****


מי זאת, הקסנדרה קלייר הזאתי? מסתבר שבכלל קוראים לה ג'ודית רומלט. למה זה חשוב? אולי כי "קסנדרה קלייר" זה שם של אמנית יפהפיה שעושה את האמנות שלה בלופט בזנזיבר, כשבן הזוג שלה, צייד התנינים בן התערובת עם עיני האיזמרגד נמצא במשימת ריגול בים הצפוני. וג'ודית רומלט? זאת לא המורה שהיתה לי ביסודי, כשגרתי בבויד, אילינוי?

אז נכון, מותר לאנשים לאמץ שמות עט. היי, זה מוכר ספרים. עובדה - לא יודע כמה היו קונים ספרי פנטזיה שכתבה אותם הגברת המכובדה ג'ודית רומלט.

היא יהודיה, ג'ודית. לא שיש לי משהו נגד יהודים, כן? כמה מחבריי הטובים שומרים שבת. אבל זה מסביר למה סיימון הוא יהודי, ובכלל, זה מסביר עוד דברים שקפצו אצלי מול העיניים. כמו הדמיון בין "קלייר" - שם העט! של ג'ודית - ל"קליירי", גיבורת ספריה העשוייה לבלי חת, שהיא ג'ינג'ית יפהפייה. וגם ג'ודית, כשמגגלים את זה, היא בעלת שיער אדמוני. תעשו לי טובה, תכתבו רגע בגוגל "קסנדרה קלייר". אני חושב שתחשדו כמוני, שקסנדרה קלייר עשתה משהו איום לקליירי האמיתית.

מעיון בוויקיפדיה הסתבר לי שלא רק שג'ודית אכלה את קליירי בשלמותה (אופס, כתבתי את זה?) אלא גם שבמקום לכתוב טרילוגיה חביבה וללכת בשקט לבנק לספור את הדולרים, היא הפכה את הטרילוגיה לכפולה - שישה ספרים, וגם שיש עוד טרילוגיה שמתרחשת מאה שנה קודם, ועוד שלוש (3) טרילוגיות מתוכננות של המשכים!!! כמה ערפדים, אלוהים! אני חושב שג'ודית היא שדה מהעולמות התחתונים, אחרת למה להשחית כל כך הרבה מילים על, נו, ציידי צללים ופגיונות?

כנראה שאני פשוט מקנא, כי לא רק שהיא התעשרה מזה, היא גם בטח נהנית מזה בטירוף. אין כמו לעשות כסף מבולשיט.

אבל כן, הסדרה לא רעה וכל זה, גם בגילי המופלג, ואני יכול בהחלט ליהנות מדי פעם מהריגת שד מוצלחת. אבל יאללה, חזרנו לתרכובות רומנטיות עד-זרא של ההוא שמאוהב בהיא אבל בעצם ההיא היא שוכנת צללים שדלוקה על ההיא. זה אולי עובד על בנאדם שיש לו הורמונים, אבל אפשר להניח ששלי התייבשו כבר לפני כמה שנים טובות. אומרים שזה קורה עם החיתול האלף שאתה מחליף.

קסנדרה התחילה נהדר. תנופה אדירה. ספר ששילב בתוכו פנטזיה, אקשן, ואפילו רומנטיקה בטוב טעם (שונאי דמדומים, אנא להריע).
והנה בא ה"אבל" הגדול. או אבל פשוט. מהסוג של גזירת בגדים ואפר ועצב.
בביקורת שלה על הארי פוטר, “מיקי מאוס" כתבה "הייתם מצפים שהסדרה תתקלקל באחד מהספרים, ההימור הראשוני שלי היה באזור החמישי רביעי,” מן הסתם בא "אבל" אחר כך. בכל מקרה, ברור שהיינו מצפים.
אתם יודעים מה, כן. פה יש אבל, ויש אבל גדול. הנה האזור החמישי רביעי, והנה הנפילה הגדולה.

קודם כל, תודו שבניגוד ל"עיר של עצמות/אפר/זכוכית", פה השם ממש לא קליט:O


עכשיו, בואו נתחיל.
אני מצטערת, באמת. אני לא מבינה למה יש כמה (שתי בנות, עד עכשיו) שאומרים שהוא מקסים ומדהים כמו הקודמים. קסנדרה עושה את כל הטעויות שהיא יכלה לעשות. למרות שיש בו הרבה מאוד טוב.

קודם כל – רומנטיקה, וזה לא ממש ספויילר כי זה מתגלה עד הפרק השלישי. ואם אתם ממש חסודים לגביי ספויילרים, דלגו על הפסקה.
קליירי וג'ייס, הייתם יכולים לצפות שהם יהיו בשלווה ביחד. אתם יודעים מה, עוד פעם משהו עומד ביניהם. אחד מהדברים האלה שהופיעו בעשרים סרטים פלוס מינוס, שלא נדבר על ספרים.
וסיימון? אהא, הנה משולש האהבה החדש. הוא ממש מסכן, הסיימון הזה. אף פעם לא מוצא אהבה נורמלית. ונחשו עם מי משולש האהבה? שאלתי את פיוקה, היא אמרה לי את הבחירות שלה, והיא צדקה.
אלה באמת מאיה ואיזבל, אם תהיתם. וגם למשולש האהבה הזה יש פתרון מהיר, והוא ממש הזוי.

ועוד משהו, שלא קשור, אבל זה, כלומר, רק עכשיו שמתי לב פתאום שבני אדם לא אמורים להיות מסוגלים לראות בני נפילים, אז בראשון, איך סיימון יכל לראות את ג'ייס? היו כמה פעמים בהן לא ראה אותו.
מוזר.

ויש כל כך הרבה דברים שאני מאוכזבת מהם, אני אוציא הכל פה בספויילר ענק, נטוי ועצבני. כשהוא יפסיק להיות נטוי יהיה בסדר ולא ספויילרי. אבל גם אתריע.
ספויילר ספויילר ספויילר
אני לא מאמינה שהיא הכניסה את ג'ורדן (החבר לשעבר של מאיה) לספר.
אני לא מאמינה שהוא נחמד ומלאכי ומסכן ונשך אותה כי הוא היה בפרץ האלימות של הנשיכה.
היא הכניסה את לילית לספר. O.O
וסבסטיאן חייב לחזור בדרך אחת או אחרת. נו באמת. באמת קיוויתי!
מגנוס נדלק על וויל מ"מלאך מכני" או שאני טועה? (בבקשה שאני טועה)
סיימון נשך את המעריצה היחידה שלו בדיוק כשהוא היה כל כך חסר דם והתגנב מאחורי הקלעים. כי זה היה כל כך לא צפוי, אנשים. כל כך לא צפוי.
המעריצה הפכה למרושעת. כל כך. לא. צפוי.
הערפדית שהציעה לסיימון חוזה מרושעת. באמת?
קסנדרה, Leaveeeeeeeeeeeeeeeeeeeee sweet jace(y) alooooooooooooooooooneee:'(
פור פור ג'ייס.
הו, כן, וג'ייס וקליירי. פשוט אורזים את עצמם והולכים לעיר השתקנים. כי זה ממש מובן, ואנשים לא ידאגו להם בזמנים מסוכנים אלו.
סוף ספויילרים

בכל מקרה, אתם יודעים מה? אני לא מרוצה כשג'ייס שביר. הוא כל כך פתטי שזה עצוב. ובאמת שאני לא מבינה למה הוא פתטי או על מה, כי במהלך הספר מגלים משהו – קליירי ממש חסרת אישיות. בספרים הקודמים זה היה יותר מוסתר והיא עשתה כמה דברים מעשיים, אבל עכשיו נראה כאילו ג'ייס והרומנטיקה שלהם זה הדבר היחיד ש"מתניע" אותה כדי לחיות.

עכשיו, הנה צדדים טובים של הספר. וברשימה!
- כשג'ייס לא שביר, הוא עושה הרבה שטויות, וזה כיףXD
- כשסיימון לא מרוכז בבעיות משולש אהבה, הוא מוציא הרבה פאנץ' ליינס.
- מחפשת שם שלא יביא ספויילרים קייל דיי מצחיק. הוא דיי דומה לג'ייס. זה מצחיק. בעיקר בגלל הקטע ששניהם בוהים בטלוויזיה ואומרים לסיימון שהם שונאים אותו D:
- איזבל תמיד מבדרת באיומי מכות.
- אוי, מגנוס. אתה הופך את העולם ורוד D: וסגול, וכחול, ומלא צבעים! D: מגנוס! כי לא סתם אם תהיה שגיאת מקלדת זה יהיה “מגנוב”.
- מגנוס עם כתפיות, חייבת להודות שלא ציפיתי לזהXD
- אלק ומגנוס משוטטים בעולם? אדיר. מגנוס בבגדים המנצנצים שלו בתמונות כשאלק הרגוע מאחוריו מאכיל יונים?
אוי,מגנוס, אתה כל כך מקסים ♥♥
- הרגע המקסים ההוא שמאיה הרביצה למישהו.
- הרגע המקסים ההוא שאיזבל הרביצה למישהו.
- הרגע המקסים הזה שמישהו חוטף.
- למה, הו למה, האנשים בספר הזה עם יציאות כל כך אדירות?
- “את והשמות שאת זורקת,” אמר. “'הכרתי את מיכאל'. 'הכרתי את סמאל'. 'המלאך גבריאל עשה לי תסרוקת'. את נשמעת כמו מעריצה שפוטה של להקת גיבורי התנ"ך.”
מכל הספרים, תקראו לו הערת ג'ייס מספר אחד. אם כי ההערה הכי אדירה בספרים שייכת לסיימון והקיפוד ההומו.
אתם תבינו אם תקראו שוב את השני.

תראו, קשה להסביר למה הספר כל כך אכזב אותי. הכתיבה מדהימה, יש הרבה הערות מצחיקות עד לחציו, אבל, קסנדרה איבדה את זה ביחד עם הרומנטיקה. זה מבאס :/ למרות ש – היי! הרומנטיקה זה בכללי אחד הצדדים היותר גרועים של הספר, והשאר דווקא בסדר גמור. ככה שאתם יכולים לקרוא לי רווקה ממורמרת ולהתכחש. לא ממש אכפת לי.

הייתי קוראת לספר גרוע? לא. ממש לא. ג'ייס שומר גם על החלק השני שלו, למרות שהחלק הראשון והשביר שלו נוראי. ומגנוס המגנוב המקסים, ואלק, ואיזבל המכסחת. נו באמת, איך אפשר שלא לאהוב אותם?
הייתי קוראת לספר מצוין? ברור שלא. שמתם לב שאני מאוד כועסת.
הייתי קוראת לו סביר? זאת בדיוק המילה. קצת עצוב לי שקסנדרה קורסת במקצת, לא נורא. למרות שאפשר לקרוא לספר הרבה פחות טוב מהקודמים.
אז ז'ה נה, אני אחכה לספרים הבאים כדי לקוות שמשהו פה ישתפר.

נ.ב
היי, אם "עיר של עצמות" זכה לשלוש כוכבים, נראה לכם שהשישי יזכה בחזרה בחמישה? הריי, זה היקום המיסטי שלנו.

היי! אני בספק אם מישהי זוכרת אותי בכלל, אבל בכל זאת אזהיר כבר עכשיו: בניגוד לזמן בו הייתי פעילה באתר, במקום להלל את ספריה של קסנדרה קלייר אני עומדת להשמיץ אותם עם חיוך שטני.
מכיל ספויילרים וזה. תהנו.✨

כולנו רוצות להיות מרי סו. הלא כן? אני יודעת שאני רוצה... אבל אני גם יודעת שבמהלך קריאת ספר, אני שונאת לראות בכל עמוד ועמוד את המרי סו ה"תורנית".
אתן יודעות מי היא מרי סו? אני לא אשלח אתכן לויקפדיה ואסביר קצת. מרי סו היא הדמות המושלמת. לרוב רואים אותה במשחקי תפקידים, פאנפיקים, ובאופן בלתי נמנע- בספרים. מרי סו לא בעלת אופי אחיד, וגם לא מראה. היא יכולה להיות יתומה מופנמת ומעוררת אהדה, מתוקה וחברותית, או מורדת נועזת וצינית וכ'ו... והיא יכולה להראות כמו אמזונה גבוהה וחזקה, או קטנת קומה ושברירית...
כמובן שמרי סואיות קיימות גם בעולמנו, אבל הן מתאזנות עם אנשים כמוני- ירמ וס (לא מונח אמיתי, רק הפכתי את סדר האותיות). אז אצל קסנדרה קלייר, יש כביכול איזון רק שהאיזון הוא שהטובים= מרי סו וה"bad guys"= ורמ וס...
אבל זו אחת הבעיות היותר קטנות שלי עם הסדרה. ציידי צללים הם הטובים, נכון? אם היא כל כך מתעקשת שציידי הצללים יהיו מושלמים, אז למה? למה, למה, למה?! למה לעזאזל 90% מציידי הצללים הומופובים דוחים? אקיי, אז היא מנסה שהם יהיו "לא מושלמים" (כן, ממש עבד לה עם המראה), למה היא לא החליטה פשוט להשאיר אותם עם כל הזוועה שהם כבר עכשיו, למה להפוך אותם להומופובים? קראתי לראשונה את הספר כשהיית בכיתה ה'. זה לא הפריעה לי אז. עכשיו, כשאני עדיין בארון, אני חושבת שזו אחת מהסיבות העיקריות שהאבה שלי אל הספר השתנתה ב-180 מעלות....יאמר לזכותה שיש בספר שתי דמויות מהקהילה הגאה, אבל היחס של ציידי הצללים פשוט איכס.
אז כן, אני מודה שהספר כתוב נהדר, וש-ק"ק מצליחה להשאיר אותי במתח בעזרת הניסוחים הקולחים שלה, אבל עדיין. פשוט.....לא. הספר מלא בגזענות, הומופוביה ועוד. אמנם דברים כמו היחס של הציידים אל "שוכני התחתיות" מוצג באופן רע, אבל עדיין לא הרגשתי במהלך מספר הפעמים שקראתי שהיא רק מציגה את זה באופן רע, הרי ציידי הצללים הם ה"טובים"?

עלילה-
שמעו, העלילה ספק גרועה ספק בינונית, אני לא מרגישה צורך להתעכב עליה יותר מדי.
בלה בלה בלה, צרות אוהבים, יש איזו שדה מוזרה המשתלטת על ג'ייס, עוד הרבה צרות אוהבים, מגנוס ואלק ממשיכים להיות מהממים, אח שלה חוזר מהמתים או משהו, בלה בלה בלה הכל מסתדר, ואז לא.

ועכשיו כמה דברים לא קשורים למה שכתבתי עד כה אבל שאני מוכרחה להוסיף:
-קליירי את קרציה, רדי קצת מג'ייס
-מאלק אתם מהממים, אל תתנו לאף אחד להוריד אתכם
-סיימון אתה אידיוט עזוב את קליירי היא לא שווה את זה
-קסנדרה את מהממת מקווה שלא נעלבת (למרות שאני בספק שתקראי את הביקורת הזו אי פעם)

מקווה שנהנתן, ואם אתן חולקות עלי בנוגע לדברים שכתבתי אז....טוב בעיה שלכן, לא באתי לריב עם אף אחת ורק ניסיתי להציג את דעתי על הספר. ✨✨✨

לפני הכל, אני רוצה לבקש את סליחתה של אנג'.
סליחה, אנג'ל.
על מה? על זה שכשקראתי את הביקורת שלה על הספר לראשונה בתחילת הקריאה, חשבתי שהיא יותר מידי ביקורתית ולא רחמנית בדירוגים שלה, אבל עכשיו.. טוב, ההפך הוא הנכון. עכשיו אני לא רק חושבת שהיא לא יותר מידי ביקורתית, אלא שהיא יותר מידי נחמדה. לתת לספר בסדר? זה חסד. הוא פשוט.. לא משהו, בזבוז של זמן כמעט.

ועכשיו השאלה המתבקשת היא.. למה? איך סופרת שעד כה חשבתי שהיא בין הסופרות המוצלחות העכשוויות, שאהבתי את כל הספרים שלה (למרות שעיר של עצמות היה רק בסדר.. נסלח, כי זה בכל זאת ספר ראשון והכל) יכלה לפשל כל כך? אז יש לכך כמה וכמה סיבות שאפרט אותן בהמשך. אבל כעת, אכתוב את הדברים שדווקא כן אהבתי בספר, או שלא הציקו לי ברמת מה.

+ ההתחלה. ההתחלה באמת נראתה מבטיחה, חמודה, ובכללי סיימון הוא פשוט הדמות האהובה עליי בסאגה, וסיזי (אחמהכינוישלי) זה השיפ האהוב עליי אז.. ♥
+ הכתיבה. לקאסי יש את זה. הכתיבה יפהפייה, הומוריסטית, קלילה ומתנדנדת בין השפה הגבוהה לשפה הפשוטה יותר, ובדרך כלל ניתן להבין אותה.
+ מגנוס ביין. לא אבין אף אדם שיגיד שמגנוס לא עושה לו את זה. אחת הדמויות המדהימות יותר בספרות הפנטזיה בכלל, לדעתי. (אם כי אתם יכולים לחלוק עליי)
+ היו יציאות ואמירות ממש טובות לדמויות, והספר גרם לי לצחוק לא מעט ולהעלות חיוך על הפנים. (אחת מנקודות החוזק בספרים של קסנדרה, אני שמה לב)
+ כי זו בכל זאת קסנדרה. ואני מאמינה שזו ירידה בגלל שזה הראשון בטרילוגיה חדשה. (..אם שוכחים את מכשירי התופת שמלאך מכני היה דווקא ספר מאוד טוב ופתח את הטרילוגיה. ועוד מלא טרילוגיות אחרות, אבל בגלל שאלו סופרים אחרים כנראה זה נחשב כגורם משתנה ולא ניתן להשוות באופן ראוי)
+ איזבל. אני כל כך אוהבת אותה! היא דמות נשית אמיצה, חזקה, עם נקודות חולשה ובכל זאת- מדהימה.
+ בספר הזה, התחלתי לאהוב יותר את מאיה. וחוץ מזה היו דמויות שנשארו אותו דבר ולא השתנו ב-180 מעלות צלזיוס ונותרו אהובות.

וכאן מסתכמת רשימת הפלוסים. והנה מתחילים למנות את החסרונות. (אוקיי, אני משחררת אתכם עכשיו. אתם יכולים לברוח. זה גם יכיל המון ספויילרים, כנראה.)

- עלילה. אחת הגרועות, בחיי. לא אהבתי בכלל, לא מעניינת, עוסקת יותר מידי בבעיות רומנטיות שדורסות את טעם הטוב ונוסעות במהירות גבוהה מידי על פי חוק הספרות אל עבר הדביקות הנוראה.
- הבעיות הרומנטיות שהזכרתי. סלחו לי, אבל קלייס היו ממש מעצבנים! לא היה לי בעיה עם הבעיות עם מאלק, כי זה כזה חמוד ואני אוהבת גייז (♥♥) אבל אצל קליירי וג'ייס היה דביק ומגעיל והם הגיעו לרמת מיניות לא כל כך נמוכה, אפילו שהיחסים ביניהם היו במצב לא טוב. וצר לי שאני אומרת את זה, אבל למה הם צריכים לעשות דברים כאלה בגיל 16-17? אני כל כך בעד ג'וסלין בעניין הזה. וגם משולש האהבה בין מאיה, סיימון ואיזבל.. באמת? באמת באמת? כאילו, אני רציתי מההתחלה שהמשולש יישבר, אבל מה זו הדרך הדבילית הזו? סליחה, קסנדרה. אני לא חושבת שהנשיקה של מאיה וג'ורדן הייתה צריכה לקרות בספר הזה, אולי לתת לעניינים להתקרר ולעשות את זה ב"עיר של נשמות אבודות".
- ג'ורדן. לא מתתי על האופי שלו, יותר מידי ישר ונחמד וטוב לב, שטוח כמו פלקט. הייתי שמחה יותר אילו הוא היה בעל בעיות שליטה בכעס, כי זה יכול להוביל להרבה דברים לא צפויים והכל.
- ג'ייס היה דיי מעצבן? כלומר, בספר הראשון לא סבלתי אותו, את היהירות ואת ההתנהגות הגועלית שלו. בשני הספרים האחרונים הצלחתי לסבול את זה ולקבל את זה, גם כי הוא קצת נרגע ולא היה יהיר בצורה שרצתה לגרום לי לזרוק אותו מכל המדרגות. אבל בספר הזה.. הוא כזה קיטשי ודביק, לא ברור, שביר ומעצבן.
- אף פעם לא שנאתי את קליירי, היא הייתה דמות דיי בסדר. אבל בספר הזה.. היא כל כך אובססיבית לג'ייס, כל היום רק "ג'ייס ג'ייס ג'ייס אוף למה אתה כועס עליי ג'ייס תענה לי ג'ייס לא רוצה לשמוע אותך ג'ייס אני אוהבת אותךךך ♥♥♥♥". היא טיפשה ומטומטמת, באמת שלא סבלתי אותה.
- כל הרעים. כולם פשוט דמויות גרועות. ואפילו לא החזירו את סבסטיאן בזמן כדי שיהיו מספיק קטעי סבס קריפיים לקרוא. כל כך אהבתי את וולנטיין שהמניעים והסיבות שלו היו ברורים והגיוניים..
- הספר דיי מסורבל, לא ממש ברור. לא מפתיע. גם אם לא מצפים למשהו, הוא לא מעורר הפתעה משום מה.
- היו יותר מידי קטעים משעממים, שפשוט התייאשתי מהספר וקראתי ברפרוף את ההמשך עד הסוף.. אני מקווה לגמור אותו בקרוב לחלוטין, למרות שעכשיו אני יודעת כבר כמעט הכול. (לא בסקירה מדוקדקת, אבל כן..)

קסנדרה קלייר, אכזבת אותי, ובגדול. אני כל כך מאוכזבת מהספר הזה. אני לא מוכנה לדרג אותו, כי הדירוג המגיע לו מבחינתי זה "לא משהו", אבל כל כך קשה לי לעשות את זה כי זו קסנדרה ואני אוהבת את הספרים שלה.. אז אני לא אדרג. אבל הדעה שלי מובהרת בביקורת הזו.
אבל אני עוד אופטימית, יכול להיות שזה יהיה כמו בטרילוגיה הקודמת, ככה:
עיר של מלאכים נופלים- לא משהו
עיר של נשמות אבודות- מעולה
עיר של אש שמימית- מושלם ♥

דרך אגב, אתמול בלילה אריק איינשטיין נפטר. אז.. יהי זכרו ברוך.
ותקשיבו משהו!!!!!! יש לי מלא שיעורים לחופש! איזה כיף! :)
ומי שרוצה לדעת ספויילר בנוגע לעיר של נשמות אבודות-
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
סבסטיאן אונס את קליירי. (גילוי עריות, בע. אבל לפחות קליירי תסבול!)
כלומר שהוא חוזר. ובגדול. יאי.


~
אנשים, תודה על שקראתם את כל החפירה הזו, והיום יש אקס פקטור ישראל וההורים מתירים לי לצפות בדבר החרא הזה! כן! ריאליטי יאי <:
אוי איכס, מכינים עוגה. אני צריכה להתחפף.




16/01/14 - 18:26
אוקיי אנשים, אני חייבת לערוך. סיימתי את הספר כבר לפני דיי הרבה זמן, ואני חייבת לציין משהו בביקורת הזו:
המאה עמודים האחרונים בערך, היו מעולים. באמת שכן. סיזי, מאלק, מושלם, אוקיי? זה באמת ממש מקסים. וקסנדרה כותבת מעולה. וכשסיימתי את הספר מצאתי עוד מלא נקודות אור, (ועוד כמה נקודות קיטש, אבל עזבו..) ועכשיו אני ממש מצטערת על שכתבתי את הביקורת לפני סיום הספר. זהו, אסור לכתוב יותר ביקורות אם לא סיימתי ספר שאני מתכוונת להמשיך. כן.
ורק בגלל הסוף, וגם כי אני בטוחה שלוסט סולס יהיה מעולה, אני אדרג את הספר כ.. מגיע לו 3 כוכבים וחצי, אבל משום שאין אפשרות לדרג ככה, וכי אני נחמדהההההההההה ממש, אני אתן לזה טוב.

מה נסגר איתך ג'ייס?
מה אתה חושב שאתה עושה סיימון?
מי אתה בכלל נער מסתורי?
מנגו?!
שככה יהיה לי טוב, האם זאת...?
מגנוס בסארי?
תשלוט בעצמך סיימון!
ג'ייס! לא! ג'ייס!
קליירי, אל...
בשם המלאך! זה לא...?
אולי הכל יהיה... בסדר?
מה?!
לא!
אל!
לא!!!!!!!!!!
מה אני אעשה עם חיי עכשיו?

ובכן, אלו הם מגוון המחשבות שחלפו בראשי במהלך קריאת הספר, אבל נתחיל קודם בווידוי קטן (בדיוק כמו בביקורת הקודמת על הסדרה - שהייתה גם הראשונה - שלי): הספר שבה אותי פחות מקודמיו (זה בטח מסביר את הכוכב החסר). למה? למען האמת, אני לא בטוחה. לפעמים אין תשובה ברורה ומוחצת. לפעמים זה עניין של הרגשה, וההרגשה שלי הפעם במהלך קריאת הספר הייתה עם פחות התלהבות והתרגשות בהשוואה לספרים הקודמים.
ובכל זאת (כי הספר הריי לא קיבל ארבעה כוכבים ללא שום סיבה), זה לא גרע מיכולתה המדהימה של קסנדרה לרתק אותי לספר מתחילתו ועד לסופו ללא היכולת לזוז, לדבר או לעשות כל יכולת קיום הכרחית אחרת - שכרוחה בעזיבת הספר ליותר מ30 שניות. סגנון הכתיבה של קסנדרה נותר מקסים ומשעשע (עד כדיי צחוק), עם צדדים חדשים ומפתיעים בכתיבה שלה, ולמרות שלא מצאתי את עצמי נהנית באותה מידה שנהניתי בספרים הקודמים, זה היה סוג שונה של הנאה שגם אותו למדתי להכיר ולאהוב במהלך קריאת הספר.

מה עוד אפשר להגיד חוץ מ - עיר של נשמות אבודות, אני מחכה לך (:

בניגוד לשאר האנשים אני חושבת שהספר שווה קריאה למרות שהספר לא עמד בציפיות של הרבה אנשים (אני נכללת עם אותם אנשים),
הספר אומנם לא מעולה כמו שאר הסדרה אבל אם כבר התחלתם את הסדרה לא תסיימו?!
'עיר של מלאכים נופלים' לא כתוב בצורה טובה כמו שאנחנו מכירים, קצת כעסתי על קסנדרה בנושא הזה שהיא לא ריתקה אותי בדומה לשאר הספרים בסדרה.
אבל הספר לא נכלל בספרים שגורמים לרצות להפסיק באמצע, אלה לרצות להמשיך לקרוא כדי לגלות האם הוא משתפר עם הזמן.
אך זו רק דעתי.
בכל אופן אני ממליצה לכם לקרוא,
במיוחד אם אתם כמוני(שמתחילים סדרה ומרגישים לא בנוח לנטוש אותה =\ )

אחד הדברים שאני לא אוהבת בספרים של קסנדרה קלייר הם ההתחלות, לפחות את ה70 עמודים הראשונים בספר
(שלא תבינו לא נכון מתה על הספרים שלה, פחות על ההתחלות)
הם תמיד משעממות אותי, אין בהם שום הומור, ורצניות מידי.
אבל הפעם זה לא היה ככה, לשם שינוי נהנתי לקרוא את ההתחלה היא העלתה לי חיוך, ואת הציפיות שלי מהספר.
וחבל שככה.
-ספויילר-
-ספויילר-
-ספויילר-

חצי מהספר היה פשוט-
ג'ייס - אני אוהב אותך
קליירי - אני אוהבת אותך
התמזמזות
ג'ייס - יש לי סיוט על קליירי אז אני פשוט אתעלם ממנה בכל דרך אפשרית (לא ג'ייס, פשוט לא)
קליירי - טוב אז עכשיו הוא רוצה לזרוק אותי, מושלם
התמזמזות
באמת שהיה לי רגעים שהרגשתי לא בנוח לקרוא את הספר

והסוף
גאד דמאט
למה? למה? למה?
אם יש משהוא שאהבתי בשלושה ספרים הקודמים שהיה להם אפילוגים ממש טובים (וגם בשניים הבאים שבאנגלית)
והם לא נגמרו בכזה מתח (חוץ מעיר של אפשר כי שמה פשוט הרגשתי שתלשו לי את הסוף של הספר, אבל זה סיפור אחר)
ספר ראשון - "כל הסיפורים הם נכונים", ממש אהבתי את האפילוג
ספר שני - אפילוג ממש יפה ,אבל אני חושבת שאם הייתי צריכה לחכות לעיר של זכוכית הייתי משתגעת
ספר שלישי - האפילוג הכי טוב שקראתי בחיי (טוב חוץ מזה של הארי פוטר)
ספר חמישי - אני פשוט בכיתי בגלל אלק ומנגוס כ"כ אהבתי אותם
ספר שישי -מושלם, מושלם, מושלם
אבל הספר הרביעי
אני זוכרת שגמרתי את העמוד האחרון ופשוט לא הבנתי מה קסנדרה רוצה מחיי
מה זה אומר שג'ייס וסבאסטיאן מחוברים???
יש לי מזל שיש לי KINDLE כי אם לא היה לי ולא הייתי יכולה להתחיל לקרוא את הספר החמישי פשוט הייתי מתאבדת

-סוף ספויילר-
לסיכום - עיר של מלאכים נופלים הוא הכי פחות אהוב עליי, ואני בטוחה שיש המון שיסכימו איתי ולפעמים שקוראים אותו יש הרגשה שקסנדרה פשוט רצתה להרוויח עוד כסף. ואם אתם פחות בקטע של קריאה באנגלית הייתי חוזרת לקרוא אותו רק אחרי שעיר של נשמות אבודות יצא בעברית, כי היה לכם כ"כ שאלות לא פתורות.

הממ.
הממ.
אני יכולה להמהם ככה כל החיים.
למרות שלפני שנה קראתי את עיר של מלאכים וכו', עדיין שבור לי הלב.
כאילו, ברצינות?! הכל היה כלכך קסום וחמדמד ומושלם ואז....

ספוילרים

ג'ייס!! לא, דאמט!!
עםחגםיחןםגאחיםאחםן5ו09עחגכחעדגץ.
אני אומללה. ברצינות. הסדרה הזאת מאמללת אותי.
זה התחיל כלכך מהמם, ונגמר בחרא.
אני בספק אם יש לי כוח נפשי לקרוא את עיר של נשמות אבודות (ברגע שהוא יצא ולא במהדורה מוגבלת. דאמט.)

הו עיר של מלאכים נופלים הגיע בזמן לטקס הגדול...לא...הקטן.. אהה...הטקסי!
איזה טקס? מה יש לבחורה הזאת? זה טקס הפרסים לדמויות/תוכן הספר כמובן! ובאשר לשאלה השנייה.. טוב חוסר בשעות שינה , שיעמום ומידת שיפיות נתונה לויכוח.
אך לפני שנתחיל הטקס דברי פתיחה- היו הייתה נערה שהלכה לסטימצקי וקנתה 3 ספרים. היא קנתה את 13 סיבות, היא קנתה את עיר של מלאכים נופלים ואז הייתה הדילמה הנוראה - מה עוד לקחת? - יש מבצע אחד פלוס שניים. אבל הבעיה הזו תהיה רלוונטית בביקורת הבאה ולכן... קבלו את דעתי על הספר הרביעי בסדרת בני נפילים- בסדר +.
כן כן אילו היה אופציית 3 וחצי זה הניקוד האמיתי. אבל למה? הוא לא גרם לך לשבת ,לקרוא אותו ולהיתעלם מכמה דברים די חשובים? כן.. והוא לא גרם לך לחשוב שסיימון כזה טמבל חמודי? ברור שכן...והוא לא גרם לך לקלל את ג'ייס עוד פעם על כמה שהוא אידיוט? כמובן... אז מה קרה? למה הוא ירד ל3 וחצי?
אז היכונו הטקס מתחיל!

~המילה המאוסה ביותר~
היא ... לא אגס... לא תפוח... לא דם.....אהבה!
כן דמויות יקרות, אתם אוהבים הרבה יותר מדי- אומרים וחושבים את זה כל כך בקלות וכל כך הרבה. רציני, אולי אין לי חבר אבל המילה הזאת לא הייתה במחשבות ובדברים שאני אומרת כל חיי כמו מספר הפעמים שאחת הדמויות האלו חושבת ואומרת אותה. קלטתי, הבנתי, אני יודעת לקרוא סב-טקסט- אז למה לא להשאיר את זה ככה? בלי קטע שלן "הוא אמר שהוא אוהב אותי. הוא ללא ספק אוהב אותי. הוא משדר שהוא אוהב אותי"- רציני, אני כבר לא אוהבת אותך ואותו, וזה לא רק קליירי וג'ייס! לא סתם לא כתבתי אותם ספציפית . יש עוד הרבה, הרבה מדי.
פרסים המכילים ספויילרים
~הזוג החדש והמתלהב והדביק~ מי אם לא מגנוס ואלק! ברצינות- אני חיבבתי אותך אלק ,למה הפכת לגיי דרמה קווין?! אז החבר שלך בי -תתמודד. התרגלת לזה שהוא מכשף ואתה צייד צללים, אתה הולך נגד החוקים ועושה דרמה מזה שהוא בי?1?1 מה הוא חשב ? מגנוס בן איזה 800 (נדמה לי) וכן בטח הוא רווק נצח עד שהגעת? ועוד לפני שהומואים היה מקובל יחסית. וככה הם יוצאים להם לטיול חובק עולם כשאלק לא יודע על מגנוס כלום ושום דבר?- אתם לא מדברים על דברים? מה אתם עושים כשאתם לבד? בעצם אני לא רוצה מידע על זה . מה שהם עושים בפומבי מספיק לידע הכללי שלי- ודרך אגב להתנשק איתו בצורה הזאת כשאמא שלך בטווח ראייה? לא קצת לא ראוי או מביך? רציני גם אם זאת הייתה חברה ציידת צללים והכל היה לפי הנורמות שלהם והכל זה יותר מקצת לא במקום....

~פרס התמזמזויות יתר ~ מגיע ללא אחרים מאשר קליירי וג'ייס.
אתם כל הזמן - אני אוהב אותך, אני אותך אז מוצי שמוצי. סורי נמאס לי. אוקיי הספרים הקודמים נגעלתם מדברים ,וחשבת שהוא אחייך ,ואז לא וזה פשוט התפרץ בסוף הספר הקודם. סבבה, אוקיי אז זה חלף וחזרתם להיות זוג בעל כמות התמזמזויות סדירה- אחרי חודש? לא.. חודשיים? לא, שלוש? לא, פשוט לא הם נשארים ככה. כי הם כל כך מאוהבים (גילגול עיניים) . אהבה זה לא משהו רק גופני, תדברו - סיפור ילדות לא קשור ישירות לעלילה , איזה חיבוק חזק שבו הם סתם נהנים מחיבה עדינה. למה ללכת רק ישר להתמזמזות נועזת ואיפה שרק אפשר . (ולמה? למה למלא לי את ספר בתיאורים של של ג'ייס? אני במילא מקנאה בקליירי. כל עוד הוא לא השחקן של ג'ייס בסרט כי הוא פשוט לא חתיך ולעולם לא יהיה ג'ייס ,פשוט לא). בכל מקום. בגג כשהם מכוסים דם אחרי הקרב , בסמטה מאחורי המסעדה ההיא , אחרי שהיא פצועה ומחלימה במכון??...

~פרס הדמות המאכזבת~ הוא.. היא... קמיל.
כן קראתי את מלאך מכני ,וקמיל... היא פשוט מאכזבת אותי. היא הייתה נפלאה במלאך מכאני למה להרוס לי אותה? למה היא ככה? למה היא לא חכמה יותר? למה ??ציפיתי ממך ליותר מותק.

סיום הטקס
אז אחרי שהתמודדנו ובכינו על מר הגורל אנו מסיימים את הטקס. כל כך מהר? רק 4 פרסים? ברור שיש עוד... אבל זה לא משנה זה מאחורי. הסיבה האמיתית ל3 וחצי הכוכבים היא שהוא פשוט חסר חלק מהקסם של הספרים הקודמים. הוא יפה וסיימון הטיפשון המקסים שלי אבל לא אותו דבר כמו הקודמים. אבל אז מה? אני עדיין די במתח להמשך.
קסנדרה בבקשה תעשי את הבא יותר טוב ואני אבליג על כמות התיאורים של הקוביות של ג'ייס.