• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

מאת אואן קולפר

הביקורת של אני =]

תמונה של אני =]
דירוגדירוג
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2003
סדרה:ארטמיס פאול #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 17 שנים•1 דקות קריאה

אחד הספרים היותר חכמים ומתוחכמים שיצא לי לקרוא. בהתחלה חשבתי - וואו, ארטמיס פאול ממש גאון!
ואז הבנתי שכדי לכתוב ספר כזה ולהמציא את כל זה, צריך להיות גאון עוד יותר...
למרות שבפעם הראשונה שקראתי, לא הצלחתי להבין במי אני אמורה לתמוך!!! בארטמיס, שהוא בעצם הרע, או בפיות, שהם הטובות?
לקח לי זמן לקלוט שהפעם אני אמורה לצדד ברעים לשם שינוי...
שמעתי פה ושם ביקורות שליליות על הספר הזה, ואין לי שמץ מאיפה אנשים ממציאים את זה.
אל תתנו לאף אחד לעבוד עליכם - זה ספר מדהים!!!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ליילק
ליילק
ת
תולעת_ספרים
תמונה של מיקה
מיקה
H
hadas
תמונה של הולי
הולי
5קוראים|גיל ממוצע29|80%נשים

על המבקרת

תמונה של אני =]

אני =]

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
104 ביקורות•236 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מקורית
תמונה של אני =]
אני =]
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות104
לייקים שקיבלה236
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת42מדע בדיוני ופנטזיה16ספרות מקורית14

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אני =]

מה שאחרים חושבים בי

מה שאחרים חושבים בי

יואב בלום

טוב, מזמן לא כתבתי ביקורת על שום ספר, אבל אחרי שכל כך נהניתי מהספר הזה וראיתי שרוב הביקורות פה לא טובות, הרגשתי שאני חייבת לאזן קצת את הדף:)

בקיצור- בעיני הספר הזה מעולהה (תוסיפו עוד הרבה פעמים את האות ה"א). קראתי אותו בנשימה אחת.

ובאירוך:)-
קונספט מקורי (כצפוי מיואב בלום). כתיבה משובחת. אני אחת שקוראת ממש מהר, אבל ספר כזה גורם לי להתעכב קצת יותר על כל משפט כדי ליהנות מהיופי שלו. עלילה זורמת- הסופר זורק אותך בבת אחת לתוך ההתרחשות, ובמקביל יש קפיצות חזרה לעבר שגם אהבתי. הגאונות של לכתוב פעמיים את אותה סיטואציה, רק שבפעם השניה יש רובד נסתר וגאוני (לא רוצה לפרט כדי לא להרוס). תיאור מדויק ומדהים של רגשות- במיוחד בקטעים שדברו על הורים וילדים. דמויות שתיארו לך בצורה אחת בתחילת הספר וגיבשת עליהם דעה (שהם לא מי יודע מה...), ובהמשך אתה מגלה עוד רבדים שלהם ומבין שטעית לגמרי. הרבה סימבוליות יפה- הגיבור שלא יודעים את שמו, *אזהרת ספוילר**-

המסך הלבן – כשאין את העין והאוזן של הסביבה שרואה ושומעת אותך, משהו בך נשבר ומתהפך. ההשפעה הדו כיוונית של הסביבה על המחשבות שלך ולהפך.

**** עד כאן ספוילר.
בכלל יש שלב בספר שהסופר מצליח ליצור הרבה חוסר ודאות, אתה כבר לא יודע מה הדבר הבא שיקרה, מי טוב ומי רע. ועוד "גימיק" שאני ממש אוהבת, שמשתמשים באותיות עצמן שבספר, בצורת הטקסט, כדי להעביר רעיונות ותחושות. מעולה מעולה מעולה.

זה נכון שיש בספר קצת הרבה תהיות פילוסופיות, שלעיתים קצת נוטות ונופלות לקלישאות. והרבה מידי דמויות מכדי שכולם יתפתחו כמו שצריך. אבל מבחינתי אלה היו פגמים קטנים יחסית לכל הטוב הזה.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אני =]
מבוטל

מבוטל

ספר חמוד ממש.
במושגים שלי - קיטשי טיפ טיפה יותר מהרצוי. היה שלב שהסוף אליו מתקדם הסיפור כבר היה ממש ברור, ונשאר רק לחכות שהגיבורה המטופשת תבין את זה בעצמה;) והיו גם כמה מהמורות שהסופרת פשוט בחרה לדלג עליהם באלגנטיות (נגיד מה המשפחה של נינה אומרת על המעבר, אם היא בקשר איתם בכלל.. היו על זה שתי מילים, ואז זהו, ביי ביי משפחה), והיו דמויות שהיו קצת שטוחות מידי בעיני. אז קצת קיטשי מידי אבל לא נורא.
בעיקר אהבתי את הכתיבה היפה, את האווירה שהיא מצליחה ליצור. ואת זה שתכלס זה ספר על ספרים ועל אהבה לקריאה. זה רעיון מעניין לכתוב ספר כזה, פנייה בטוחה לחובבי הז'אנר. כמו לכתוב שיר על מוזיקה, או לצייר/לפסל משו על אומנות. אז נחמד לפגוש מקרוב תולעת ספרים, מצד שני חלק מהריפרורים לספרים היו מיותרים בעיני ולא תרמו לרמה, ובלי להעליב- גם לאהבת הספרים יש גבול (לחפש ספר שישנה את חיי הלקוחות, ספרים הם כמו יצורים חיים וכל זה..).
בסך הכל אבל ספר כיפי וזורם, למרות כל החסרונות.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אני =]
לבד בפריז

לבד בפריז

ג'וג'ו מויס

חברים, תפסיקו לתרגם ספרים של ג'וג'ו מויס. לגמרי ברור שנגמרו כל הספרים הטובים שלה, ונשארו רק השאריות. חכו שהיא תוציא עוד ספר טוב, ואז. בתודה מראש.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אני =]
שם צופן: וריטי

שם צופן: וריטי

אליזבת וויין

ספר פשוט טוב. רק כשעוברים שלב מסוים בספר מבינים כמה הוא גאוני. זאת היתה בחירה טובה של גילי בר הלל לתרגם אותו לעברית כי באמת יש בו משהו מקורי ומיוחד. פשוט תקראו.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אני =]
הפונדק במפרץ רוז

הפונדק במפרץ רוז

דבי מקומבר

באמת לא משהו.
הכתיבה פשוט לא טובה.
טרחנית ונכנסת לפרטים איפה שלא צריך (מה בדיוק כללה הארוחה, כל פסיק בכל small talk), ושטחית ורדודה בדיוק איפה שהיה צריך להעמיק (כל הבעיות שנפתרות בקלות רבה כל כך, אנשים שהתנכרו זה לזה שנים ופתאום מדברים בגילוי לב..).
בהתחלה התלבטתי אם זה קשור לתרגום, אבל ככל שהספר התקדם החלטתי שהתרגום לא היה יכול לגרום לכל זה בכוחות עצמו.
אין לי בעיה עקרונית עם ספרים קיטשיים, אבל פה זה פשוט קיטש גרוע. האהבה שמחכה לך בסבלנות עד שתקלוט שהיא שם, שיחות השלמה והרגעה עם אנשים שכבר אינם... ברצינות??
גם לא קניתי את זה שכאילו בעלת הפונדק עזרה לאורחים להגיע לתיקון בחיים שלהם... היא לגמרי היתה ברקע ולא עשתה שום דבר מיוחד.
ועוד לא דיברנו על הדרמטיות.. והפסיכולוגיה בגרוש..
בקיצור, לא. ממש לא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אני =]
הקבוע היחידי

הקבוע היחידי

יואב בלום

ספר מעולה! בהחלט עקף את המדריך לימים הקרובים (אולי כי היו פחות חורים בעלילה), ואפילו הגיע לרמה של מצרפי המקרים.
הדבר היחיד שקצת הפריע לי בהתחלה זה שהיה מיחזור של אלמנט בולט בספר השני (*ספוילר למי שלא קרא את המדריך לימים הקרובים): הקטע של להיכנס לגוף של מישהו אחר, הזכיר לי איכשהוא את הרעיון של לחלוק חוויות שמישהו אחר עבר. בספר אחד השארנו את הנפש ושינינו את הגוף, ובשני- הגוף נשאר אותו דבר אבל הנפש משתנה ועוברת חוויה. קצת כאילו לעבד את אותה סוגיה משתי נקודות מבט הפוכות... אז בהתחלה קצת התאכזבתי שהרעיון לא לגמרי מקורי וחדש (כמו שמאפיין את יואב בלום בדרך כלל), אבל ככל שהספר התקדם זה הפריע לי פחות, כי הסופר ממש פיתח את הרעיון החדש ולקח אותו לכיוונים אחרים ככה שזה היה מספיק שונה.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•אני =]
הנערה מכיכר טיימס

הנערה מכיכר טיימס

פאולינה סיימונס

הנה כמה מוטיבים חוזרים שפאולינה סיימונס כל כך אוהבת ***חצי ספוילרים...***:
בהתחלה תוצג בפנינו בחורה אלטרואיסטית ומעט חסרת חיים. לפתע פתאום היא תכיר גבר קשוח עם כמה סודות "אפלים" ונטייה כלשהיא להתפרצויות זעם. הבחורה תתגלה ככל-כך פגיעה ומסכנה והגבר הנחמד רק ינסה להגן עליה מכל סובביה חסרי ההתחשבות. הקשר איתו איכשהוא ימצא בקונפליקט עם הנאמנות למשפחה, ובאיזה שהוא שלב יפרצו כמה וויכוחים סוערים. וכמובן שהכל יתובל בהרבה מלודרמטיות והגיגים מתוחכמים על החיים.
מי אמר שהספר הזה שונה מאוד מפרש הברונזה...?

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אני =]
לא מפסיקים אהבה באמצע

לא מפסיקים אהבה באמצע

ליאור אנגלמן

יפה כל כך.
כתיבה מיוחדת ומלאת מחשבה, עלילה לא שגרתית, אנושית ונוגעת.
ההתחלה קצת איטית, ולקח לי קצת זמן להיכנס לעלילה, אבל אחרי שנכנסתי לא יכולתי לצאת.
זה סוג הספרים שאני אוהבת שסופרים דתיים כותבים. ספרים שמוכיחים שאפשר לכתוב טוב ומעניין, בלי להיכנס לפינות שהצנעה יפה להם (לדעתי), ובלי שזה יוריד בכהוא זה מהרמה הספרותית של הספר. ספר שהסופר כותב ממקום אמיתי ועמוק בתוכו, מתוך תפיסה "דתית" רחבה ומקיפת חיים.
פשוט תענוג.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אני =]
אור בין האוקיינוסים

אור בין האוקיינוסים

מ.ל. סטדמן

רעיון יפה במקור, אבל איכשהוא הוא התמסמס לאורך הספר.
היה לפעמים משהו קצת לא אמין בתיאור של הדמויות, התגובות, המחשבות...הקפיצות בזמן לקראת הסוף גם הורידו מתחושת ה'אמיתיות' של הספר ונתנו תחושה שהסופרת העדיפה לדלג על כמה מהמורות בדרך (אם כי על אחרות היא התעכבה מאוד).
לא הצלחתי גם להתחבר ב-כ-ל-ל לאחת הדמויות הראשיות- איזבל. אני יודעת שעברו עליה כמה דברים לא פשוטים ושאני לא אמורה לשפוט אותה, אבל לאורך כל הספר היא הפגינה חוש צדק כל כך מוטה ומעוות שממש לא יכולתי לסבול את זה. מה שהיה ככביכול "נכון" בעיניה מתחילת הסיפור ונעשה כבביכול "לטובת הילדה", היה שגוי להחריד מבחינתי וברור שנעשה מסיבות אנוכיות בעיקר. ואז ככל שהעלילה הלכה והידרדרה לה מבחינה מוסרית, התחרפנתי יותר ויותר...
המשכתי לקרוא כי העלילה היתה כל כך משוגעת (לא במובן הטוב) וניסיתי להבין לאן כל זה הולך.
די מאכזב, בקיצור..

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אני =]

ביקורות נוספות על "ארטמיס פאול"

ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

איזו מציאה מופלאה מצאתי על מדף הילדים שלנו בבית. לפני כמה שנים רכשתי כמה ספרים של ארטמיס פאול, ושמתי אותם על המדף, ולאחרונה בחרתי לעשות קריאה של ספרים ראשונים בסדרות כדי לראות האם הסדרות מתאימות גם לי, והפעם בחרתי לקרוא את ארטמיס פאול. ואוו, איזו קריאה כיפית זאת הייתה!!!
קולפר כותה מדהים, זורם, קולח, מלא באקשן, עם המון הומור (שדווקא כאן הוא בעיקר לנוער), הוא יודע לתאר תיאורים מדוייקים של תנועה ושל מחשבה והדמויות שלו שלמות ומלאות רבדים מה שמוסיף לקריאה המון נדבכים איכותיים.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם ארטמיס פאול שהוא נרקיסיסט אגואיסט ומלא בעצמו עד להתפקע, והוא גם עשיר מאוד, והוא בוחר למצוא דרך להתעשרות מהירה על ידי חטיפתה של פייה שבעקבותיה יבואו מפקדי צבא הפיות להציל אותה, וככופר הוא מבקש טון של זהב פיות טהור. הוא מסתמך על קסמי פיות שהוא משיג בדרכים לא ישרות ומנסה לבנות תוכנית ללא פגם שאיתה ישיג את הזהב המדובר...
הסיפור מעולה, בקצב מסחרר, עד שמצאתי את עצמי לא רוצה להניח את הספר מהיד.
פשוט תענוג. תהנו...

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

אני תמיד דוחה קריאה חוזרת של ספרים.
יש לי רשימה באתר של ספרים שאני צריכה לקרוא שוב, ונכון לרגע זה היא בקושי מתקדמת.
זה פשוט משהו שקשה לי להגיע למצב שאני קוראת שוב את אותו ספר, אני אחרי הכל מכירה את העלילה, אולי אני לא זוכרת לגמרי את הפרטים, אבל אני יודעת איך זה הולך להסתיים ומה יעלה בגורלן של הדמויות. אז למה לקרוא שוב? לא עדיף לקחת ספר חדש?

ובכל זאת, יש את הספרים האלה ששווים קריאה חוזרת, שהם היו כאלה טובים, שהשפיעו עלי כל כך הרבה. שאני פשוט מרגישה שמגיעה להם הזכות להיקרא שוב.
סדרת ארטמיס פאול היא אחת מהן.
הסדרה הזאת השפיעה עלי המון, אואן קולפר היה סופר מוכשר באופן מדהים מבחינתי, הסדרה הייתה מעולה וגרמה לי לשנוא, לאהוב, לבכות ולצחוק, חיכיתי בקוצר רוח לספר האחרון (שאותו עדיין לא קראתי לצערי הרב מאוד) שיצא כבר.

אבל בשלב מסוים, ככל שעבר הזמן, פיניתי מחשבה לדברים אחרים חוץ מארטמיס פאול, הכרתי ספרים חדשים ותחביבים חדשים, ולצערי ארטמיס פאול קצת נדחק הצידה, במובן מסוים.
אבל הוא היה ברשימה של הקריאה חוזרת שלי, כי זכרתי את הסדרה לטובה.
אבל, כמו שאמרתי בתחילת הביקורת, אני תמיד דוחה הקריאה חוזרת של ספרים.

אז מה גרם לי ללכת לספריה ולהשאיל אותו שוב?
אני לא ממש בטוחה, האמת, היה לי כבר ספר שתכננתי להתחיל. אבל החזרתי ספרים בחזרה לספרייה ועברתי אוטומטית על המדפים לחפש ספר, ולא מצאתי שום דבר מעניין.
אבל הוא היה על הכוננית של הספרים שהוחזרו לא מזמן, לא בולט לעין בכלל עם הכריכה החומה והפשוטה שלו (לא שעדיף את החדשות, הן נוראיות) ובכל זאת, אפילו שהחשבתי אותו להכי פחות טוב בסדרה, לקחתי אותו. אין לי מושג למה.

יום אחרי, במהלך שיעור ספורט, שאר הבנות משחקות כדורגל, ואני מתיישבת בצד ופותחת את הספר. ואני שוב קוראת את אותה פתיחה שזכורה לי, על באטלר וארטמיס, בחום של אירלנד.

אותה תחושת שעמום שזכרתי מהספר בקריאה הראשונה לא הייתה קיימת בכלל, העלילה עניינה אותי למרות שידעתי איך הכל הולך להיגמר ומה הולך לקרות, הדמויות הצחיקו אותי. והפגישה הראשונה של הולי שורט וארטמיס העלתה לי חיוך על הפנים, כי ידעתי בדיוק איך זה הולך להמשיך.
והכתיבה של אואן קולפר נפלאה, כבר כמעט שכחתי כמה כיף לקרוא.

ופתאום אותה התלהבות שהייתה לי מהסדרה בשנה שעברה חזרה שוב, אולי לא במלואה, אבל יש לי תחושה שאני הולכת לעשות קריאה חוזרת לכל הספרים הבאים בסדרה. והאמת שכבר הספקתי להשאיל גם את הספר השני ולהתחיל לקרוא אותו.

מתוחכם, מקורי, נפלא, מצחיק ושנון. הסדרה מיועדת לכל הגילאים. וללא ספק שווה קריאה חוזרת.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•SHIRA
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

ארטמיס פאול השני הוא פושע. הוא נולד למשפחת פושעים. הוא גאון, הוא לא מטורף, הוא יהיר, הוא אכזרי, והוא רק בן 12.

זה החידוש הגדול בספר הנהדר הזה. אמנם הוא היה מבלבל מאוד, בגלל שעדיין לא החלטתי באיזה צד אני. חיבבתי את ארטמיס יותר מהולי, אבל ברור שהולי היא הטובה בספר.
וכאן אני רוצה להסביר משהו, יותר לעצמי מאשר לכם. בכל ספר יש את גיבור הספר הנעלה, הטוב. הנלחם בגלל הרצון שלו לעזור לאנושות או מה-שזה-לא-יהיה. האם תזדהו עם הגיבור הזה יותר משתזדהו עם הנבל הראשי, האנוכי, התחמן, הרשע?

בכל אדם יש את הצד הרע הזה. לא יתכן אדם שהוא כולו טוב, ולא יתכן אדם שהוא כולו רע. אואן קולפר לא הלך על הגיבור האידיאלי המושלם, הוא הלך על הגיבור הלא חף מפגמים. ואת זה אני אוהבת. הוא שילב עולם שכולו קסם וטכנולוגיה, בתוך העולם הרגיל. הוא שילב את הכל. אמנם לא בצורה חלקה, אך בצורה מוצלחת מאוד. (מה שכן, מחובתי לציין שארטמיס פאול לא יהיה איש שיחה נעים במיוחד בחיים האמיתיים.)
בכל מקרה, הספר לא מושלם. מן ספר ראשון שכזה, שיודעים שהכותב ישתפר בהמשך ושזוהי רק ההתחלה. מומלץ ^^

לפני 11 שנים•
★★★★★
•~RAIN~
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

לפעמים במשא ומתן מורידים אותנו נמוך....
תלועת הספרים שלי מדי פעם הופך סידרתי... ריק רירדן על כל פרסי ג'קסוניו, אחר כך הסדרה של הגיבור האבוד בן נפטון אות אתנה, וכל שבועיים בדיקה עם הרביעי בסידרה "בית האדס" כבר תורגם לעיברית... אני מנסה להציע לו ספרים אחרים, להוציא אותו מהסדרתיות, וזה לא קל. ואז יש המשא ומתן בנינו, אני ממליץ את "הנקה ופיט" (על סמך המלצת נתי), הוא מסרב בתוקף. ואז מגיע המשא ומתן, ולפעמים במשא ומתן מורידים אותנו נמוך... כמו שארטמיס הוריד נמוך את מפקד משמר הלפריקונים במשא ומתן לשחרור השבויה שלו, כך מוריד אותי עוללי, ראשית אוני, בתוך תוכו הוא יודע שבסופו של דבר, אני בעצם רוצה לקרוא את שהוא קורא... להציץ לעולמו. הסיבה היחדה שהמשא ומתן חיוני זה ה missed opportunity cost, מה אני לא קורא כשאני קורא את מה שהוא "ממליץ" לי כגמול על המלצותיו. אז אני משתדל "להשבר" כשנדמה לי שזה חשוב לו, וכשהספר שאני מביא למשא ומתן חשוב לי... מסובך לא?
אז תשמעו, ארטמיס פואל הוא לא גיבור רודף צדק אם כי קצת שובב דוגמאת הארי פוטר. מדובר בפושע מתוחכם, נצר לשושלת פושעים מתוחכמים. אחד כזה שאביו לא בסביבה, וגם אימו לא ממש איתנו. ארטמיס מוצא דרך מחוכמת ביותר לשים ידו על כ 15 מליון דולרים (תלוי בשובי השוק של הזהב), תוך שהוא עשוי להסתבך עם "העם".
הספר מחוכם, משעשע לפרקים, וזה שהגיבור אינו נקי כפיים ובר לבב מוסיף עוד מעט לחן. הספר רווי בלא מעט הומר, שנינות ורגעים מרגשים.
ואז סיכם התולעת, טוב מחר אני מביא את הספר השני, הספר הראשון הוא הכי פחות מותח...
אני מחכה בכיליון עניים

לפני 12 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

התלבטתי כמעט יותר מידי איזה דירוג לתת לספר הזה.
שחושבים על זה, קודם כל זה ספר מדהים, העטיפה שלו מושכת את העין, והתקציר לא רע יחסית לתקצירים אחרים, עם הכתיבה המשעשעת, והדמויות למיניהן, לא קשה לקלוט למה הוא הפך לרב מכר.
אבל, מצד שני, היו כמה קטעים בספר (ארבעה-חמישה, לא משהו קריטי) שהרגשתי קצת מרוחקת והייתה הרגשה מרחפת ומוזרה שגרמה לי לרצות לעזוב את הספר.
ועל הרגעים הבעייתיים האלו אני נותנת לו ארבעה כוכבים, ציון הוגן למרות שאני רוצה לתת לו חמישה כוכבים.

---

את הספר אנחנו פותחים עם ארטמיס פאול, ובין הפרקים מדלגים בינו לבין הפיות וכל השאר (שעם המזל שלי כבר שכחתי איך אואן קולפר קרא להם בספר) והדילוגים האלו מעצבנים, כי זה די מבלבל לצד מי המספר אמור להיות, כלומר, אנחנו יודעים מי הגיבור של הספר, אבל אנחנו לא יודעים אם הוא בעד ארטמיס או נגדו, אם הוא רוצה שארטמיס יהיה המנצח במשחק המוחות שלו, או לא.

אבל הספר הזה בכל מקרה מעולה, בגלל כמה סיבות:
הכתיבה מעולה ומשעשעת, רואים שקולפר יודע לכתוב.
הדמות של ארטמיס בסופו של דבר לא עד כדי כך מושלמת, היא עושה טעויות, היא יהירה, והיא עם אגו נפוח במקצת, זה מה שהופך דמות לאנושית, וטוב מאוד שקולפר לא הפך את ארטמיס למושלם, אחרת הספר היה משעמם.
ובסופו של דבר, הסיבה הסופית לכך שזה ספר מעולה- ההשוואה בין היותו של ארטמיס גאון, לבין היותו מטורף, זה פשוט מדהים לראות את הגבול הדק בין השניים, מדהים לראות עד כמה ארטמיס יכול להיראות מטורף מצד אחד, וגאון מצד שני.

ועל זה, מגיעות לספר הזה כל כך הרבה ביקורות חיוביות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

ביקורת שנייה להיום! (לפעמים יש לי את הקטע הזה של לא לכתוב ביקורות חודש ואז שמונים אלף ביום. מה לעשות, זו הקריסטל שקיבלתם ואין אחרת)
אוקיי.

יום אחד, ילדה תמימה בת תשע הייתה בספריה. מכיוון שהיא לא יכלה לקרוא חלק מהספרים כי "הם לא לגילך" (תתגבר על זה אבא אני בת שבע עשרה) היא בחרה בספר שנראה חמוד ותמים, סתם כריכה חומה פשוטה (לא שעדיף את החדשות. איכככ). אביה אישר, (ואז היו עוד שמונים שנה שבהן הם חיפשו ספרים) ולבסוף הם יצאו מהספריה. (זה מרגיש מוזר לדבר על עצמי בגוף שלישי אז אני אפסיק) התיישבתי לקרוא אותו ראשון, (ואת כל הספרים הבאים בסדרה שהשגתי אחר כך לא קראתי בסדר הנכון אבל זה סיפור לפעם אחרת) כי התקציר נשמע מעניין. במקום חפירות אינסופיות פשוט נשים אותו פה:

"אל תזוז, בן - אנוש. אתה לא יודע עם מי יש לך עסק". הוא פושע מתוחכם ומבריק, הוא גאון מחשבים, יש לו שומר ראש פרטי ומשרד גדוש בהמצאות טכנולוגיות.(הכל נכון) והוא רק בן 12. קוראים לו ארטמיס פאול, ויש לו משימה (יותר כמו תאוות בצע אבל בספרים הבאים זה נעלם לאט לאט) - לפענח את ספר החוקים והכללים של הפיות, ולהשיג באמצעותו את אוצרות הזהב (אוצרות זהב) הנסתרים שלהן. אבל הפיות שבהן ארטמיס נתקל הן לא הפיות הטובות מהאגדות: הן חמושות, הן מסוכנות והן מתוחכמות לא פחות ממנו. וכשארטמיס חוטף את הלפרקינות (לפריקונית) הולי שורט ודורש תמורתה כופר, הן מפסיקות לשחק לפי הכללים... (וחוטפות בחילה רצינית בגלל זה) ארטמיס פאול הוא סיפור אגדה מעודכן, שנון, מקורי ומלא הומור, שהפך לרב מכר עולמי מיד עם צאתו לאור.(אפשר להפסיק לדחוף את הדברים האלה? לפי כל תקציר שקיים בעולם, כל ספר היה "רב מכר מייד עם צאתו לאור) הוא גם זכה בשני פרסים יוקרתיים לספרי ילדים. הסופר האירי, איאן קולפר, יצר עולם מורכב ומופלא שבו פיות, טרולים ויצורים מיתולוגיים אחרים מסתובבים על פני האדמה כשהם מצידים במכשור סופר - טכנולוגי, גולשים באינטרנט ומנהלים מערכת יחסים מפתיעה עם בני האדם. ספר חובה לכל אוהבי הפנטזיה!(רק לכל אוהבי הפנזיה? דבר ראשון, זה מד"ב, דבר שני, ספר חובה לכל צורת חיים שחיה ביקום הזה! אפילו אם אתה חיידק מיקרוסקופי!)

א נ ש י ם
אנא, במטותא, הבטיחו לי שכשמייד שייגמר הסגר הזה, אתם טסים לחנות הספרים הקרובה וקונים את הספר. (אבל לא עם הכריכה החדשה) זה הספר כמעט הכי מושלם שיצרה האנושות אי פעם, אבל כלום לא מתחרה בילדי דם ועצם. קודם כל, מקורי as f*ck דבר שני, כתיבה מעולה, דבר שלישי דמויות מושלמות (אבל לא צדקניות מעצבנות כאלה) ואני יכולה להמשיך לנצח, אבל אז תמשיכו לקרוא את זה גם כשייגמר הסגר, אבל הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות כשהוא נגמר זה לקנות את הספר הזה.


כבר אמרתי שאתם צריכים לקנות את הספר הזה?
בייייייייייייייייייייייייייייייי

לפני 5 שנים•
★★★★★
•Kristal hatcher
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

כשקראתי את התקציר הספר לא היה נשמע לי כל כך טוב. הדמות של ארטמיס נשמעה לי דמות קצת ילדותית. מאין איזה גיבור על מחוברת קומיקס. אבל אחרי שקראתי, הבנתי שטעיתי בגדול....

נתחיל מזה שהספר ממש טוב.
הרגשתי כאילו אני נשאב לעולם של ארטמיס.
הספר סוחף, מקורי, מסקרן, אבל עדיין היו קטעים לא כל כך מעניינים, והתיאורים בהם היו דלים ולא כל כך מובנים. זה קצת הפריע לי והוריד מעט מרמת הספר. מה שעוד גרם לי לתת לספר ארבע כוכבים, זה הקצב המהיר של העלילה. אני לא כל כך אהבתי את הרעיון של הסופר לכתוב את הספר כמו סרט פעולה. לדעתי ספר צריך להיות ספר, וסרט צריך להיות סרט. אבל שמחתי שבספר השני אין עלילה כל כך מהירה. הסופר בהחלט התעלה על עצמו.
אבל חוץ מאותם מגרעות, הספר היה מצוין. כל פעם שהייתי צריך להפסיק לקרוא התבאסתי ורציתי להמשיך.

לגבי ארטמיס, הוא לא מה שחשבתי שהוא. הופתעתי לגלות שיש סוף סוף גיבור ספר שהוא תככן, ערמומי, גאון, מושחת, ובעל כוח רב. זה היה מעניין לקרוא על גיבור רע, כי לא כל יום מוצאים ספר שבו הגיבור הוא פושע מתוחכם, ועוד בן 12. לדעתי זה אחד הדברים שהופכים את הספר למיוחד.

אבל למרות זאת גם אהבתי את הטובים, וגם היה מעניין לקרוא עליהם, ועל ההתמודדות שלהם עם ארטמיס.

בקיצור, אואן קולפר בהחלט יצירתי. הספר היה מעולה. הספר מאוד מומלץ לאוהבי פנטזיה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•דיימון סאלבטור
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

הביקורת הזאת מחזירה אותי לחופש הגדול. ליתר דיוק, ליום הולדת שלי. בגלל ש 13 זה גיל המצוות, או מה שזה לא יהיה, קיבלתי יותר מתנות מהרגיל. כמובן שבין המתנות הסתתרו להם כרטיסי מתנה לסטימצקי וצומת ספרים. ^^
עוד באותו יום מצאתי את עצמי בחנות. הבטתי בעשרות הספרים והתמוגגתי (&__&) אבל איכשהו, בין כול הספרים שחלמתי עליהם כול כך הרבה זמן, העין שלי קלטה את 'ארטמיס פאול'.

מכירים את הספרים האלה שאין מצב שאתם לא מכירים? לדוגמה הארי פוטר, פרסי ג'קסון ורבי מכר אחרים. בשבילי ארטמיס פאול תמיד נחשב אחד מהם. רק שאותו לא יצא לי לקרוא כול השנים האלה. מה שידעתי- זה חייב להיות ספר טוב.
קולפר מכניס את הקורא לעולם מוכר, אני חייב להודות. אירלנד של ימינו, ובמקביל עולם הפיות ויצורים אגדיים אחרים.
אף אחד לא יכול להגיד שזה חדש לו, כול הסיפור הזה על פיות שובבות וטרולים רשעים ומופראים .
אבל מה שמיוחד בספר הזה, הוא שכאן, עולם הפנטזיה מתגלה מאוד.. אנושי. אולי מודרני יותר, אני לא בטוח.

ארטמיס הוא נער בן 12 שגר באירלנד. (הוא מאוד מעצבן, אבל חמוד, דרך אגב). אם הוא היה רוצה פאול היה יכול לשלוט בעולם ולהעביד את כול ראשי הממשלה. אבל לא אלה השאיפות שלו. ממש לא. ארטמיס רוצה זהב. פשוט כמשמעו. זה לא שחסר לו כסף בחיים, הוא גר באחוזה ענקית עם שני משרתים ועשרות כלים טכנולוגים מתקדמים. זה עניין משפחתי רגיש. אבדת הזהב, וגם בן משפחה. ארטמיס הפגוע נחוש להחזיר את הזהב למשפחה שלו, ומחליט לחקור את עם הפיות. שנודע בכמות הזהב הרבה שיש לו. מהצד הוא נראה כמו משוגע, אבל הוא בטוח ומחושב בכול צעד שהוא עושה.

ככה מתפתח קרב קשה בין ארטמיס לפיות- מאבק מלא אקשן, ומלא צחוק (ולא הרבה ספרים מצליחים להצחיק אותי). מאבק שלפעמים גם מרגש, מאבק שגורם לך לשחוק שיניים ולהשתוקק לדעת מה עומד לקרות ברגע הבא. וכמובן שיש גם את הצד הרגשי. הסיפור האישי של ארטמיס ריגש אותי מאוד. היו רגעים שפשוט רציתי לחבק אותו ולנחם אותו (ואז נתתי לעצמי סטירה והמשכתי לקרוא).
הסוף פשוט מושלם- לא יכולתי לבקש סוף מוצלח יותר מזה.

לסיכום, מתאים לכול הגילאים, ~ חמש כוכבים ובגדול ~ ✩✩✩✩✩

הלכתי לשדוד איזה פיה ;) להתראות, פול קפה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•POLLO
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

אואן קולפר

המליצו לי את הספר כגרסת הילד הרע של הארי פוטר.
אם תרצו הגישה האירית מול הגישה ה פוליטיקלי קורקט הבריטית.
אמנם ארטמיס הוא ילד רע אבל הוא בעצם ילד טוב של אמא. ומבחינתי פה מסתיים הדמיון בין הספרים.
הרעיון וגם התפתחות העלילה בספר הם טובים והספר קליל וקריא וכל זה נהדר אם לא אכפת לכם לבלוע גלולת קלישאה וילדותיות כל שני עמודים וכפית גיבורים יודעי כל שלי תמיד קשה לעכל.
אולי זה סימפטום של ספר ראשון בסדרה ויתכן ואתן עוד צאנס לסדרה אבל לי היה קשה בהתחלה להתעלם מהטעם הרע.
אני יודע שזה ספר לנוער אבל יש מספיק הוכחות שגם בספרות נוער אפשר לכוון טיפה יותר גבוה .

לפני 14 שנים•
★★★★★
•cujo
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
ארטמיס פאול

ארטמיס פאול

מאת אואן קולפר

הביקורת של אני =]

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אני =]
דירוג
דירוג
1.0
לפני 14 שנים

“הספר הכי משעמם שקראתי בחיים. לא מבינה מה כולם מתלהבים ממנו......”

21/87
ביקורות על ארטמיס פאול
הבאה
הני דיסקין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 11 שנים

“זה נראה כמו ספר ילדים, עלילות למתבגרים - תשכחו מזה!!! ארטמיס פאול הוא רק בן 12, בן למשפחה עתירת נכס”