בספר הזה אין מוקדם ומאוחר , הסיפורים נרקמים זה לתוך זה עד שהם הופכים לסיפור אחד שלם.
הרבה יסודות מנוגדים יש בסיפור : אהבה ושנאה , חמדנות ונדיבות לב, רגישות וגסות רוח , חברות אמיצה ואנשים זאבים שרואים בזולת אמצעי למטרות נלוזות.
אבל מעל לכל זהו סיפור על אהבה שמתחילה בדמיון והולכת ומתממשת לאיטה יחד עם העלילה.
הסיפור מתחיל בבן עשרה משועמם שעובד בחופש במשרד אפרורי בעיריה , וחולם על ימים טובים יותר. הוא מקבל משימה להחזיר כלבה אבודה לבעליה , ובכך להצילה מהרדמה, היא רצה והוא רץ בעקבותיה .. ונדמה שהריצה הזאת היא מסע מזורז אל תוך חייה של נערה עלומה , ובתוך כך גם אל תוך חייו שלו , על צדדיהם הפחות מחמיאים.
עלילת הספר אינה מתוחכמת מידי או מחדשת , היופי הוא בעטיפה, במוצר שגרוסמן משכיל להגיש אותו באופן כה מרתק ומעניין.
אהבתי ביותר את הפנינים בספר זה, אותם משפטים מדוייקים
שפורטים על מיתרים נסתרים בתוכך ומתארים את המציאות באופן כה מושלם, שנדמה שאי אפשר היה לתאר אותה טוב יותר.
"היא החלה בשקט, כמעט בלי קול ,חוט צליל דק, רוקמת את עצמה לתוך המנגינה שלו, כאילו קולה הוא רק עוד מיתר אחד בגיטרה שלו, בין אצבעותיו, היה עליה להיזהר שלא יראו איך הפנים שלה משתנות, אבל לא רצתה להיזהר, ובעצם לא יכלה. הוא ניגן והיא שרה לו ובתוכה נמסו עוד ועוד גושי קרח , התפצחו ונפלו אל הים הקפוא ביניהם.."
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
