תכף אבדוק כמה ביקורות
סופר כל כך שופע ותמיד מוצאת משהו שטרם קראתי כי לקח לי זמן להתחבר אליו ברצינות
הוא מדבר על המהות על החיים על אהבה והוא בסך הכול זכה להשמיע את כולו קולו בעולם במלוא עוזו אז אנחנו זכינו גם
היו ניצוצות של אהבה חופשית, לא ממש, היו סיפוריי מסע שזה מקסים הרעיון של התנועה ועד כמה מוכנים אליה, אני גם במסע כעת ומתמרנת עם הגבולות והתנועה בתוכו
אי אפשר בעיני לפספס אע"פ שלעיתים מרגישים לעוסים ושבעים זה עדיין טוב בעיני בהחלט כן

החיים שלנו הם מסע בזמן!על כך הספר...על החיים במרחב הזמן של היקום,(הספר לא לאנשים שאינם מאמינים בכך)!
אם חושבים על הזמנים הכי מאושרים שלנו בחיים מבינים שהאושר שלנו לא תלוי בכמה כסף יש לנו!הספר מתחיל בתיאור של 90% מהאנשים שאני מכירה כולל אני, כשטיילתי ולא ידעתי היכן אניח את ראשי בלילה,כשלא ידעתי מהיכן אשיג את הכסף לכרטיס טיסה חזרה לארץ,כשאכלתי נודלס ב 25 סנט והייתי הכי שבעה בעולם...כשנרדמתי בתחנת רכבת על תיק הטיולים.,הספר הוא על יציאה מהשגרה, מהחיים הנוחים,המוכרים בכדי לחפש את עצמנו מחדש ואת העולמות שהיינו קשורים אליהם במרחב הזמן.
יש כאן סיפור מסע ברכבת שמשולה לחיים עצמם כמובן יש כאן סיפור אהבה שנמשך מימיי האינקווזציה עד ימינו אנו,במסע יש הגיגים פילוסופים והרבה אנשים שפוגשים באמצע הדרך,מעניין!
יש שיאמרו "קישקוש" אך יש כאן הסבר מהו האלף שעליו מתבסס הספר: "האלף הקטנה מופיעה תמיד באקראי.את הולכת ברחוב או יושבת במקום מסוים ופתאום היקום במלואו נמצא שם.התחושה הראשונה שעולה היא הרצון לבכות,לא מרוב עצב או שמחה,אלא מהתרגשות.את יודעת שאת מבינה משהו שאפילו לעצמך אינך מסוגלת להסבירו."
ויש עוד אלף שבשבילה צריך לקרוא את הספר...אני אהבתי

כשקראתי את התקציר בכריכה האחורית, ציטוט: ״להחליט, להשתנות, להיות, להמציא את עצמנו מחדש, לעשות, לקום, להתנסות, להשיג....״ ועוד פעלים אקטיבים חיוביים, אמרתי לעצמי,
זה הספר בשבילך. הרי דברים לא קורים במקרה, כך בכל אופן אני מאמינה, ועכשיו אני נמצאת בפרשת דרכים מקצועית ופה תינתן התשובה, או תתגלה הדרך...
אז זהו, שלא ממש. ישנו פער בין הספר עצמו ובין מה שכתוב היה בתקציר וגרם לציפיות שלי.
הספר טוב, נהניתי ממנו מאוד. זהו ספר שונה מהספרים שקראתי עד היום. ספר רוחני, המאמין בגלגול נשמות ומספר מה קורה לסופר עצמו כשיצא לחפש משמעות לחייו.
בין זה ובין ההבטחה הכתובה ״ הספר מזמין אותנו לחשוב על הדרך שבה אנו חיים את חיינו, לשאול את עצמנו אם אנו נמצאים במקום שבו אנו רוצים להיות ואם אנו עושים את הדברים
שאנו רוצים לעשות״ הפער גדול.
הוא לא הצליח להביא אותי למקום הזה, למרות שאני חייבת להגיד, הייתי פתוחה לרעיונות ואף מאמינה בהם.
אז אם אתם רוצים לקרוא ספר אחר, מעניין, בעל גישה שונה , אתם מוזמנים ואף תהנו ממנו.
אם אתם רוצים לענות על השאלה הקיומית הכתובה לעיל - לדעתי- תתאכזבו כמוני.

למה? למה להאדיר משהו שאינו? רכשתי את הספר בצייפיה למשהו חדש מקואלו, סופר בעל יכולות שקצת התחלד ועושה הרושם שכותב רק לשם הכתיבה ורק כי המו"ל דוחק לעוד "רב מכר". אני אספר לכם משהו- את "ורוניקה מחליטה למות" שהיה הספר הראשון של קואלו שקראתי, גמעתי בשקיקה בהליכה מהסיפריה העירונית לביתי, כמובן שלא סיימתי אותו בהליכה ו"כמעט" להידרס 3 פעמים עשה הרושם שגם אני בדרך למות אך באותה התקופה כנערה מתבגרת הוקסמתי מהעלילה ולא נגעתי בו מאז כיוון שאני מפחדת שהטעם הראשוני שהותר בי ישתנה ויהיה תפל כמו ספרים אחרים של קואלו שסיימתי והספר "אלף" בתוכם. ההתעסקות במגיה שחורה שהיא מוטיב חוזר ברוב ספריו, החיים האחרים שהוא מנסה לאתר ולזכך בחייו הנוכחיים, שוב נערה צעירה ושוב חושנית אבל הפעם העלילה ברכבת ולאן כל זה מוביל? אף דבר מאלו לא נגע בי ולא הפך לי את הקישקע ואם ספר המתיימר להיות ספר טוב לא מותיר בך הרהורים, געגוע או תשוקה לאחר שסיימת אותו- הרי הוא ספר פחות טוב בעיני בכל אופן, התקציר בומבסטי וכגודל הציפיות כך לצערי הן האכזבות- מהתקציר הסקתי יותר מסקנות מאשר מהספר עצמו והדבר היחיד שכן חשבתי עליו בסיומו היה:
כמה נחמד היה זה לחסוך כסף לנסיעה ברכבת טרנסאטלנטית שכזו, לא משהו שלא הייתי חושבת אם הייתי רואה איזו כתבה בנשיונאל.ג. על אותו עניין בדיוק. לסיכום- תקראו כי זה כייף לקרוא וחוות דעת היא מאוד אינדבדואלית - אני אישית לא ממליצה. קריאה מהנה!

בסך הכל ספר טרחני.
הספר מתקשר אלי בחוויה אישית.
את הספר קראתי בבית חולים. שם כידוע אתה שבוי של הספר והסופר.
לא נשביתי בקיסמו.
בני נתן לי ספר , שאיני נוגע בו בדרך כלל, בשם "שם הרוח" של פטריק רותפס. ושוב מהיותי שבוי קראתי גם אותו.
למרבית הפלא שניהם מדברים על נושאים דומים.
ההבדל ביניהם כי הספר השני אינו מתיימר לכלום אלא לספר סיפור בידיוני שגם בו הגיבור עובר תלאובות וייסורי נפש ומגיע לאן שמגיע.
הספר של קאולו יומרני יותר, בכתיבה עשירה יותר עם טכניקות סיפוריות מתקדמות. יש שם חיבוטי נפש של סופר המחפש את עצמו.
הנושא כשלעצמו נכון וחשוב, כי באמת פאולו מציג בספריו האחרונים חזרה מסויימת על נושאיו.
האם הוא מצליח לצאת מהקיבעון שהוא תקוע בו? איני בטוח אם הספר הוא תוצאתו.
למה הציון ? כי יש דברים של העשרה. למשל הפתגם המרוקאי על מיקום הפנס והאור. פשוט נפלא.ועוד ועוד.

יכולות הביטוי בספרים הראשונים של פאולו קואלו סוחפות ובטוח סוחטות התפעלות רבה. ובצדק הקנו לו תהילת עולם וכסף רב. כשרונו שופע כנבכי האמזונאס וכתיבתו מהנה ומתגלגלת.
אלף כספר מסע זורם ולעיתים מרתק וניתן לקרוא אותו בצ'יק, בלי דם יזע ודמעות.
מה שפחות חיבבתי זה איך שדמיינתי אותו לאורך כל הסיפור. הבנ'דם נח לו באולימפוס הספרותי 'שלו על ענני השאננות וקצת התנשאות עם קמצוץ של סנוביות, שלא תורמת... לאיכול שלי לפחות.
הרבדים שבספר כל כך מורגשים כמעט מלאכותיים, כל ה"ראה וקדש" 'שלו כ"כ בוטה, כאילו אמר לקוראיו: אם אני עושה/נוהג כך, מן הראוי שגם אתם. סה לה רדיקל..
למרות כל הנ"ל והרבה מידי נקודות חוסר הגיון שפוי/מעשי, הספר מרתק כתרגיל (כנראה, השערה אישית פרועה) בכניעה ספרותית ללו"ז חתום מראש וכו' בחזקת "מפלה מפוארת".
חשבון הבנק 'שלו בטח לא יקטן וכנראה בעולמנו דהיום זה היותר חשוב לו.
הרי הוא כבר "שגריר או"ם" לא? אז תנו כבוד.
אגב, גם כתסריט לסרט הוליוודי זה בהחלט נראה סבבי.

קודם כל בספר זה פאולו קצת חוזר להיות " הפאולו שאהבתי".. בספריו האחרונים הלכתי לאיבוד עם כל רעיונות הנצרות והאמא אלוהים..
בספר זה יש תיאור של חלק מחייו - ממה שעובר עליו - כרגע, בתקופה זו של חייו... איך הוא חי את השגרה ומה עוד חסר לו להשלים. הספר לא הימם אותי כמו "הזאהיר" או האלכימאי אך מצד שני היו שם כמה פרטים, כמה אנקדוטות שנגעו לחיי .. וזה כבר מחלחל. את הספר סיימתי די מהר לקרוא אבל העבודה האמיתית , כך אני מרגישה, היא מה שעובר עליך אחרי .. ויש סוג של תהליך שאתה עובר אחרי שאתה מסיים לקרוא את קואלו. כך זה אצלי לפחות..
לאוהבי פאולו קואלו - בסך הכל - לא תתאכזבו.

סוף סוף קראתי את הספר.
ו.. לא משהו...
מתאים לאילו שמבינים או מאמינים בגלגול נשמות, לאילו שסקפטיים פחות.

אחד הספרים המעולים שקראתי, הוא לקח אותי למקום השלישי..
למי שמאמין "בעולם אחר" או "רמה אחרת" יתחבר לספר בקלות..