נתון: גיבורה ספרותית פשוטת מראה בעלת עקרונות מוסריים מוצקים שזה עתה הביסה את הארכי-פושע המסוכן בעולם, מצאה אהבה ובאופן כללי חייה עלו על דרך המלך.
נתון שני: סופר שספרו הראשון הצליח היטב.
צ"ל: הגיבורה לא תזכה לנוח על זרי הדפנה או מה שזה לא יהיה שגיבורים ספרותיים נחים עליו, אלא תוקפץ מיד אל הרפתקה חדשה, מסמרת שיער ומורכבת אף יותר מהקודמת, עם אופציה להארכת הסדרה.
פתרון:
הגיבורה הספרותית פשוטת המראה וכו' = ת'רזדיי נקסט,
הסופר = ג'ספר פורד והגענו ל"לשקוע בספר טוב".
מ.ש.ל.
בעלה של ת'רזדיי נקסט נמחק, אף אחד חוץ מנה לא זוכר שהוא היה קיים, והיא נזרקת לפתע אל תוך מציאות אלטרנטיבית: במקום להיות נשואה טריה, מאושרת ובהריון, היא מוצאת את עצמה גרה בדירת רווקות מצ'וקמקת, מושעית מעבודתה וסובלת ממצוקה כלכלית קשה. כל ניסיון להבין את חייה הנוכחיים ולחזור לחיים הקודמים שהיו לה - הופך אותה לתמהונית בעיני כל מכריה. כלומר, יותר תמהונית מהרגיל אצלה.
אה, וחוץ מזה היא בהריון. עדיין. ממי? לא ברור. האם בעלה הנעלם יכול עדין להיות אבי התינוק? או שאולי במציאות האלטרנטיבית שנפלה לתוכה יש גבר אחר בחייה? איך לעזאזל מבררים את העניין?
מזל באמת שנותרה עדיין האפשרות המנחמת לשקוע בספר טוב.
אם כי, כמובן, כשלוקחים את זה באופן מילולי, גם לשקיעה בספר טוב יש את הסכנות ותוצאות הלוואי שלה.
בעולם של ת'רזדיי נקסט, בו הקפיצה אל ומחוץ לספרים אפשרית, ברור מה היא צריכה לעשות: לצאת מהספר שלה, למצוא את ג'ספר פורד, לכוון אליו אקדח ולוודא שהוא מחזיר לה תכף ומיד את בעלה, את העבודה, את הבית ועל הדרך מסדר לה גם העלאה במשכורת ומעבר למחלקה מעניינת יותר במשטרה.
במקום זה, ת'רזדיי מבזבזת זמן בקפיצות לעבר, לעתיד ואל תוך "תקוות גדולות" ועוד ספרים, של ג''יין אוסטן או של אדגר אלן פו, בניסיון לעצור את כל המנוולים שמחקו את בעלה מעל דפי ההיסטוריה, או להחזיר אותו, איכשהו.
העולם הפנטסטי של פורד, מציאות אלטרנטיבית שמכילה תערובת של מדע בדיוני, פנטזיה, והרבה הרבה ספרים, ההומור היבש, וכמובן הגיבורה הראשית מ"פרשת ג'יין אייר" כולם עדיין פה. לגבי ההנאה... ובכן.
אחרי שהחידוש של הספר הראשון פג, קשה שלא לשים לב שיש משהו מאוד... קר בכתיבה של פורד. יש לו רעיונות מופרעים ומבריקים, עלילה שאמורה להיות מרתקת וגיבורה שאמורה להיות מעוררת הזדהות, אבל משהו פה בכל זאת לא לגמרי עובד. הדמויות לא מעוררות הזדהות, יש בהן משהו פלקטי מדי, העלילה לא באמת מותחת: לא היתה לי שום בעיה, בשום שלב, לעצור את הקריאה ולחכות כמה ימים.
אז די נהנתי מהספר, אבל די זה לא מספיק. הספר הזה היה אמור להעפיל לגבהים מרשימים יותר.
נראה שלפורד היתה נוסחה מוצלחת ונתונים מצויינים, אבל ספרות, מסתבר, היא לא מתמטיקה ומשהו נשאר בכל זאת חסר.
