תמונות מחיי הכפרעמוס עוז5בסיפורים המצוינים האלה עמוס עוז הוא צייר.יש בהם תיאורים אימפרסיוניסטים של מקום, של אווירה. רואים, מרגישים, חווים . את הדמויות אפשר לראות, הן חיות. לומדים להכיר פעולות שגורות שחוזרות ונשנות שמתארות את אופיין בדייקנות. נוצרת בסיפורים אווירה של אימה. אך ממה? אין לדעת. מהכניסה למרתפי הנפש? מהזקנה? מהתפוררות העבר או דווקא מרצון העבר לכבוש את העתיד? דברים מוזרים מאוד מתרחשים ב"כפר אילן". אווירת מסתורין שוררת שם. וכמו שמתעוררות השאלות , הן נותרות בלי תשובה. כמו בחיים. והקורא יחפש את התשובות לעצמו. בזה גדולתם של הסיפורים הנהדרים האלה.
מסע אל תום האלףאברהם ב. יהושע1מעולה! הספר לקח אותי לתקופה ולמקומות רחוקים כל כך...למסע מרתק בזמן. רומן הסטורי מענין וכמובן קולח. נהניתי מאוד.
פריחה פראיתאהרן אפלפלד2ספר מקסים ומצמרר גם יחד. בתוך העולם הקסום ויחד עם זאת המלא בדידות , קושי וכאב, הקרבה,האהבה האסורה, בין האחים התקבלה אצלי בטבעיות ולא גרמה לי לתחושה של דחייה כלשהי. הלשון הפשוטה והמשובחת של אפלפלד הכניסה אותי לתוך עולם מופלא.
פילומנה רוקדת עם האורנורה דוד2סיפורים מלאי דמיון וכתובים היטב.ראליזם פנטסטי עם משהו שנאמר בין המילים, משהו נוסף שנשאר לקורא להבין. הסיפורים עומדים כל אחד בפני עצמו, אך כולם מתלכדים יחד לסיפור אחד, בנובלה שבסוף הספר. אהבתי מאוד.
נרקיס וגולדמונדהרמן הסה1ספר מקסים , עמוק. הקורא עובר מסע ביחד עם הגיבור, ולא רק במרחב, לא רק באירופה של ימי הביניים , אלא לתוך הנפש.
עיניים של כלב כחולגבריאל גרסיה מארקס5מדובר באוסף טוב עם כמה מהסיפורים הקצרים המוקדמים ביותר שכתב גרסיה מרקז. אבל זה לא הופך אותם לפחות טובים.הסיפורים הקצרים שבתוכה נכתבו כולם לפני 1955. אחד הסיפורים הללו, המונולוג של איזבל הצופה בגשם היורד על מקונדו, מייצג את האזכור הראשון ואת אבן הפינה למה שיהפוך ל-100 שנים של בדידות.יש בסיפורים כאלה שעוסקים בעל טבעי רודף רוחות, ויש כאלה עדינים יותר, שכמעט כמו החיים האמיתיים. עיניים של כלב כחול זה הסיפור הזה נותן שם לאנתולוגיה ובצדק. זהו סיפור על אובססיה, עצב ובדידות, על אישה מאוהבת במישהו שהיא חולמת עליו כל לילה. שניהם אמיתיים, היא יודעת את זה, וגם הוא אוהב אותה. אבל הם לא מכירים זה את זה בחיים האמיתיים, וכל יום הוא שוכח שהיא קיימת. כשהיא ערה, היא לא זוכרת איך הוא נראה או איך שמו, היא יודעת רק מה הוא אמר לה פעם, שיש לה עיניים של כלב כחול. אם אף פעם לא יצא לכם לקרוא את האוסף, לפחות מצאו את "עיניים כמו כלב כחול" וקראו.אם לא בא לכם לקרוא רומנים של מרקז, תנו לסיפורים האלה הזדמנות. ייתכן שתתלהבו מריאליזם קסום