• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

מאת אדריאנה טריג'יאני

הביקורת של titish

תמונה של titish
דירוגדירוג
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2013
סדרה:פרוזה
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
נעם
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

בס"ד

וואו ממש נהניתי מכל רגע מהספר הזה, נכון שהיו כמה דברים מתסכלים במהלך הספר אבל העלילה גורמת לזה שקשה מאוד לעזוב את הספר ורק רוצים לדעת מה קורה בסוף הסיפור.
אנצה היא ילדה מדהימה שגדלה והופכת לבחורה ולאישה חכמה עם ראש על הכתפיים שגם בדור שבו הנשים לא נחשבו למשהו שיש להתחשב בדעותיו, ידעה בדיוק מה היא אומרת ועושה והעזה כבר בגיל צעיר לעשות את מה שחשוב ומה שטוב לאהוביה.
צ'ירו ילד חמוד שננטש בתחילת הספר ביחד עם אחיו במנזר ולומד מכל דבר איך להתמודד ומה לעשות כדי להיות הכי מוצלח והכי אהוב, צ'ירו מחפש מי יאהב אותו ומנסה כמה שיותר למצוא את דמות האב שחסרה לו מילדות ואת אהבת האישה שחסרה לו מאז נטשה אותו אימו.
אנצה וצ'ירו נפגשים מספר פעמים במהלך החיים וכל פעם המפגש הוא מקרי ולא מתוכנן על ידי אף אחד משניהם.

מקווה שתהנו מהספר לפחות כמו שנהניתי אני :-)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ruha
ruha
1קורא|100%נשים

על המבקרת

תמונה של titish

titish

חברה מזה 14 שנים
34 ביקורות•102 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ספרות קלאסית
תמונה של titish
titish
חברה באתר מזה 14 שנים
ביקורות34
לייקים שקיבלה102
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת13ספרות מקורית4ספרות קלאסית3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של titish

כשניפגש שנית

כשניפגש שנית

קריסטין הרמל

מחפשים ספר טוב של סופרת טובה? קריסטין הרמל מכה שנית. "כשניפגש שנית" הוא בעצם הספר השלישי שלה אבל את השני קצת פחות אהבתי. הראשון "המתיקות שבשכחה" מדהים והשבת אחרי שסיימתי את "כשניפגש שנית" אני אומרת שאין ספק שקריסטין הרמל היא סופרת מעולה.
אמילי התייתמה מאימה בגיל 17 ונשארה לגור עם סבתה בזמן שאביה שהתגרש מאימה בגיל צעיר ונטש אותה המשיך להיות מנוקר ולא הגיע לנחם אותה גם כשממש הייתה זקוקה לו. קצת אחרי שסבתה נפטרה היא פוטרה מעבודתה בעיתון ובאותו זמן היא מקבלת ציור מדהים של סבתה בגיל צעיר עם מכתב שאומר שסבה מעולם לא חדל לאהוב את סבתה.
אמילי ואביה, ויקטור, יוצאים למסע בעקבות השולח של הציור על מנת לאתר את סבה הנעדר של אמילי. מסע שיוביל את אמילי לגילוי עצמה ולחיבור עם האמת שלה.
מומלץ, מומלץ, מומלץ

לפני 8 שנים•
★★★★★
•titish
אתה הילד שלי

אתה הילד שלי

ליסה סקוטוליין

טוב אז אחרי שכבר כמה שבועות הוא נוסע איתי בתיק לכל מיני מקומות, פשוט כי לא מצאתי את הזמן לשבת ולהתחיל אותו, החלטתי בשבת שזה הספר שעכשיו אני צריכה לקרוא כי באמת הגיע הזמן. נכון שהספר קצת מהיר מדי ולדעתי הייתה אופציה למתוח אותו עוד קצת כדי לגרום לקצת יותר מתח, ישבתי במשך שלוש שעות ורק קראתי כדי להגיע כבר לסוף ולגלות מה יקרה. הספר מותח ומסופר בצורה נחמדה ומהירה. אני מודה שאלן (גיבורת הספר) עצבנה אותי לפעמים והייתי מייעצת לה לעשות חלק מהדברים בצורה קצת שונה אבל בכללי הספר ממש נחמד וממש ממולץ.
מקווה שתהנו כמוני

לפני 11 שנים•
★★★★★
•titish
מאושרת בדרכה

מאושרת בדרכה

אורלי קראוס-ויינר

בס"ד
יפה, יפה, יפה.
אורלי קראוס ויינר מצליחה שוב בכתיבתה להעביר אותנו מהעבר לעתיד ולהכניס אותנו עמוק לתוך המשפחה עליה אנו קוראים באותו רגע.
נוגה מגלה שהחבר שלה והשותף שלה בעבודה בארבע עשרה השנים האחרונות מרמה אותה ולוקח מהלקוחות שלהם סכומי כסף גדולים יותר ממה שהיא הציעה ואת הסכומים העודפים מסתיר ממנה ולוקח אותם לעצמו. בעקבות הגילוי והתקף חרדה, ששולח אותה לבית חולים, היא מחליטה לטוס לניו יורק, שם גר בן דודה שחר, כדי לדבר ולהתייעץ איתו. בשדה התעופה מתברר לה ששחר הגיע לארץ כדי להתייעץ איתה וכשלא מצא אותה טס לרוסיה, שם גר אביו שאותו לא ראה מספר שנים. נוגה יוצאת ביחד אם אמו של שחר, אסנת, לרוסיה ומשם הכל מתחיל להסתבך יותר.
מקווה שתהנו כמוני

לפני 12 שנים•titish
פסיעות בחול

פסיעות בחול

אורנה בורדמן

בס"ד

טוב אומרים עלי שאני קוראת יחסית מהר וגם אני יכולה להעיד על עצמי שמעטים מאוד הספרים בהם בכיתי או אפילו הזלתי דמעה אבל הספר הזה גרם לי לשבת במשך שעתיים כי רק רציתי להגיע לסוף ולגלות מה קורה לרוני המדהימה אותה פוגשים בתחילת הספר במפגש קשה שגרם לי לבכות במשך כל הפרקים הראשונים של הספר.

רוני ואחיה נקלעים למצב שאומנם אני לא מכירה ברוך ה' על עצמי ובחיי אבל אני מאמינה שהוא מבוסס בחלקו על מיקרים קשים שקרו בשנים האחרונות במדינתנו. הקשיים וההתמודדות שעל הילדים האלא לעבור הם קשים מכול אבל אורנה בורדמן מחברת את חוטי הסיפור כך שבסופו של דבר אנו מסוגלים להתאהב בנערה המתוקה הזאת ששירים נמצאים לה בלב תמיד ואנו גם מבינים שאת השאלות הקשות אותן היא מפנה כלפי הבורא וכלפי האמונה בכללי כל אדם מאמין שואל לא פעם במהלך חייו ולשם שינוי אני הרגשתי שיש תשובות בספר שיכולות לעזור גם לי במהלך החיים.
חייהן של ילדים אלו ממש לא פשוטים אבל הם מסופרים בצורה כזאת שלמרות הקושי לקרוא על כך אי אפשר להוריד את הספר מהיד עד לעמוד האחרון.

מקווה שתהנו כמוני

לפני 12 שנים•titish
הארי פוטר ואבן החכמים

הארי פוטר ואבן החכמים

ג'יי. קיי. רולינג

בס"ד

התלבטתי הרבה מאוד זמן אם לרשום המלצה לספר או לא כי תיארתי לעצמי שרבים וטובים ממני כבר עשו את זה אבל אחרי שקראתי עכשיו את כל הסדרה בפעם העשרים בערך החלטתי שגם לי מותר לרשום משהו על הסדרה המעולה הזאת.
התחלתי לקרוא את הספרים ברגע שהם יצאו לחנות זאת אומרת כל פעם שיצא קראתי שוב מהתחלה כדי לשמור על הרצף, את שלושת הספרים הראשונים לקח לי המון המון זמן לקרוא כי הייתי יחסית צעירה ועדיין לא מנוסה כל כך בקריאה כמו שאני היום אבל את הספר הרביעי כבר לקח לי יום וחצי לקרוא למרות עוביו פשוט כי הייתי חייבת לדעת מה קורה בסוף הספר. רק לאחרונה הצלחתי לרכוש ולהשלים את כל הסדרה כדי שתשב יפה על המדף ושאני אוכל מדי פעם להוריד ולהיזכר בכל השעות הרבות והיפות שבהן ישבתי,קראתי ונהניתי מהסדרה המעולה הזאת. לאחרונה התחלתי שוב והתפלתי מאוד עד כמה אני יכולה שוב ליהנות ולחזור להיות ילדה בת 12 שקוראת לראשונה את הספר.
מקווה ממש שגם אתם תקראו ותהנו מפנטזיה מעולה וקסומה שלא תרצו לעזוב

לפני 12 שנים•titish
שוקולד

שוקולד

ג'ואן האריס

בס"ד
ויאן מגיעה ביחד עם ביתה אנוק לכפר קטן שבו כל שינוי מרתיעה מאוד את התושבים. היא לא מתחשבת בזה שהיא מפריעה ופותחת חנות שוקולד במקום המאפייה הישנה שהייתה במרכז הכפר. אל חנות השוקולד של ויאן ואנוק מגיעים תושבי הכפר בתחילה בחשש ואחר כך הם נפתחים ומגיעים הרבה יותר ובהנאה גדולה יותר. ויאן כמו הצוענים נודדת ממקום למקום מכפר לעיר ומבית לבית, בכל מקום היא פותחת את חנות השוקולד שלה ועוזרת לאנשי המקום עם בעיותיהם וסודותיהם הכמוסים ביותר.
ספר מעולה ומגרה שממש שווה לקרוא (רצוי לא בשעת רעב (-:)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish
אורה הכפולה [מהדורת 2010]

אורה הכפולה [מהדורת 2010]

אריך קסטנר

בס"ד

אין על הסופר הזה, הבן אדם פשוט גאון.
אחד מספרי הילדים היותר יפים שנרשמו, קראתי אותו שוב ושוב ושוב ותמיד נהנתי ממנו.
אורה ולי נפגשות במחנה קיץ, כל אחת מהן מגיעה מחלק אחר של גרמניה, לכל אחת מהן יש את החברות שלה, המורות שלה ודרך החיים שלה. לדוגמא אורה היא ילדה מסודרת ומאורגנת, היא הולכת תמיד עם צמות מסודרות ודואגת שכל הדברים שלה יהיו תמיד במקום, לעומתה לי הולכת תמיד עם תלתלים ארוכים ומבולגנים, הדברים שלה לא עומדים במקום והם לעלום לא יהיו מסודרים. לשתיהן יש חברות מאוד טובות ואיתן הן מסתובבות בתקופת המחנה, אבל יש להן גם בנות אותן הן שונאות, הן לא מוכנות לדבר אחת עם השנייה ואפילו לא להסתכל לכיוון של השנייה בגלל שהן נראות בדיוק אותו הדבר. חוץ מהתלתלים הצמות והאופי השונה מאוד הן דומות בדיוק האחת לשנייה.
איך הן יתמודדו אם הדמיון? האם הן ימשיכו לכעוס אחת על השנייה? מה יהיה בסוף המחנה כשצריך לחזור הביתה?
תקראו ותגלו

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish
ג'יין אייר [מהדורת 2007]

ג'יין אייר [מהדורת 2007]

שרלוט ברונטה

בס"ד

זה התחיל מזה שבזמן שעשיתי את החמש יחידות סיפרות שלי המורה שלנו נתנה לנו לראות את הסרט שנעשה על הספר כדי שלא נצטרך לקרוא את הכל לפני הבגרות, הסרט נעשה בצורה כמעט מדויקת אבל עדיין ממש רציתי לקרוא את כל הסיפור כדי לראות האם זה באמת מה שהיה כתוב בספר. שנה אחרי הבגרות הצלחתי למצוא את הספר ולקנות :-) אחרי שקראתי הגעתי למסקנה שאליה כבר הגעתי מזמן אבל פה זה חיזק לי אותה שאין פשוט אין כמו הספר, הסרט נחמד ומעניין אבל הספר כופל אותו וגורם לסרט להיראות יבש וחסר פרטים חשובים ומעניינים.
הספר מתאר באופן מאוד חי את תקופת הזמן שבא מתרחשת העלילה וממש כיף לצלול לתוך העלילה והתקופה.
מקווה ממש שתהנו

לפני 12 שנים•
★★★★★
•titish
ארץ המערות המצוירות

ארץ המערות המצוירות

ג'ין מ.אואל

מקסים מקסים מקסים. כל כך נהניתי מכל שאר הסידרה עד שממש התרגשתי כשגיליתי שקיים ספר נוסף שמתאר את חייהם של עיילה, יונדאלר, בתם יוניילה הסוסים והזאב. אחרי שסוף סוף הצלחתי לקחת אותו מהספריה (כי הוא כל הזמן היה מושאל) התחלתי לקרוא ופשוט לא הצלחתי להפסיק, מה שאומר שקראתי תוך כדי לימודים, בדרך הלוך וחזור ללימודים ובשעות הבילתי סבירות של אחת ושתיים בלילה, אבל היה שווה כל רגע כדי לגלות מה היה בסופו של אותו סיפור נפלא שהתחיל כשעיילה הייתה בת חמש ונגמר בסביבות גיל שלושים נראה לי. נכון שהיו קטעים עליהם דילגתי כמו הרבה מאוד תאורי נוף אבל בספר הזה שלא כמו בקודמים התאורים הגופניים היו ממש מעטים וזה בעיני היה מעולה. מקווה שתהנו כמו שאני נהניתי

לפני 13 שנים•
★★★★★
•titish

ביקורות נוספות על "אשת הסנדלר"

אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

נורא רציתי לצרף את אדריאנה טריג'יאני לרשימה שיש לי של "איטלקיות שלא מאכזבות", אבל אז נזכרתי שהיא אמריקאית והספר שלה אמריקאי מאוד ונזכרתי שאני לא אוהבת ספרות אמריקאית, אבל כבר התחלתי וקשה לעזוב...
את הספר אני מחלקת לשני חלקים - החלק הראשון, שמתרחש באיטליה, באלפים והוא נחמד ושאר הספר שהוא - פחות...
סיפור האהבה הגדול מהחיים לא היה בעיניי גדול בכלל. נער פוגש נערה והם מתאהבים. החיים מפרדים ביניהם. הנער משכיב את כל מה שזז והבחורה החסודה חושבת עליו. החיים מפגישים ביניהם שוב. הנער כבר בחור וממשיך להשתרלל והבחורה עדיין חסודה, אבל מפתחת קריירה מבטיחה, אבל מה זה קריירה כשנער חלומותיך לפתע פתאום מחליט שנמאס לו להשתרלל והופך להיות לגבר-גבר. בסוף יש דמעות...
מילא העלילה המופרכת, אבל הכתיבה בעייתית גם כן. לצד מריחה אינסופית של תיאורי התפרים של הבגד של זמר האופרה, השנים עוברות ביעף וקשה נורא להזדהות עם הדמויות שנשארות פלקטיות.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

יש רגע קצר בין אדר לניסן-שהטבע צוהל בכל פה-הוא שופע חיים-שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפא!

האמנם? רומן היסטורי (1945-1905) המשתרע על פני כל אותן השנים ומלווה שתי משפחות כשברקע לכל האורך תיאור יופיים של נופים קסומים דרך עונות השנה המתחלפות.
הרומן מתאר את חייהם של אנצ'ה אותה נערה איטלקייה פשוטה ומקסימה מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלה לוקח ממנה פעם אחר פעם את כל אשר ניתן לה ותמיד, תמיד אחרי האביב, אותו האביב הקצר הנעים המלבלב והמתחדש - כל שניתן לה, ניתן לה ותיכף נלקח – זה היה גורלה...
ושל צ'ירו הנער האיטלקי הפשוט והאמיץ מהאלפים, שבאופן אכזרי גורלו לוקח ממנו פעם אחר פעם את כל שניתן לו ותמיד, תמיד אחרי האביב, אותו האביב הקצר הנעים והפורח בהתחדשות - כל שניתן לו, ניתן לו ותיכף נקלח – זה היה גורלו...

נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות-אך עוד רגע ייבּול ויצהיב-כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת -
קצר פה כל כך האביב!

תיאורי היתמות וההאובדן – אובדן של כמעט הכול בית וסביבה אנושית וארץ וחברים ומשפחה... והרעב והמלחמה והמחלה אבל גם השמחה ומידת האופטימיות המחוייכת והתקווה ומוסיקת האופרה שמלווה - עד שעם תום האביב הקצר המקסים והמלבלב האחרון... בהיותו בן 35 חולה וגדוש במורפיום נלקחו לו לצ'ירו חייו ונלקח הוא לאנצ'ה – רק ניתן לה ותיכף נלקח...

קצר וחטוף ושובר את הלב-לחשוב שהוא תכף ידעך-מבטו רק נפקח-אך התחיל ללבלב -
רק ניתן לה ותכף נלקח.

והאביב - האביב המתואר בספר לכל אורכו כל כך נעים כל כך יפה ומקסים ומזמין וקצר – רק להיות בו ולא יותר – רק שלא ייגמר – קצר הוא כל כך האביב.

רומן היסטורי שעובר דרך האלפים האיטלקיים, ניו יורק ומיניסוטה ומגיע גם אל צרפת של מלחה"ע הראשונה וחולף בחטף על פני מלחה"ע השנייה (לא בטוח שיש הצמדות מדוייקת לעובדות ההיסטוריות ובטח לא מידע רב (הדגש אינו על מידע ועובדות אלא על הפן האנושי, התרבותי)), עובר דרך חיי הכפר לחיי העיר דרך ההתפתחות התעשייתית ועד לעולם האופרה ולעולם התרבות הנבנה והמתפתח (יש לציין שהחלק האחרון (1935-1045) – לטעמי - נמרח מאוד וגובל בקיטש סכריני).

סוחף ורגיש ויפה ומתאים... לימי הסתיו הקרירים ולמצב רוח סגרירי.

https://youtu.be/bjOqqJcJ15U

לפני 12 שנים•
★★★★★
•
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

"שמחה מהולה בעצב"
הספר מגולל את קורותיה של משפחת לצארי, ובמיוחד הוא מדבר על שני ילדים בשם צירו ואדוארדו, שילדותם הייתה מאוד קשה, אביהם שעבד ככורה מת במכרה לפני לידתם, יתרה מזאת, מאז מות אביהם אמם התמודדה עם הרבה קשיים בעיקר כספיים, ובריאותה התחילה אט אט להידרדר, ולא יכלה לגדל ולפרנס את בניה, לפיכך גמלה החלטה בליבה להעבירם למנזר ושהנזירות יהיו אחראיות עליהם, המעבר הזה לחיים חדשים על אף היותו קשה ומטלטל, הוא סיפק להם כלים חשובים בהתמודדות עם אנשים מגוונים, ועיצב את אישיותם.
חשוב לציין, שלקח הרבה זמן עד שהצליחו להתאקלם לחיים החדשים.
ביום מן הימים, הוא נפגש בנערה בשם אנצה והקשר ביניהם מתהדק מפגישתם הראשונה, אולם בעקבות ההתנכלויות הממושכות של כומר המנזר צירו נאלץ בעל כורחו, לעבור לארצות הברית באוניה מבלי להודיע לאנצה, ונהיה סנדלר ידוע ומוכשר מאוד, ואחיו החליט להיות כומר באיטליה ולהתנזר כאן למעשה דרכיהם נפרדות.
כעבור כמה שנים, אנצה גם מהגרת לארצות הברית והם נפגשים שוב באופן מקרי, הוא מתוודה בפניה שאינו יכול לחיות בלעדיה ושהוא אוהב אותה עד מאוד, ומחליטים להתחתן.
אך ברבות השנים מתגלה אצלו סרטן שהתפשט בכל גופו, וסכות(פרוגנוזת) ההחלמה הייתה די נמוכה, והוא נפטר כעבור זמן קצר, מה שמטלטל ומעציב מאוד את אנצה.
אך היא נחושה להמשיך את חייה ולהתגבר על הכאב והעצב בשביל בנה אנטוניו, על אף שבעלה צירו היה חרוט בזיכרונה, וכל דבר מזכיר לה אותו.
הערה: חשוב לי לציין, לא הזכרתי את כל האירועים בתקציר הזה ההתייחסות הייתה לאירועים המרכזיים והחשובים לדידי.
" הספר הזה הוא בדיוק כמו החיים ישנם רגעים מאושרים ומרנינים, אולם יש רגעים עצובים ומצערים"

לפני שנתיים•
★★★★★
•Slam(وخير جليس في الزمان كتاب)
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

"שלום, דוקטור!"
"שלום, שלום. במה אני יכול לעזור, אדוני?"
"אז ככה.. יש לי בעיה ממש אבל ממש חמורה!"
"ובכן, מהי הבעיה?"
"בזמן האחרון יוצא לי לקרוא הרבה ספרים מצויינים"
"נו...? אז איפה כאן בדיוק הבעיה? לא יודע מה איתך, אבל לי זה נשמע פשוט נפלא! מאחל לך שזו תהיה הבעיה היחידה שתעסיק אותך בכל שארית חייך. הלוואי עליי בעיה כזאת!"
"לא, לא, אתה לא מבין... זה אולי באמת לא כזו בעיה, אבל לצערי (וכמובן שגם לשמחתי. זה הרי דו-צדדי) אני פעיל באתר של ביקורות ספרים. לאתר הזה קוראים 'סימניה'. אני כותב מוערך ופעיל שם באופן קבוע, מפרסם את הגיגיי על הספרים שאני קורא. אז הנה אני מגיע לעניין המרכזי: בזמן האחרון יצא שעל כל ספר שפירסמתי ביקורת, הביקורת לוותה בציון של 5 כוכבים שלמים. אני אומר לך את המספר המדוייק - 19 ביקורות, 19 ספרים שנתתי להם דירוג של 5 כוכבים.
וזה, יכול לגרום לבעיה ממש חמורה. והבעיה היא, שבאיזשהו שלב, הכותבים האחרים באתר 'סימניה', שיקראו את הסקירה שלי, יגלו, שזו הביקורת מספר 20 ברציפות של על ספר של 5 כוכבים... אתה יכול לשער לאיזה דבר זה יכול להוביל? שהקוראים האלה, בשלב הזה, כבר פחות יתלהבו מההמלצות שאני נותן. כפי שאתה יודע, מטרה ראשית של כל כותב ביקורות, היא שהקוראים ישתכנעו אם לקרוא או לא לקרוא את הספר לפי עצת הכותב. כך שבמקרה שלי, האמינות שלי כנראה תיחרב, ואנשים בטח יגידו לעצמם: "נו, הזשל"ב הזה. מחלק 5 כוכבים לכל העולם והאשתו. איך נדע מתי מדובר בספר שהוא אכן מופתי, ומתי בממש לא?"
אז עכשיו סיימתי לקרוא עוד ספר של 5 כוכבים, 'אשת הסנדלר' שמו. וגם עכשיו אני ממש מת להמליץ עליו. והשאלה שלי היא כזו: איך לגרום להם להשתכנע, בפעם ה-20 ברציפות?"

"הממ, זו אכן שאלה מורכבת וקשה. תן לי לחשוב על זה כמה ימים. בוא נסכם שאנחנו ניפגש שוב, בעוד שלושה ימים, ביום ראשון, בשעה 16:30 - מתאים לך?"
"כן, כן! מה שתרצה! תודה רבה לך על הרצון לעזור"

"ובכן, דוקטור, מה יש לך לומר לי?"
"ובכן, אדוני, זה כל כך פשוט וקל, שאינני מבין מדוע הייתי צריך לחשוב על כך שלושה ימים! הפיתרון למצוקה שהעלית הוא..."
"נו, נו, מה הפיתרון?"
"פשוט: תכתוב את כל השיחה שהייתה לנו, ותצרף אותה בפתיח של הביקורת, כדי שהקוראים שקוראים את סקירתך, ייקחו אותה, אותך ואת הספר ברצינות, וירצו לקרוא את הספר המדובר!"
"וואו, זה אחלה רעיון! תודה!"
"אין בעד מה, אדוני! אין בעד מה!"

***

בנסיבות הרגילות, כנראה שלא הייתי מתקרב בכלל לספר הזה. כי...
התמונה בכריכה הקידמית, כאילו אומרת: "הספר הזה, מיועד לבנות!" (או, אולי גם לבנים חרמנים שאוהבים לבחור את הספרים שהם קוראים רק על פי הכריכה הקידמית שלהם...).
שנית, התקציר לא נשמע מושך במיוחד ("אה, סתם עוד סיפור אהבה"). כמו כן, נראה כאילו התקציר חושף הרבה ספויילרים, שאם ככה, בשביל מה בכלל לטרוח לקרוא?
ובואו נגיד שהכיתוב "רק-מכר של הניו יורק טיימס!" לא ממש שיכנע אותי... בואו נאמר שהתדירות שספר הופך להיות רב-מכר של הניו יורק טיימס, זהה לתדירות של ספר שמקבל דירוג של 5 כוכבים בביקורות של 'זה שאין לנקוב בשמו'...
למזלי, השגתי את הספר דווקא בנסיבות בלתי רגילות. אמי הביאה אותו הביתה, כי יש לה איזה מכר שאוהב לחלק ספרים לאנשים, ויצא שאותו מכר חילק לה את הספר הזה.
ועל זה נאמר: איזה מזל שהוא חילק לה דווקא את הספר הזה!

אז מה יש בו, בספר הזה, שגרם לי לתת לו 5 כוכבים? ויותר מזה, להרטיט את ליבי?


הסיפור הזה הוא סיפור על...
1. אהבה
2. הגירה
3. הגירה של האהבה

הוא מתרחש בצפון איטליה, גבוה גבוה על רכס הרי האלפים, מוקף באגמים קסומים. סיפור אהבה בין צ'ירו - יתום מאב, שאמא שלו לא מצאה את הכוחות לטפל בו ושלחה אותו ואת אחיו למנזר, לבין אנצה - אחות בכורה בין מספר רב של אחים ואחיות, שמתפקדת בביתה ממש כמו "אמא שנייה".
זהו סיפור אהבה מיוחד במינו, בעיקר משום שהוא לא תמיד נחשב ל"סיפור אהבה". הסיפור עובר תהפוכות ואירועים שונים. מיטלטל ומהגר לו ממקום למקום, היישר אל המקום הבא שבו הסיפור מתרחש... אמריקה, מנהטן
האיטלקים, כמו כל עם בעצם, מהגרים לאמריקה, כי הם רוצים למצוא חיים טובים יותר בארץ שקרויה "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות". יש כאן תיאור של תקווה כלכלית מצד אחד, ומצד שני גם של ייאוש ריגשי. געגועים אל המקום הנפלא שאותו הם עזבו, אי-שם על רכס הרי האלפים, מוקף באגמים קסומים... אח, איטליה, איטליה...

אהבתי את הכתיבה הפשוטה של אדריאנה טריג'יאני. אהבתי את הטיפול המאוד יפה שלה בעלילה ובדמויות - פשוט, עדין, וחודר ישר ללב. הדמויות, הכי קרובות שאפשר להגיע לדמויות שהן בשר ודם. חזק ומרגש ממש.

הסיפור מבוסס על קורות חייה של טריג'יאני, סופרת ממוצא איטלקי שגרה כיום בארצות הברית. מצד אחד, הדבר העיב מעט על השלמות של הספר, כשהבנתי שרוב הדברים שמסופרים בו, הם לא באמת פרי דימיונה הסוער של המחברת. אבל מצד שני, העובדה הזו מוסיפה נופך מרגש - שכל הכתוב, כתוב מהלב.


מה אני אגיד, יופי של ספר. לכו תקראו. אפילו לדוקטור שלי נתתי אותו, והוא מוסר לי שהוא מאוד מאוד נהנה ("אני מאוד מאוד נהנה! הי, אדוני, מה דעתך שתוסיף את מה שאמרתי, לביקורת שלך? ככה, גם אם הדברים שתאמר לא ישכנעו, אולי הדברים שאני אומר, דווקא כן!")

לפני 8 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

בלי רשע שרוצה להשתלט על העולם, בלי הקרבות הרואיות. רק רומן שנמשך על פני 40 שנה, איטליה וארצות הברית. אשת הסנדלר הזכיר לי עד כמה אני אוהבת ספרי מבוגרים ועד כמה ספרי נוער הם פוצי-מוצי.

דמיינו הר באיטליה, מאה שנה אחורה. אוויר נקי, נוף ירוק. משפחות צנועות שגבריהן הולכים להרוויח יותר כסף בארצות הברית.
אבא של צ'ירו מת כשהיה צעיר, ואימו לא מצליחה לגייס את הכוחות והכסף לטפל בו ובאחיו הגדול ממנו בשנה. היא משכנת אותם במנזר כשצ'ירו בן 10.
אנצה חיה עם משפחתה על ההר בבית שכור קטן עם הרבה מטלות ומשפחה שלמה ואוהבת, שמנסה לחסוך לבניית בית משלהם.
הפגישה הראשונה בין צ'ירו ואנצה מתרחשת בבית קברות. שם, בתוך כל המוות והעצב, האהבה שלהם מתחילה לפרוח.

אני לא זוכרת שאי פעם בכיתי בספר. מעולם לא נתקלתי בספר עוצמתי ומרגש ושואב שיגרום לי לבכות עד כדי כך שלא אצליח להמשיך לקרוא, שישאיר אותי בוכה עוד חצי שעה אחרי זה אבל שלא אתחרט לרגע שקראתי אותו.

באשת הסנדלר יש דמויות צבעוניות, עמוקות ודעתניות. תיאורי נוף שאי אפשר שלא לדמיין אותם ותיאורי אוכל וריחות מדהימים. שמעתי את ארצות הברית של לפני מאה שנה עם הכרכרות, אוניות הקיטור ובתי הקפה. הרחתי את הירוק בגבעות של איטליה.

אני לא חושבת שהביקורת הזו הצליחה להעביר עד כמה אהבתי אותו אחרי רצף של כמה ספרים רדודים יותר וטובים פחות לפניו. חמישה כוכבים, ועשרה אם הייתי יכולה. תכניסו את הספר הזה לרשימה שלכם, מדוכני שבוע הספר או מהספרייה אבל אל תוותרו עליו, כי כל גיל מוכן לספר טוב.

--
אחרי שלושה חודשים בלי הרבה מצברוח לסימניה או לביקורות, אני רוצה לנסות לחזור סוף סוף. זה היה לי חסר בכל זאת D:

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Primrose
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

חברותי וחברי בסימניה אני חייבת לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי בסוף השבוע.
לאחר שבוע עמוס ומתיש החלטתי השבת לנוח ופשוט לא לעשות כלום, כמובן לקחתי לידי ספר.
הספר שלקחתי הוא אשת הסנדלר לא מזמן סיימתי אותו חווית קריאה כזאת הרבה זמן לא היתה לי לא סתם הוא רב מכר של הניו יורק טיימס.
הספר לוקח אותנו למאה הקודמת שמתחיל באטליה מוביל אותנו בסמטאות במנזרים וכמובן בהרים אנו פוגשים את אנצה וצירו שהגורל מפגיש ביניהם אך רק לאחר שנים מתממשת אהבתם מאטליה אנו עוברים לארצות הברית לניו יורק ולעוד מספר מדינות, כך אנו מכירים את משפחותיהם של צירו ואנצה וחבריהם.(בא לי לספר לכם הכל אך לא ההרוס לכם.....).
מחכה חוויה שהסופרת ביססה על תולדות משפחתה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•רונית
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

הספר הזה הוא כפית דבש ובאיטלקית: סוכריה –Caramella!

התקופה הינה המאה הקודמת. תחילת הסיפור סביב שנת 1905 דרך מלחמת העולם הראשונה ומסתיים לאחר מלחמת העולם השנייה. ההתחלה בהרי האלפים האיטלקיים, דרך ארצות הברית ואירופה בצל מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

הספור מחולק ל-3 חלקים:
חלק 1-הנופים הקסומים של האלפים האיטלקיים.
חלק 2-מנהטן
חלק 3-מיניסוטה.

קטרינה-אלמנה צעירה (בעלה נהרג במכרות במינסוטה) ושני בניה צ'ירו ואדוארדו פונים למנזר בסן ניקולה. האם נאלצת להשאיר את הטיפול בבניה לנזירות המנזר כשפניה למנזר אחר בקרבת מקום. בהחלט תמונה קשה של אם המפנה עורף לשני בניה פרי בטנה, תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותם. להמחשה ראו ציטוט עמוד 26: "מרקו טלטל את המושכות והוביל את צ'יפי ברחוב הראשי אל עבר הדרך היורדת מן ההר. צ'ירו ליווה בעיניו את אמו המתרחקת. הוא רצה לרוץ אחרי הכרכרה, לתפוס בידית ולעלות אל המושב, אבל אמו לא הסתובבה להביט בו. היא גם לא רכנה אל דופן הכרכרה להושיט את ידה ולהזמינו להצטרף אליה, כפי שעשתה תמיד כשנסעה בכרכרה וברכבת. ואפילו על הנדנדה."

האחים נאלצו להשלים עם הנטישה והשתלבו יפה בעבודות המנזר. אדוארדו היה "איש הספרים" וצי'רו "איש העבודה". שני האחים אהבו אחד את השני, היו שונים אחד מהשני אך השלימו אחד את השני.

על ההר בקרבת המנזר ששהו האחים התגוררה משפחה מרובת ילדים שחיה מהיד לפה והעוני לא דילג עליהם. נציגת אותה משפחה הייתה אנצה שלימים הופכת להיות גיבורת העלילה. אנצה הייתה בת מיוחדת, נערה בגיל 15, דעתנית, נמרצת שעזרה למשפחה בעול הפרנסה. בעקבות טרגדיה משפחתית הגורל מפגיש אותה עם צ'ירו.

צ'ירו שהיה סקרן ו"השובב" מבין שני האחים מגלה שדון גרגריו – הכומר של סן ניקולה, לא בדיוק "טלית שכולה תכלת", ובחמת זעמו של הכומר שני האחים "נאלצים" לעזוב את המנזר ואף נפרדים. איש איש לדרכו: צ'ירו עובר למנהטן ואדוארדו פונה לרומא ללימודי הכמורה. הפרידה לא הייתה קלה בין שני האחים, כבר בתחנת הפרידה הם החלו להתגעגע לכפר שלהם. ציטוט קשה אבל נכון מעמוד 123: "ליתומים יש הורים רבים"...

כשצ'ירו עולה לאדמתה של ארה"ב הוא מתבקש לשנות את שמו. (הקטע הזה קצת הזכיר לי את העולים לארץ בשנות החמישים, כאשר גם הם נתבקשו לשנות את שמם לשמות עבריים). צי'רו מתקבל לעבודה כשוליה לסנדלר, לומד את המקצוע וזוכה למקום לינה ואוכל. בד בבד בגלל חיצוניותו הכובשת, הוא כובש את ליבן של הבנות ובסך הכול משתלב בחיי הקהילה יפה.

העוני לא דילג גם על אנצה ומשפחתה ולכן אנצה ואביה – מרקו, פונים לארצות הברית להגדלת הכנסות המשפחה והגשמת החלום לרכישת בית. אנצה מתחילה את דרכה כתופרת ואביה פונה לעבודה במכרות ומה קורה אז? העולם קטן ועגול ושוב הגורל מפגיש את אנצה וצ'ירו. לאורך כל הסיפור אנצה וצ'ירו נפגשים ונפרדים... עד אשר ...

לאנצה הייתה אמינה והיא האמינה בכל מה שהיא עשתה. כמו כן היא גם השכילה למצוא את האושר ביושר. ציטוט עמוד 436: "למדתי שיעור אחד חשוב בחיים, ואני אחלוק אותו איתך. אל תחששי מהדברים הרעים שעדיין לא קרו. זה יחסוך לך הרבה חרדה".

הסופרת אדריאנה אורזת את הסיפור הזה במעגל: ההתחלה באיטליה והסיום באיטליה שלתוכו היא מצרפת עוד מעגלים קטנים יותר, אבל עם משמעות לא פחותה מהמעגל הגדול והראשי. מלבד סיפור האהבה של אנצה וצי'רו מתלוות דמויות תומכות נוספות. גם להם יש סיפור מסגרת ולכל אחד את סיפור חיו וגורלו.

תוך כדי העלילה ניתן לטעום מהאווירה של אותם ימים כגון: היחס המזלזל למהגרים בארצות הברית בימי מלחמת העולם הראשונה וטרום המהפכה התעשייתית. מאידך למהגרים האיטלקים היה מאוד חשוב להילחם במלחמותיה של ארצות הברית, כדי להגשים את חלומם ולקבל אזרחות אמריקאית. בסיפור שלנו צי'רו מתעקש ומתגייס למלחמת העולם הראשונה.

בנוסף לנ"ל הסופרת מיחסת חשיבות לא מעטה לדת הקתולית. השמרנות והערך העליון של התא המשפחתי. בדת הקתולית האישה הינה לב ליבה של "המשפחה" ותפקידה להיות רעיה טובה, טבחית מצוינת ומחנכת מעולה לילדיה.

הסיפור הזה הינו מרקחת של רומן חוצה יבשות ארוג בפשטות נוגעת ללב, ומאבק יום יומי על מעצורים ומכשולים. הכול נכתב בכישרון רב ואם להודות על האמת לא רציתי שהספר ייגמר. קחו בחשבון שגם לכל הריח האיטלקי הזה שאני אישית מאוד אוהבת, מתלווה המוסיקה של הגדול מכולם אנריקו קארוזה ולא רק הוא גם ורדי, פוציני, טוסקניני ועוד.

מודגש בסיפור הזה כמה ארצות הברית הייתה ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וחלום של הרבה אנשים שהיגרו אליה. גם היום זה קיים , אם כי פחות מאז אבל עדיין. חברים יקרים, בסיפור הזה יש אהבה, אוכל ומוסיקה... מה צריך יותר מזה?

סיימתי לקרוא את הספר עם הרגשה של ריאות מלאות אויר צלול כמו של האלפים האיטלקיים. אני מרשה לעצמי לסיים בציטוט שאהבתי מעמוד 499: "הישמרי מהדברים שמשמעותם יכולה להיות הכול או לא כלום".

באחרית דבר של הספר, כותבת הסופרת אדריאנה שהיא הגשימה את חלומה, ומציגה את סיפורם הבדיוני בחלקו, של סבה הסנדלר וסבתה התופרת שהייתה גאה להיות אשת הסנדלר.

חברים, רוצו לקרוא, תענוג של ספר, מבטיחה עונג צרוף של קריאה מהנה לכל מי יבחר לקרוא בו. לא תתחרטו!

לי יניני

לפני 12 שנים•
★★★★★
•לי יניני
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

אשת הסנדלר הוא רומן היסטורי במרכזו אנצה וצ'ירו. הם נולדו בהרי האלפים האיטלקים, בין פתיתי השלג לבין זרימות הנחלים המרהיבות. אנצה גדלה במשפחה גדולה אך קשת יום (כמו כולם באיזור). צ'ירו ננטש יחד עם אחיו במנזר לאחר שאביו נפטר וגדל בקרב נזירות. צ'ירו טוב בעבודת כפיים. אנצה תופרת. הם נפגשים, וכוכב נדלק בשמיים. אך החיים המורכבים באלפים האיטלקיים (המיסים, היעדר העבודה, המציאות הכלכלית הקשה) מאלצים את שניהם, איש איש לבדו, לעלות על ספינה גדולה ולשוט לאמריקה. הם מגיעים לניו יורק, צ'ירו משתלב באיטליה הקטנה כסנדלר, אנצה מתחילה לעבוד בבית החרושת אך חולמת לתפור לאופרה.

אופרה, אוכל ומאפייה הם שלושת התרומות הגדולות ביותר של חמישה וחצי מיליון איטלקים שהיגרו לארצות הברית בגלל המצב הכלכלי הקשה באיטליה באותה תקופה. בתקופת מלחמת העולם המהגרים האיטלקים תורמים עוד תרומה מכרעת אחת לצבא ארצות הברית והוא בשר תותחים שנשלח לאירופה להילחם בציר הרשע.

אנצה וצ'ירו הם סיפור אהבה מיוחד, שמוקף חברים טובים ועובר דברים מורכבים. ביחד הם יוצרים רומן היסטורי מרתק, שעוסק בחוויות שלהם כאיטלקים באמריקה. ספר שכתוב היטב וזה לא פלא שמדובר ברב מכר של הניו יורק טיימס. אני מחכה כבר לקרוא עוד ספרים של המחברת, אשר יודעת לתאר לא רק את הקושי שנתקל בו המהגר אלא גם את הנופים האיטלקים עוצרי הנשימה.

זהו רומן היסטורי מעולה, שכתוב היטב על כל 502 העמודים שבו, אשר לעיתים אינך רוצה שיגמרו. מומלץ בחום!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yuli
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

אדריאנה טריג'יאני

כשמתחילים לקרוא את הספר בייחוד לאור הכותרת והעטיפה היפה, מצפים לאיזו אגדה/עלילה רצינית. הדבר האחרון שאתה חושב עליו זה ספר מהגרים של המאה הקודמת בארה"ב. זה מסוג הספרים שהקשר בין העטיפה לספר ממש מקרי. לכן מומלץ להתעלם מהעטיפה ולזרום לתוך הספר.
הספר אמנם כתוב בצורה יפה ועלילה קולחת אבל משום מה אין בכלל מתח. לי זה היה נראה שהסוף די ידוע מההתחלה.
גם כפי שאמרו לפניי. ההתקדמות של הגיבורה בעבודות השונות זה כ"כ שקוף ואפילו משעמם. היה ראוי לקצר בתיאור הזה.
מצד שני לחשוב שצ'ירו לא רצה אותה כל פעם כי היה לו אלטרנטיבה אחרת די הורס את האמון באהבה האמיתית שלו כלפיה. זה גם די שובר את כל הרומנטיקה שמצפים בספר, אחרי הכל, ומרחיק את האמפתיה לגיבור.
גם בספר הזה אפשר ורצוי לקצר הרבה עמודים שבסוף לא תורמים לעלילה ממש. מאידך, תיאורי הנוף של ההר מקסימים ואותנטיים למדי – אותם הייתי מוכן לקרוא שוב ושוב.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רמי כהן
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
אשת הסנדלר

אשת הסנדלר

מאת אדריאנה טריג'יאני

הביקורת של titish

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של titish
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“ספר מדהים שסחף אותי עד הסוף..”

49/55
ביקורות על אשת הסנדלר
הבאה
רחלוש
לפני 11 שנים

“רומן היסטורי מקסים:) שווה לקרוא אהבתי מאוד :) יש בו הכל מהכל דרמה,מתח,אהבה ומשפחתיות”