. אבל בסדר.
הספר היה מהיר מידי ואולי זו סתם אני שאוהבת שמפרטים יותר ומעמיקים את הסיפור אבל הוא נגמר לי מהר מידי והכול התרחש במהירות שהסופרת הייתה יכולה למרוח קצת יותר, יש ספרים שלא צריך למרוח אותם אבל יש ספרים שזה ממש מתבקש וזה אחז מהספרים האלה.
בכול אופן זה היה ספר קליל ונחמד, אפילו התרגשתי קצת בסוף אבל הוא באמת לא כתוב במורה סוחפת מידי וגם רציתי לסיים אותו כמה שיותר מהר כי כבר נמאס לי מהכתיבה המעצבנת. בסך הכול בסדר גמור.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli
ללכת בדרכך

ללכת בדרכך

ג'וג'ו מויס

ספר מדהים, נהנתי מאוד! סוחט דמעות!
לא רוצה לחפור כדי לא להוציא מהיופי שלו, מומלץ מאוד!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Yuli

ביקורות נוספות על "גן הקיץ"

גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

אני מבינה שמי שקרא את "גן הקיץ" קרא את שני הספרים הקודמים, אז ברשותכם אני רוצה להגיב כאן על כל הטרילוגיה.

התחיל מ"פרש הברונזה" פשוט מדהים!!! ספר סוחף, עלילת מתח וסיפור רומנטי, כל כך עצוב, אמיתי, מרתק, מרגש, אין לי מילים לתאר את הספר הזה! במקום ללכת לישון שכבתי וקראתי אותו עד הבוקר...לא יכולתי להתנתק ממנו...

"טטיאנה ואלכסנדר" - ספר מעולה!!! כמו הקודם..
טטיאנה האמיצה נקלעת למציאות אחרת קשה בלי אלכסנדר נסיך החלומות, ומתחילה לפעול בהתאם... הסיפור סוחףף ומרתק ביותר.

הספר השלישי האחרן "גן הקיץ" - ספר נחמד.
אהבתם של טטיאנה ואלכסנדר שרדה את המלחמה, והם מנסים להתמודד עם החיים שאחרי..
לדעתים אפשר היה לקצץ קצת מהעמודים, הרגיש לי קצת נמרח לפעמים, והיו קטעים שחזרו על עצמם מהעבר.
אבל בסופו של דבר הספר נחמד מאוד ושווה קריאה!

אני ממש שמחה שיצא לי לקרוא את הספרים האלה.
וגם אחרי שסיימתי את הקריאה המשכתי לחשוב על טטיאנה אלכסנדר כאילו אני מכירה אותם מהחיים.
אז אל תוותרו, תקראו ותהנו :)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•A N N A
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

מכירים את התחושה שיש כמעט תמיד בסופו של ספר/סרט רומנטי, שבו הגיבורים מתגברים על המכשולים שעמדו בדרכם ומגיעים אל השלווה והמנוחה?

כשמסיימים לקרוא את "טטיאנה ואלכסנדר" יש תחושב כזו בדיוק, רצון חזק מאוד לשחרר אנחה גדולה ולחייך בביטחון.

משום מה תמיד בסוף שכזה יש לי רצון רב לדעת או לנחש מה קורה אחר-כך, האם הגיבורים מתחתנים, בונים בית, יולדים ילדים, והם מאושרים תמיד ולתמיד?
התחושה שהייתה לי מהקריאה של "גן הקיץ" הייתה תחושה של הצצה אל מעבר לסוף, אחרי שהכתוביות עולות והופכים את הדף האחרון בספר, מה קורה אחרי שחצינו מכשולים כמו לנינגרד הנצורה, ברית המועצות השסועה, רעב, מלחמות, בדידות וכאב.
מהבחינה הזו הספר היה מאוד מציאותי, גיבורינו הכמעט על-אנושים צריכים להתמודד עם מכשולים אנושים, עם חיי הנישואים, עם גידול ילדים, ודילמות קטנות וגדולות שיכולות להשפיע גם על אהבה עצומה שכזו.

טטיאנה ואלכסנדר מתבגרים לאט לאט בין דפדוף לדפדוף, האהבה נמצאת שם תמיד רק לפעמים יש דברים שמעט מסתירים את השמש הניצחית של פינקס.

התאהבתי בטטיאנה ואלכסנדר עוד בלנינגרד באותם לילות לבנים, ואומנם הייתה לי נפילה קלה עם הספר השני שהיה מאכזב למדי, ואפילו לרגע חשבתי לעזוב את הגיבורים כמעט בסוף הדרך ולדמיין עצמי את הסוף הבלתי נמנע, אבל היה לי קשה להתאפק, קשה מדי.

ניגשתי לקריאה עם רגשות מעורבים וככה גמעתי את החלקים הראשונים שהיו לא קלים לעיכול מכמה בחינות ומשם הכל ממריא רק למעלה, אומנם זה לא "פרש הברונזה" אבל מתקרב מאוד.
אנחנו פוגשים דמויות בוגרות, מצולקות, שרוצות להשאיר מאחור את אמא רוסיה המדממת ולהתחיל מההתחלה, וההתחלה לא קלה בכלל, הם צריכים להתמודד עם הפחדים ועם המשקעים, כל אחד לבד ושניהם יחד.
נהנתי במיוחד מהפרקים על טטיאנה המתבגרת בדוג'ה, הקטעים הללו מילאו לי חורים שעזרו לי להרכיב דמויות שלמות יותר של טטיאנה, פאשה, דאשה ושאר משפחת מטנובה.
ואם בספרים הקודמים צצה בנו המחשבה שבטטיאנה הקטנה מסתתרים כוחות על טבעיים, אחרי הקריאה בפרקים האלו התברר שיש דברים בגו, אהבתי את חיזוי העתיד שהזהיר כל אחד מהם בעקיפין מהדבר שיביא למותו וכמה רחוק ובלתי נתפס זה נראה מאותו מקום שטוף שמש, מקום של נעורים נצחיים.

הספר מלא בניואנסים קטנים וגדולים, בבעיות שאנשים אמיתים מתמודדים איתם אחרי שנים של יחד, גידול ילדים ומשברים אמיתיים בזוגיות, משברים שרק אהבה לא הגיונית כמו אהבתם של השנים הללו מסוגלת לעמוד בכך.
פחות נהנתי מפרקי הלחימה בויאטנם ומהפרק העמוס שכל מה שקשור לאמצעי לחימה שהיה משעמם למדי, אולי כי הרגשתי שהיה ניסיון של הסופרת ליצור מעט מין הדרמה שהייתה בפרש הברונזה, אני הייתי יכולה להסתדר מצויין גם בלי זה,
כמובן שהפרק שנהנתי ממנו היה פרק הסיום, אחרי חיים שלמים, שלעיתים נראו ארוכים מדי, אנחנו סוף סוף מגיעים לנחלה המובטחת, לחדר האוכל הגדול המוקף בבני משפחה רבים (לדעתי היה נפלא אם בסוף הספר היה מצורף אילן יוחסין מפורט, קצת הלכתי לאיבוד בין הילדים, הנכדים וכו'), צוהלים שמחים ואוהבים, וטטיאנה ואלכסנדר שאפילו אני חשבתי שלא ישרדו לאורך זמן כה רב.
נהנתי עד מאוד מהחוויה.
ואני חייבת לסיים במשפטים האחרונים מתוך "גן הקיץ" שמתארים לי באופן חד משמעי שיש דברים שגדולים יותר מכולנו:

"עוד נשוב וניפגש בלבוב, אהובי ואני.." מזמזמת טטיאנה ואוכלת את הגלידה שלה, בלנינגרד שלנו, בחודש יוני ריחני, ליד פונטנקה, ליד הנייבה, ליד גן הקיץ, שם אנחנו צעירים לנצח".

לפני 15 שנים•
★★★★★
•עדי
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

גן הקיץ הוא הספר השלישי והאחרון בסדרה.
הספר הראשון פרש הברונזה היה מדהים ומיוחד, נשאבתי כליל, לא יכולתי להניח אותו מהיד, כשסיימתי לקרוא, הייתי סקרנית לקרוא את הספר השני טטיאנה ואלכסנדר, כל כך רציתי לדעת מה קרה איתם בהמשך, כך עד שהגעתי לספר גן הקיץ.

פאולינה סיימונס הסופרת שכתבה את הספרים, ראתה שפרש הברונזה היה לרב מכר עולמי, שיבחו את הספר בכל רחבי העולם, זאת הייתה הצלחה כבירה, ואז החליטה להוציא עוד שני ספרי המשך.
הספר הראשון היה מעולה, השני היה טוב והשלישי בסדר עד נחמד.

הספר מכיל 888 עמודים, היו קטעים מלהיבים, סוחפים ומרתקים, במקביל היו המון קטעים מהספרים הקודמים לתזכורת, אכזב אותי לקרוא את שקראתי כבר בעבר, היו לא מעט דפים מעייפים שנמרחו יתר על המידה, למרות זאת כשהגעתי לסוף התרגשתי כל כך, סוף הסיפור נותן הרגשה מיוחדת ושונה בלב, הרגשה של שמחה ועצב, זיכרונות טובים ומאושרים, זיכרונות של כאב, מלחמה, איבוד משפחה ומכרים יקרים, סיפור אהבה נפלא, סוחף ומרגש של עשרות שנים.

כעת אני בטוחה ויודעת, שאת טטיאנה ואלכסנדר לא אשכח לעולם.
סיפור דרמתי ועוצמתי, מומלץ לקרוא ראשית את הקודמים.
אהבתי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ר י נ ת
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

האם באמת יש אהבה כזואת?
או שרק פאולינה סיימונס יודעת לכתוב כזה סיפור אהבה היסטורי?
ספר ההמשך של טטיאנה ואלכסנדר,אוי כמה שהזוג הזה אהב אחד
את השני,אהבת אמת ,אהבת ויתורים,אהבה אמיצה ומנצחת ופוריה.
הזוג הכי לוחם והכי עקשן והכי אוהב.
ספר נפלא שנותן לקורא לחיות את הדמויות ליהנות מהספר.
לקרוא את הספר בהנאה.
לקח לי שבועיים לקרוא אותו,ספר ענק וגדול מהחיים.
כל מי שאוהב ספרי אהבה היסטוריים אז הוא חייב לקרוא את הספר .
במילה אחת מ-ו-מ-ל-ץ.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

טוב קצת קשה לכתוב ביקורת לספר שלישי בטרילוגיה. הרי כל מי שקורא את הספר הזה מן הסתם קרא את השניים שקדמו לו וגם אם הביקורות עליו לא משהו עדיין מי שקרא את השניים הראשונים ייקרא מן הסתם גם את השלישי...
עדיין אחרי שסיימתי 900 עמודים בשבועיים אני לא אגיד עליו כלום??
הספר הרבה פחות טוב מהראשון אבל הרבה יותר טוב מהשני!
אין מה לדבר ששוב פאולינה סיימונס כתבה מאות עמודים מיותרים לדעתי בספר הזה (מוזר שעדיין לא הצלחתי להוריד אותו מהידיים... ) אבל זה לא הבעיה הכי גדולה שלו. הבעיה הכי גדולה שלו שפשוט לא האמנתי למה שהיא ניסתה לספר על הדמיויות שלה שכל כך התחברתי אליהם ב"פרש הברונזה". לא קניתי את הקונפליקטים של הזוג, לא קניתי את הטראומות שלהם, לא קניתי את הריבים שלהם והכי לא קניתי את התיאורי מין המוגזמים על סף אלימות אחרי כל ריב.
אבל בשורה תחתונה זה לא משנה, עדיין הייתי קוראת אותו כדי לדעת מה קרה להם והכי עצוב שאם היה יוצא ספר רביעי הייתי קוראת גם אותו.. ככה זה עם מכורי "פרש הברונזה"
תמיד נחפש אותו בכל ספר שהיא תוציא למרות שברור לי כבר שלא נמצא לעולם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אוהבת לקרוא
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

זהו נפרדתי מטיטאנה ושורה.סיימתי את כל הטרילוגיה המופלאה הזאת!
קראתי את שלושתם רצוף, אז כל ערב ההיתי נפגשת איתם.
יש קצת עצב כי נקשרים לדמויות.
טרילוגיה בהחלט איכותית-אי אפשר לא להתאהב!
יש בה הכל אהבה,רומנטיקה,תשוקה,הישרדות,צלקות מלחמה,היסטוריה,קשיים ואפילו הומור
ספר מענג!
אני רק יכולה לקנא במי שמתחיל!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דין דין
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

"גן הקיץ", שמסיים את הטרילוגיה, ממשיך בתיאור חייהם של הדמויות הראשיות כשעתה, טטיאנה ואלכסנדר חיים באמריקה ויש להם ילד בשם אנתוני.

לידיעתכם - הביקורת כוללת ספוילרים.

קו העלילה של ההמשך, גם אם אינו נוח , הגיוני בהחלט: טטיאנה ואלכסנדר אינם יכולים להישאר צעירים לנצח ו עד כמה שזה מעציב ( או משמח, תלוי את מי שואלים), הם התבגרו ועיסוקיהם הוחלפו מדרמות עוצרות נשימה וויכוחים לוהטים למטלות יומיומיות ושכחת העבר.

הקבלה מעניינת נוצרת בין מצב הזוג לבין מצב העולם.
המלחמה החמה , מלאת היצרים ביניהם נגמרה והוחלפה במלחמה קרה ונראה שהאתגר החדש
מכריע ומקפיא את הזוגיות של אלכסנדר וטטיאנה כמעט לגמרי.

אלכסנדר מתעטף בשתיקותיו וטטיאנה מנסה לפצות על הריחוק בדרך היחידה שהיא יודעת
- להאכיל את הגבר שלה. אתה רוצה עוד שעועית , אלכסנדר? לשים לך מנה נוספת של תפוחי אדמה, אלכסנדר?. המשפטים הקבועים האלה הם הדרך שלה ליצור קשר, לוודא שאהובה עדיין קיים שם בפנים, אבל למרבה הצער, אלכסנדר אומר לא (בנימוס, תמיד בנימוס) ויוצא לעשן סיגריה. אבל כמו שמישהו חכם אמר פעם "במלחמה כמו במלחמה ובאהבה כמו באהבה - שום דבר אינו כפי שהוא נראה" (טוב, בסדר, את החלק האחרון אני המצאתי) כאשר המשקעים בין השניים מגיעים לנקודת רתיחה,שוב חוזרת הדרמה אליה התרגלנו מהספר הראשון: האשמות הדדיות, צרחות , איומים , איבוד עשתונות הדדי ולבסוף, פיוס וחיבור שמהווים התאהבות - מחדש.

הקוראים הנאמנים של אלכסנדר וטטיאנה יודעים שאותם ריבים מלאי האשמות חסרות הגיון הם גולת הכותרת, השיא של כל החוויות, אותם רגעים שקווי העלילה נבנים סביבם, מזינים אותם ואח"כ נפתרים ואחרים תופסים את מקומם, עד הפעם הבאה וחוזר חלילה. הקוראים העוד יותר נאמנים (לאמת הפעם) יודו שלפחות מהספר השני, הם מחכים לדרמה ולריבים ואפילו מדלגים ישר אליהם כי ככל שהספרים מתפתחים, קווי העלילה שבתווך ,היוצרים את הריב הבא , כאמור, הופכים יותר ויותר נמרחים, מתישים ומעיקים.

ואין דרך להגיד את זה יפה: ב"גן הקיץ" שום דבר לא פורח, רק נובל. הקטעים המשמימים מגיעים לשיא חדש של בזבוז זמן, אלכסנדר וטטיאנה ממחזרים את אותם מונולוגים שכבר אי אפשר לתרץ כמוצדקים (באמת, הם כאילו נשלפו מתוך האוויר) וכיווני העלילה הופכים יותר ויותר מטורפים ומטמטמים. מעלינו מרחפת התחושה המביישת שהסופרת מודעת לקריסה הזו ומוסיפה למתכון עוד ועוד מנות ועוד ועוד מטבלים , רק כדי שנישאר, לזכר אותם רגעים מתוקים שכבר נשכחו עד שאין לנו ברירה אלא להפסיק כי אחרת נקיא. אז אנחנו מפסיקים לקרוא ומניחים את הספר בצד, בפעם העשירית. יש גבול ליכולת העיכול שלנו. כשאנחנו חוזרים זה מכה בנו שוב. כמעט מיד אנחנו חשים כבדות מעייפת ולחץ בחזה שאומרים לנו שאין ביכולתנו להמשיך לדחוס יותר. אם קודם חשבנו שפאולינה סיימונס מצטיינת בשאיבת אנרגיה מקוראיה, הרי שספרה האחרון הוא המאסטר פיס, בקטע רע.

ועכשיו ,גם אני מרגישה שחפרתי יותר מדי אז רק אתעכב על 2 נושאים אחרונים, הנושאים היחידים שחשובים: טטיאנה ואלכסנדר. עניין מיוחד יש בסיפור דמותו של אלכסנדר, דמות שהערצנו ואהבנו כי הוא הציל את טטיאנה כל כך הרבה פעמים , עזר לה כל כך הרבה פעמים, עמד לצידה , לרוב לבדו,מול כל כך הרבה אתגרים אבל מתברר שאם דמותו לא עוצרת במרחבים השפויים של הספר הראשון יש לנו מתכון בטוח לגבר מכה. ככל שעובר הזמן אלכסנדר הופך ליותר ויותר ממורמר, יותר חשדני ,יותר רכושני והכי חשוב - כזה שרגיל שאשתו עושה מה שהוא אומר. בחיים היומיומיים של אמריקה, אלכסנדר מרגיש שהוא "רק” עובד פשוט , וחוץ מהעבודה, יש לו רק התלות שלו בטטיאנה- הוא לא יצר לעצמו חברים בשום מקום שהגיע אליו, (חוץ מאנשי צבא בודדים ), לא פיתח תחביבים חוץ מהתמכרות קשה לסיגריות, ועכשיו טטיאנה שמגדלת את אנתוני , כבר לא פנויה אליו בכל רגע של היום אז בהיגיון פשוט - אלכסנדר מתחרפן. ההידרדרות כמו נלקחה מסרט אימה והשיא היה שהוא הרים יד על טטיאנה , כשאנתוני, עוד קטן, עד למעשה - כל הכבוד פאולינה סימונס, מחיאות כפיים סוערות. לא האמנו שתצליחי להכניס חידוש לאותם ריבים נצחיים בין טטיאנה לאלכסנדר ולקחת אותם לשיאים חדשים (על גבה של טטיאנה כמובן) אבל מה יש להגיד - הצלחת לזעזע אותנו. החיסרון: בעיה תדמיתית קשה לאלכסנדר שתיפתר במשימה, איך לא, הירואית משהו בה אלכסנדר יוצא למשימה כמעט בלתי אפשרית להציל את אנתוני מהשבי הווייטנאמי. איזו גבורה. איזה נופך אבהי. איזה סיכון. אני מודה שהזלתי דמעה.. אני שואלת אתכם- כמה פעמים בן אדם צריך לצאת למשימות התאבדות , לפני שיתקעו לו כדור בראש והוא יחוסל?

גם תדמיתה של טטיאנה סובלת מידי הסופרת - כצד השני של המטבע, היא האישה המוכה, אישה קטנה , שלא מפסיקה לנסות לרצות את אלכסנדר, מפזרת להתנהגותו תירוצים לכל מי שמסביבה ותמיד "נופלת" לתוך מצבים מחפיצים, בהם היא כביכול מבוקשת אבל חלשה, זקוקה להגנה, מוכיחה לאלכסנדר שהוא עדיין גבר-גבר. האירוניה נמצאת במשחק הכפול שמשחקת בה הסופרת- כשהיא זקוקה לטטיאנה שתניע את העלילה , תעזור לאלכסנדר ותהיה חזקה -היא לביאה (כך גם אלכסנדר מכנה אותה) אבל ברגע שהיחסים שלה עם אלכסנדר מתאזנים מעט או על מי מנוחות, משהו קורה והופ- היא נכנסת שוב לתפקיד הקרבן והאישה המרצה ולבסוף, כשהיא מתעלמת מסימני האזהרה-לאשה מוכה.

היכן שהוא לאורך הדרך, הדמויות האהובות שלנו - טטיאנה ואלכסנדר - נמחצו, נרצחו, נפלו קרבן ונקברו בתלאות ובשיגעונות של פאולינה סיימונס שיש לה אולי זכות להלאות אותם ואותנו כי היא זו שיצרה אותם אבל היא גם זו שרצחה אותם ועיוותה אותם והרסה כל חלקה טובה ביחסים שלהם וזה- מעשה שאין עליו סליחה או מחילה.

אין פלא שמיד אחרי הטרגדיה הנוראה הזו רצתי ללא נקיפות מצפון חזרה לצמר הגפן של דיסני. אני שם עד היום, חיה באושר ועושר.

לפני 6 שנים•gigi
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

!!יכול להיות שכולל ספוילרים!!
יצאתי מהטרילוגיה הזו בתחושות מעורבות. חציו הראשון של הספר הראשון הוא מופת ספרותי לדעתי. תיאור מאוד אמין של דינימיקה של מלחמה. מציאות מלחמה ותיאור תקופתי שנשמע מאוד אמין. גם הדמויות ותחושותיהן תוארו באופן רגיש ואמין וסיפור האהבה עם הדילמות הכרוכות בו והקונפליקט היה מבריק וכנראה מספיק לשבות את לב הקוראים לעוד שניים וחצי ספרים.
בחציו השני של הספר הראשון מתחילה דעיכה איטית עם תיאורי תקופתם של הגיבורים בלאזרבו. תקופה זו אח"כ תחזור כחוט השני בכל הספרים. הגיבורים מתרפקים על תקופה זו ללא הרף על אף שספרותית מדובר בלא מעט עמודים של תיאורי מין דלוחים. אני לא יודע מה עם שאר הקוראים אבל אני לא קונה ספרות יפה בשביל תאורי מין. אני (ואני מאמין בלב שלם שמרבית הקוראים כמוני) מחפש חווייה רוחנית גבוהה יותר. ללמוד על תקופה. להתרגש מאבחנה רוחנית מעוררת מחשבה.
הספר השני טוב לפרקים ומשמים לפרקים. שוב, המון תיאורי מין חסרי השראה ומאוד מיותרים. הבעיה שמתחילה בספר השני ומתעצמת בשלישי היא שהסופרת מאדירה את הדמויות עד לרמה שקשה להזדהות עימן.
לא יכולתי שלא לצאת בתחושה שאלכסנדר הוא כסות לאדם מאוד קשוח, שיכול להיות מאוד גועלי, גם לקרובים אליו ביותר. טטיאנה מאבדת בשלב מסויים את הפגיעות שליוותה אותה בהיותה נערה צעירה. האירועים הפנטסטיים בסיום הספר השני ובשלהי השלישי רק מעצימים את תחושת הניכור מהדמויות.
קטעי האקשן, הגם שאינם מאוד אמינים כתובים באופן מותח. לספרים יש נטייה לכתוב אירועים ואז להתרפק עליהם ללא הרף כאמצעי לתמצת את העלילה למצטרפים חדשים. זה מאוד מוגזם.
לעיתים ההתרפקות כל אירועי העבר נראתה לי גם לא אמינה. יש תקופות שבתקופת ההווה שלהן בספר עשו עליי רושם כתקופות בה הגיבורים הלומי קרב ומנסים להתגבר על צלקות העבר. אח"כ תקופות אלו מתוארות כאידיליה.
קשה להתמרמר כשבכל זאת שרדת טרילוגיה שלמה. אין ספק שיש שם מספר קטעים מאוד יפים ומרגשים. למרבה הצער צריך לשרוד לא מעט עמודים ותיאורים תפלים כדי להגיע אליהם.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•shkup
גן הקיץ

גן הקיץ

פאולינה סיימונס

אני בעמוד 500 ועדיין מחכה שזה יגיע לאנשהו, שוב טטיאנה רוצה לעבוד שוב אלכסנדר מעדיף שלא, שוב הם מתפייסים תוך תיאור סצנת מין שמתאימה יותר לסרטים הזולים ביותר ולא למעשה של אהבה כל כך יפה ורומנטית כביכול, כל הטרילוגיה הזאת היא מריחה אחת גדולה, ולולא הרקע ההיסטורי שדי עניין אותי לא הייתי שורדת אפילו את הספר הראשון, כמה מלל מיותר שזה לא יאומן, פאולינה שברה את כל השיאים האפשריים בקטגוריית המריחה!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•שירה
דירוג
5.0
לפני 7 שנים

“הספר מדבר על התמודדותם של אלכסנדר וטטיאנה על חייה נישואים ולמעשה עם השיגרה. מה שקורה שם פשוט מטורף”

61/98
ביקורות על גן הקיץ
הבאה
talula
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“היה לי קשה מאד לדרג את הספר הזה, אהבתי מאד את השניים הקודמים ואת זה פחות. למי שלא קרא את כל 3 הספרים”