דעתי היא, שכדאי לכם להשאיר את הספר הזה על המדף. אני ישר חטפתי אותו מהספריה, כי ד"ר דנה אולמרט ערכה אותו ואני מאוד מעריכה אותה. הפסקתי לקרוא בעמוד 22. ואני מפסיקה לקרוא ספר אך ורק כשאני מזהה שהוא לא טוב. לא אם הוא כבד מדי, לא אם הוא ארכני, לא אם יש קטעים משעממים - אלא, כמו שכבר אמרתי, כשאני מזהה ספר לא טוב.
אני קוראת המון ספרים קשים וכבדים של תומס מאן, דוסטויובסקי,בולגובסקי, וזה בשבילי מסע לעבר פסגת הר, שהדרך אליה קשה ודורשת כוח רצון. אבל כשאני מגיעה אל הפסגה, אני רואה מלמעלה כמה תובנות מעניינות, וזה ממלא לי את הנשמה בסיפוק.
"צעקה הפוכה" לא היה יכול לגרום לי לזה, ולכן הפסקתי באמצע. חבל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
