לא רבים מודעים לכך שתנועת הלח"י לא היתה תנועת ימין מובהקת, כמו האצ"ל, ולמעשה היה בה אוסף מגוון של דעות רדיקליות, כולל שמאליות-מרקסיסטיות, אך נראה שההיסטוריוגרפיה הצניעה חלק מן העמדות הייחודיות האלה (לטענת המחבר, אנשי ה"ימין" בלח"י היו בעמדת מיעוט, אך רק הם המשיכו הלאה לפעילות פוליטית ולכן מוכרים יותר). בועז עברון השתייך לקבוצה שחלק ממנה הרכיב את התנועה הכנענית. זוהי תנועה מרתקת, שביטאה מצד אחד שאיפות טריטוריאליות בלתי-מתפשרות, אך מצד שני היתה מהפכנית בגישתה לזהות הלאומית, ותמכה ביצירת זהות לאומית חדשה משותפת לערבים וליהודים, תוך התבססות על העבר המיתי הקדום של המזרח-התיכון.
חלק מחברי תנועה זו התגלגלו לימים לתנועת ארץ-ישראל השלמה. חלק אחר, כמו בועז עברון, הבינו את המופרכות של רעיון יצירת הלאום הכנעני, אולם כן הכירו בכך שכיוון ההתפתחות הטבעי של הישות המדינית המתהווה בארץ-ישראל צריך להיות עצמאי מהעם היהודי שבתפוצות. לתפיסתם, התנועה הציונית הגשימה את מטרתה בעצם ריכוז העם היהודי בארץ-ישראל והקמת מדינה עצמאית, וכעת על הציבור כאן להתחיל את דרכו הארוכה ליצירה מחודשת של לאום החי בארצו, במנותק מהיהודים שהחליטו להמשיך ולחיות בארצות מושבם ותוך שוויון ושיתוף מלא עם הערבים החיים בארץ. כמדינה דמוקרטית מודרנית, על מדינת ישראל, לדידם, להיות ניטראלית לדת או לתנועות אידיאולוגיות מסוימות (כמו הציונות עצמה).
בועז עברון מתייחס בשורת מאמרים חדים לסוגיות העיקריות הקשורות לזהותה של מדינת ישראל והקונפליקטים הפנימיים שלה ועם שאר העולם. אגב כך, הוא מנתח אירועים ותופעות היסטוריות מקומיות ועולמיות באופן מרענן. בין היתר, דן עברון בסתירה המהותית, לדבריו, בין מטרות הממסד הרבני לאורך הדורות לבין התנועה הציונית, על הנזק שבקריאה הנפרדת של ההיסטוריה היהודית מן ההיסטוריה הכללית, על מטרות הציונות ומידת השגתן, על השגיאה שבתפיסת השואה כאירוע ייחודי בהיבט היהודי שלו והנזק הכרוך בכך לאינטרס של מדינת ישראל והיהודים ועוד.
בין המאמרים ישנו גם עיסוק בסוגיות פילוסופיות על דת, מוסר, וחברה, באופן בהיר ומעניין, תוך הבאת דוגמאות מגוונות מההיסטוריה והתרבות העולמית. ספר שבעיני הוא חגיגה אינטלקטואלית אך לא כבדה מדי. המאמרים נכתבו החל משנות השבעים ועד לעשור האחרון, אך מפתיע כמה הם עדיין רלוונטיים. מומלץ לכל מי שמוכן להביט באומץ אל רעיונות היסוד והמיתוסים שמרכיבים את תרבותנו. זהו מבט פוסט-ציוני על הציונות, ישראל והעם היהודי. גם למי שמרגיש התנגדות מידית לעצם המושג, כדאי לזכור שמהשוליים ניתן להסתכל בצורה טובה יותר על המרכז, לראות את הגבולות ולקבל פרספקטיבה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
