לחוץ חתונהעומר ברק3חחח איזה טמבל האדם הזה, הכוכב של הסיפור. הוא צודק עד מאד שלהתחתן זה חשוב וגם חובה, ומחפש את האשה בשבילו - אבל לא ככה מחפשים ולא ככה חיים לפני חתונה, במקום שיחפש לו שידוך טוב כרגיל ההוא עושה צחוק מכול העניין. ולא רק זה אפילו לפעמים חי בחטא. ועוד הנשים שנמצאות איתו בחטא, חופשיות עד סכנה - הם בכלל איפה הם ואיפה שידוך ובית טוב? אז ברור שלא ימצא שידוך טוב וכראוי. הספר טוב כי גם מלמד - כמה חשוב בית מסודר, וב"ה חיים טובים עם הבעל או האשה. וחו"ח לא לחיות בחטא או כמו שעכשיו כל הזמן מדברים - על חיים של הומואים או לסביות השם ישמור, בית כזה - לא יעלה ולא יתפאר ולא יביא ילדים ושמחה לעולם. לא טוב הוא חי אבל הוא מצחיק.
כמיהה לעדןנעמי רגן0מעולה ומשובח וכדאי לכולם בימיוחד לנשים מלמד מצוין למה אסור ליבגוד השם ישמור ולמה לחשוב מחשבות חטא אפילו על ספרים אסור - אסור בתכלית ויביא עמו נזק.
מה יקרה אם אמות מחר בבוקריפעת ארליך2איזה ספר מעולה! מעולה! אין דברים כאלה. הי"ד איזה אשה הייתה מיוחדת. טובה. צדקת. תמיד אומרים - ה' לוקח אליו את הטובים ביותר. ןב"ה מאורע משמח, האלמן שלה התארס עם אשה - ב"ה יקים בית חדש בידיוק כך צריך וטוב מאוד טוב ומרגש וממולץ לקריאה מאוד מאוד לכולם נשים וגם גברים וגם חילונים - לא יזיק קצת ללמוד הלכות משפחה טובה לפני חג קודש לקרוא סיפור כזה
מכתב אחרון ופרידהג'וג'ו מויס1שפתיים ישק כמה טובה ונחמה בספר הזה כמו בהאלו שקודמים לו. תענוג ועונג. ממולץ וחובה. וחג פורים שמח ומבדח וברוך השם שהשנה אף אחד פה לא מפסיק שמחות ומבטל הילולות ואטת שמחת המבוגרים והטף!
מלכת היופי של ירושליםשרית ישי-לוי5לא כל כך טוב הספור הזה. מי שלא מכיר את ירושלים - לא יסתדר עם הסיפור. אני מכירה ועדיין. יותר מדי נשים, גברים, פריצות - אין דרך ארץ, אפילו שסיפור על עבר שאנשים (כמובן ספרדים) היו דתיים ומסורתיים יותר מדיי פריצות וגופניות לא מתאים שומרי מצוות - יותר לחופשיים שגם כך חיים ככה
אור בין האוקיינוסיםמ.ל. סטדמן0לא כל כך טוב. דימיוני יותר מדי ואני רוצה סיפורים שיכולים להיות אמיתיים.
שמחה גדולה בשמים (בשמיים)אמונה אלון1ספר מיוחד במינו, טוב מאוד עד מדהים. איך ה' מוביל אותנו תמיד בדרך הטובה בסיפור אפילו שהאשה עזבה את בעלה ואת האמונה ב"ה היא חוזרת אחרי שנים, יד ה' כיוונה בחזרה את שלומציון בחזרה לאמונה וגם לבעלה. אבל עליה להחליף את שמה - שלומציון שם לא יהודי ולא טוב כנראה גם בגלל זה אבדה הדרך). נסתרות דרכי ה'. מיוחד ומומלץ לכולכם במיוחד למי שעוד לא מצא דרכו לה'או חס וחלילה עזב הדרך. אל דאגה ופחד רק בחזרה לאמונה ודרכי השם וכבר תמצאו את הדרך ב"ה (והסופרת אמונה אלון - כזה ספר מצוין ועוד עם כזה שם שנתנו לה - אשה צדקת).
רומן למתחיליםמלאני סאמנר9ספרי YA (מישהו מכיר תרגום טוב לעברית של המושג הזה) אינם בד"כ כוס התה שלי, אז הגעתי לספר הזה עם ציפיות נמוכות ויצאתי עם הפתעה נעימה. אולי הקסם של הספר הוא שהגיבורה החכמה ורבת התושייה היא בת 12.5 ולא בשנות העשרה היותר מתקדמות ולכן ההתנהגות הילדותית והשתלטנית שלה נתפסת כמקסימה ולא כמעצבנת. מהצד השני, קשה יותר להשעות את חוסר האמון מהבגרות שלה. כפי צפוי מ-YA, הגיבורה היא פחות או יותר, מה שיש, לטוב או לרע. שאר הדמויות מוגזמות עבור אפקט ההומור והניסיון להוציא כמה שיותר מסביבת "המשפחה הבלתי מתפקדת". הסופרת עושה זאת ביד קלה ובמפתיע זה עובד לא רע. מצאתי את עצמי מחייך לפעמים (אם כי לא ממש צוחק, לא צריך להגזים). לא רק שהספר כתוב מנקודת המבט של הגיבורה, הוא כתוב כספר שכותבת הגיבורה, כשהיא עוקבת אחרי העצות של הספר "כתבו רומן בתוך 30 יום!". למרות שאני בד"כ אוהב ספרים על ספרים, זו כנראה הנקודה החלשה של הספר. פרק הזמן הקצר אינו מאפשר פיתוח של העלילה והרבה מהפוטנציאל הולך לאיבוד. מצד שני, לאור לחץ הזמן, מטרת חלק מעלילות המשנה לא ברורה ולא ממש ברור מה המחברת ניסתה להשיג. למרות הכול, זה היה ספר מהיר, קל ומשעשע. אולי הציפיות הנמוכות הן הסיבה אבל אני נותן לו 3 כוכבים מתוך 5, כנראה הכי הרבה שאני יכול לספר מהז'אנר.
רומן למתחיליםמלאני סאמנר5מכירים את האימרה הידועה "ספר הוא טוב כשאני רוצה להיות חברה של הסופרת"? אז הוא מתאר את הביקורת שלי על הספר הזה. זה מין סיפור שהעלילה שלו לא ממש חשובה, אבל היא מכניסה את הקוראת לתוך משפחה מסוימת שאני מאוד הזדהיתי איתה. הרומן כולו נכתב כביכול על ידי הבת המתבגרת, והיא מתארת את חייה עם אמה, עם אחיה, הכלבות והשכן. זה ספר שנכתב לגמרי בגובה העיניים, על משפחה אמריקאית שהייתי רוצה לחשוב שהיא טיפוסית. הבת רוצה שאמה תמצא כבר גבר, והיא עוקבת אחר כל התפתחות רומנטית בחיי האם. אבל לא ברור למה נחוץ הגבר, חבר, תומך, מפרנס? דבר שהפריע לי קצת הוא ההתעסקות עם האוכל, ההצהרות החוזרות על זה שהסוכר לא בריא, הפירוט של תחליפי הבשר וכל זה. מצד אחד זה הזכיר לי את אנשי האג'נדות הקיצוניות על המזון, דבר שמעלה לי את רמת הסוכר בדם באופן לא בריא, ומצד שני זה כל כך אותנטי. נהניתי מאוד מהרומן הזה, כיף לדעת שיש עוד נשים כאלה בעולם, שלמרות ועל אף הכל, עדיין מוצאות את החיים מצחיקים.