הא. עוד טרילוגיה. מה אני אומר לכם, זה פשוט השאיר אותי המומה. פשוט לא ציפיתי לזה, מכה מתחת לחגורה. מה זה?? אנשים לא צפויים היום.
אז קודם כל, בואו נתחיל מההתחלה - מאיפה הספר?
התשובה היא, כמובן, מחנות הספרים. אבל איך? זה הספר שנוסף לי עם "אש". ההמשך של מחוננת.
כמה אני שמחה להצהיר שלדעתי הוא טוב יותר מאש.
אוקיי, אז שאתם מסתכלים על העטיפה, היא ממש לא משהו. אולי החלק התחתון סביר - אבל הרסיסים הלא איכותיים וה(חשבתי שזה ינשוף בהתחלה)בז בשמיים נראו נורא.
לפה בא הקטע של אל-תשפטו-ספר-לפי-הכריכה-אחרת-תקבלו-נבוט-בראש.
הספר הזה מושלם ><
פשוט.
מושלם.
קודם כל, ההתחלה אומנם משעממת. אבל העלילה טובה מידי.
הדמויות טובות מידי.
העולם שהיא המציאה טוב מידי!!
(למישהו יש מושג לגבי ההמשך? אני צריכה המשך. עכשיו)
הסופרת המעצבנת עצרה את הספר ברגע הכי מותח.
זה עצוב. מאוד עצוב. אבכה לעד (או עד לרגע שאני אקבל את הספר השני).
אוקיי, אז אני אספר את הספר בצורה קצת יותר טובה.
הספר מגולל את סיפוריהם של שני נערים. אריה, נערה בת שבע עשרה. ופרי, פלטיפוס מגניב מאוד שהוא במקרה גם סוכן חשאי.
הו, אופס. התבלבלתי עם פיניאס ופרב :O
ההגדרה הנכונה היא פרי, בשמו האמיתי, פרגרין. נער בן שמונה עשרה.
נשמע רגיל לחלוטין כרגע, כן? (ותתעלמו מזה משנראה שהסופרת לקחה את השמות מאראגון ומעולם דיסני)
אז זהו. שלא.
*אריה חיה בסוג של עולם פנימי. העולם הפנימי הוא מקום שבו נמצאים אנשים וחיים על פי הולוגרמות. הטכנולוגיה שולטת בחיי האנשים. עם הטכנולוגיה אפשר להחליט כמעט הכל.
*ופרגרין? העולם שלו רחוק עשרות מונים מזה. ברוב האופנים והמאפיינים הוא פרימיטיבי במיוחד. אבל בעוד שבעולם של אריה מככב המד"ב, בעולם החיצוני מככבת הפנטזיה. מה שאוטומטית גורם לי לרצות לחיות בעולם החיצוני (יש שם קניבלים, תמיד רציתי ידיד קניבל).
אוקיי, אז עכשיו גם גיבורים בני שבע עשרה ושמונה עשרה.
וואו. זה לא היה צפוי!! פשוט... צריכים להפסיק להפתיע אותי ככה.
עכשיו, תעשו אחד ועוד אחד, תחשבו את הגילאים. הפרש של שנה.
מישהו עומד להתנשק פה, אתם לא חושבים?
בשפתו של פרגרין, אנשים כמו אריה, האנשים מבפנים, נקראים חפרפרות, או דרים. (dar, ביחיד). חפרפרות משום שהם חיים בעולם מוגבל משלהם. סוג של כיפה ענקית.
בשפתה של אריה, אנשים כמו פרגרין נקראים פשוט במשמעו - פראים.
זוג משמים, כן?
לא ארחיב יותר. רק אגיד שקרה מה שקרה, והתנשק מי שהתנשק, מישהו אהמ נעשה קצת דביק מידי. לא שלי עצמי יש תלונות על זה. רומנטיקה זה טוב. אבל אם היו מגזימים עם זה עוד טיפה הייתי מכה מישהו D:
זה ספר טוב. מאוד. הוא מעניין, וסוחף, וכשהתחלתי לקרוא אותו היום בבוקר לא הצלחתי לעצור.
וחוץ מזה, מתרחשים בו גם קרבות מסקרנים שאף פעם לא נמאסים.
הבעיה היחידה היא שהדמויות קצת רגשניות מידי.
לסיכום. תקראו אם אתם אוהבים לקרוא.
