לליבי דיי הקטנה והמסכנה רצחו את כל המשפחה , אח שלה רצח והוא בכלא , זה קרה לפני 25 שנה, משפחת דיי היתה משפחת חוואים עניה ועלובה אחיה , בן היה ילד מוזנח ודחוי מה הביא אותו באותו לילה לרצוח את משפחתו ? ליבי הקטנה והמסכנה מתגלגלת מדולר לדולר חוברת על חוג פותרי מקרי רצח ואט אט מתגלה באמת הזוועה האמיתית שקרתה 25 שנה קדם - גיליאן כותבת נהדר ולו בזכות סיבה זו שווה לקרוא או כן וגם בעיקר בגלל הסוף המפתיע.

ספר מתח שמצדיק את הז'אנר שלו לקראת סופו בלבד.
מלא בתיאורים מיותרים מן ההתחלה, שלא בונים שום אווירה של מתח.
התיאורים מעט ילדותיים והמושג שנקרא מועדון הרצח אינו אמין בעיני.
עם זאת, יש לציין כי הסוף מאוד מפתיע ואינו צפוי.
אני מניחה שדעתי הייתה שונה אם הייתי קוראת את הספר בשפת המקור שלו, התרגום לעברית אינו מוצלח במיוחד.
לטעמי הביקורות על הכריכה מהללות אותו יותר מדי.

ספרי מתח. עד לפני שנה לא התחברתי אליהם, לא ניסיתי את הז'אנר הזה בכלל, ז'אנר שבכיכול מיועד ל"מבוגרים". למרות זאת, התאהבתי בהם כשקראתי ספר מתח בפעם הראשונה, "Inferno" של דן בראון (אולי אני אעשה סיקור על הספר הזה. יום אחד).מקומות אפלים של גיליאן פלין היה ספר המתח השני שקראתי מחוץ לסדרה של דן בראון, ואני חייבת להודות שהתאכזבתי קשות. לא היו ציפיות גבוהות גם לפני כן,כי לא קראתי את התקציר של הספר, אבל השיר בתחילת הספר סיקרן אותי וגרם לי לחושב על תיאוריות-שמסתבר שרובן הגדול היו בדויות. הספר הזה נבנה בצורה לא טובה במיוחד, למרות הנסיון של הפלאשבקים, שבמקום להיות מעניינים או מעורפלים בצורה מעניינת,הרסו את העלילה, שבמילא הייתה מאוד קודרת ועגוגמומית (שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת ספרים כאלה). הדמויות היו משעממות למרות הניסיון לנסות שהן יהיו דמיות עמוקות, וזה פשוט לא צלח. כל הספר הזה לא צלח, למרות שאני יודעת שיש אנישם שאהבו וקראו את הספר "נעלמת" של אותה הסופרת וגם צפו בסרט, והכריזו עליו בתור ספר מופת. אולי הוא כזה, אני לא יודעת. הדבר היחיד שאני בטוחה בו זה שאני מאוד מהוססת לתת לסופרת הזאת הזדמנות שנייה, כי הספר הזה היה בזבוז של זמני.

בספר היו חלקים שרציתי פשוט לסגור אותו ולא להמשיך. הרגשות של הדמויות בכמה מהחלקים היו קשות לעיכול, הכעס והסתכול שלהם נדבק אלי יותר מידי וגרם לי לבחילה. אני אפילו לא יודעת למה, יכול להיות שזה קרוב כל כך לבית, יכול להיות כי רק נלחצתי מלדמיין את עצמי בסיטואציות שהדמויות עברו.
במידה כלשהי כן נהנתי ממנו אבל זה לא ספר שאקרא אותו שוב פעם מחדש.

ג'יליאן פלין היא אשפית, כתיבה מעולה שמשאירה אותך במתח עד הרגע האחרון.
ממליצה באהבה למי שאוהב סםפרי מתח טובים!