ז'וסטין או ייסוריה של המידה הטובהד.א.פ. דה סאד1אני אישית לא נהנתי ממנו בכלל. מבחינה סיפורית הוא פשוט נוראי.לא ניראה לי שדה סאד נחשב לסופר.הוא לא השקיע בדמויות ובעולמן הפנימי וגם לא בדיאלוגים ביניהן. משעמם וחופר. אהה כן, ואני רוצה למצוא מישהו כיום שתיאורים כמו "הוא הכניס את הנחש למעורת האהבה שלה" מחרמנים אותו.אותי לא.
נשרים ומלאכיםיולי צה1הספר הזה לא פאפולרי בסימניה אבל אני ממליצה עליו בחום לכל הקוראים שנהנים מספרים בסגנון של "הכל מואר", הזויים ולא מובנים בהתחלה, ומלאי תוכן ואקטואליות בסוף.
אין לי מושג איך היא עושה את זהאליסון פירסון0ספר משעשע על אמא קרייריסטית הרוצה להספיק הכל ובבת אחת. ההתמודדות שלה כאישה בעולם שכולו גברים, חוסר הזמן התמידי,והרצון שלה לנהל חיי משפחה נורמליים פחות או יותר יגרום לכל אמא מודרנית להיתחבר אל הספר.:)
כעפעפי שחרחיים סבתו3הספר הזה כל כך עשיר, כל כך בשל, קראתי אותו וממש טעמתי ראיתי והרגשתי בצורה הכי עדינה ומושלמת את ירושלים ואת תושביה. עזרא, הדמות הראשית בסיפור, מוצגת באור תמים וטהור, שאתה פשוט רוצה להאמין שיש בעולם אנשים כאלו.הפיוטים בספר דיי הקשו עליי אבל בסך הכל הם הוסיפו המון להבנת עולמו של עזרא. העלילה של הספר כתובה הייטב והספר בשבילי היה חוויה נעימה. מומלץ לאוהבי עברית יפה.
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס11כל כך עצבן אותי הספר הזה שמיד אכתוב עליו. שהוא דוחה - מגעיל ממש איכס. בוטה ברע. דוחה ברע. גס ברע. אהבה מטורללת. הכל ללא שום חן או נועם או הומור או חיוך. שפה מגעילה. סיפור על בחורה בת שלושים ומשהו בלי חיים עזובה ועלובה בגללה, רק בגללה - היא מגעילה ומוטרפת ואלימה והכול ברע - איזו שרונה פרוכטר - וגם אם בחורה מגעילה או מוטרפת יכולה להיות נעימה לפעמים או רצויה על מישהו/י/הם - אבל היא כל כך דוחה שהיא עזובה העלובה, או מצחיקה (מנסה - לא הולך לה), נעימה - משהו. פסיכית עם עוד מבחר פסיכים גסים, מגעילים, דוחים, אלימים ברע - בסביבה. החל מאהובה ולאה במשרד השידוכים, דרך שחר המשוגע. ודרך אופיר האומלל ומאיה הסאדיסטית מזוכיסטית, והעאלק רמב"ם. איכס פיכס. ומשרד שידוכים מג'ויף תואם לתיאור בית בושת בקצה הדרום הדרומי של ת"א פינת המרכזית הישנה בואכה סודניה. עזבתי הספר בשלב מסוים, אבל המשכתי לרפרף ולקרוא מפה ומשם עד הסוף כדי לוודא שאינני מפספסת את הקטע (לא) וכדי שהכתיבה בשאת-נפש תהיה נכונה. פיכס עד הסוף. עזבו ישר לפח (המחזור, ברור מחזור)
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס9הזוי, מופרע, משעשע ואפילו מותח לעיתים. ברגעים מסוימים צחקתי בקול רם, וזה הרבה לקבל מספר! מה עבר לסופרת במח שכתבה ספר מטורלל ומעולה שכזה?! רוצו לקרוא, תהנו מכל רגע. מבחן ההשאלה לאמי ולחמותי- אין סיכוי. הן לא יבינו מה אני רוצה מהן. מבחן שמירה בספרייה הביתית שלי - לא להגזים. נתרם בשמחה לספרייה הקהילתית.
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס1ספר אפל ללא שום ספק. אני זוכר שקראתי את אחת הביקורות עם יציאתו לאור, משהו בסגנון של ״מה קרה לסופרת״ אפל זאת אומרת עם נגיעות מאזוכיסטיות קשות, תיאורים קשים. אמנם סיימתי לקרוא אבל כיוון שאני לא מעריץ נלהב של ספרים אלימים אני זוכר בייחוד את הסצנות הקשות והמעיקות. בעיקר לאוהבי הז׳אנר. קראתי אותו עם יציאתו לשוק לפני שנים, ייתכן שהיום הייתי כותב ביקורת אחרת, רכה יותר.
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס1אני זוכרת את הפרסום על הספר במהדורה ראשית יום שישי בערב,קצת תמוהה היה לפרסם את לימור ולעשות כתבה על תחום המזו סאדו האפל .קראתי את הספר לפני שנים מספר . זהו רומן מותח קיטש מרגש, מתוצרת הארץ.לימור נחמיאס עשתה תחקיר עמוק על "סאדו נהנתי לקרוא את הספר צחקתי והתרגשתי ... (למי שלא אוהב קיטש לא לקרוא) לכל מי שרוצה ספר קליל לא בכדי להתעמק במשהו כבד זה הספר הנכון!.
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס1לימור נחמיאס במיטבה, ספר שנון ומבדר מאוד,נהניתי מכל רגע. שם הספר נראה תמים, אבל הוא רחוק מכך, לגלות מה באמת פירוש שם הספר הצחיק אותי מאוד.
סרט לבן על כיפה אדומהלימור נחמיאס0ספר פסיכי ומטורלל, עלילה מטורפת בלי רגיעה לרגע, אבל גם זכור לי שהיה מצחיק