• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
יומן האש

יומן האש

מאת ג'ון סטיבנס

הביקורת של מלאכית

תמונה של מלאכית
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2013
סדרה:הראשית #2
קטגוריה:תרגום (נוער)
הקודמת
S-E-5914
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

וואו, וואוווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואווואוו!!!!!!!!!!!
זה הספר השני הכי יפה שרקאתי בחיים שלי!!!!!!!!
רק עכשיו סיימתי אותו ואני עדיין בהלם כי חשבתי שבסוף רייף לא יהפוךלxxxxxxxxx( אני לא אומר את השם כדי שלא אהרוס לאלה שלא קראו את הספר)
והספר השלישי עדיין לא יצא ואני מחכה בקוצר רוח לדעת מה יקרה אחר כך!!!!!
בחיים, אבל בחיים לא הייתי חושבת שלמייקל יהיה האומץ לעשות את מה שהוא עשה!!
ואמה? הילדה נשמה טהורה!!!
אבל למען האמת, קייט היא הדמות האהובה עלי בסיפור, איך שהיא כמעט הצילה את העולם בכך שרייף לא יהפוך לxxxxxxxx, ולבסוף, לא הצליחה, מישום שאיזה נער ירה בה ורייף נאלץ להביא אותה לxxxxxx כדי שירפא אותה.
זה היה הקטע שהכי התבאסתי.
אחרי כל המאמצים של קייט, היא בסוף לא הצליחה לעצור את רייף מלהפוך לxxxxxx. מיסכנה.
אבל לפחות למדה הרבה על העבר, ואיך אנשים נטולי קסם התנהגו לאלה שהיו בהם קצת קסם.
בקיצור, ספר מהמם!!! כדאי ליקרוא

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של נופר פלג
נופר פלג
תמונה של Mira
Mira
תמונה של S-E-5914
S-E-5914
3קוראים|גיל ממוצע36|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מלאכית

מלאכית

חברה מזה 12 שנים
8 ביקורות•17 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)
תמונה של מלאכית
מלאכית
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות8
לייקים שקיבלה17
דירוג ממוצע4.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה6תרגום (נוער)2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מלאכית

מסא

מסא

אנג'י סייג'

איזה ספר!
זה היה הספר הכי מוזר בסדרה, וכמובן ממוזר אני שומעת מ-ד-ה-י-ם!!!
אנג׳י סייג׳ פשוט כשרונית והספר ממש מרתק.
למרות שקצת התאכזבתי שהאחים במחנה היפ לא השתתפו גם בחיפוש אחר ניקו וסנורי.
למען האמת, חוץ מסם, לא נראה לי שלאחרים אכפת כל כך .
אבל אין מה להתווכח הספר באמת יפה , וכדאי לקרוא אותו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מלאכית
צל הנחש

צל הנחש

ריק ריירדן

תגידו, זה רציני????????
זה פשוט כלכך כיף!! כן!! כלכך כיף שהסופרים מסיימים את הספר ( הסידרה!!) בעלילה שרק מתחילה, ועוד אומרים שיש המשך ו...........
לללללללללללממממממהההההה?
ריק, למה אתה עושה לנו את זה???????
אתה יודע שאני במטח כבר.. אחת , שתיים, שלוש, ארבע חמש............... ימים?!?!?!?!?!?!?
כמובן הספר מעולה, ( מעולה יותר מדיי, עובדה , הוא גרם לי לבהות בדף האחרון במשך איזה.... עשר דקות???) אבל למה לעשות את זה לאנשים תמימים שרק רוצים לדעת מה ההמשך????........................

אוקיי, לעיניננו:
מה שאהבתי בספר:
- הדמויות , הכתיבה, העלילה עצמה( איך לא?) והכריכה. תודו שהיא מושכת.
מה שלא אהבתי:
- יש רק דבר אחד שהוא:
אוי וולט, למה?? ואנוביס!!! ( המבין יבין!!!)
חוץ מזה ספר מהמם!! כדאי לקרוא¡!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית
הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #1 - האלכימאי

הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #1 - האלכימאי

מייקל סקוט

וואו!!
איזה ספר!!
OMG!!!
כמה אני מחפשת ומחפשת ומחפשת.. וסןף סוף הספר שם, ממש צועק אלי שאני אבוא לקחת אותו!!!!!!!!!!!!
כשראיתי אותו אמרתי לעצמי:׳ תירגעי , אם את תתעלפי לנו פה זה לא יעזור לאף אחד, ובימיוחד גם לך׳
הגעתי הביתה, זרקתי את הטיק על הרצפה של החדר שלי ומייד התחלתי לקרוא.
הספר מושך מ-א-ו-ד עד שנראה שממש נימצאים בתוך העלילה ומנסים לפתור את הבעיות רק שאני יודעת באמיתי שאם הייתי שם, הייתי משותקת מפחד..........>:
איזה מסכנים סןפי וג׳וש שכול האחריות מוטלת על הכתפיים שלהם.........
. אגב, קראתי את כול הסדרה ומי שמפסיק בעמצע הוא פרייר
בירצינות, רק התחלתי לקרוא ואמרתי לחברה שלי שאמרה לחברה שלה ש......
בקיצור , כול הכיתה שלי יודעת מהספר הזה והם פשוט מבסוטות ממנו!!!!
באמת, כדאי ומומלץ מאוד!!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית
הפירמידה האדומה

הפירמידה האדומה

ריק ריירדן

ספר מהמם מהמם מהמם מהמם מהמם מהמם...........
והבאים התור עוד יותר!!!!!!!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית
הארי פוטר ואבן החכמים

הארי פוטר ואבן החכמים

ג'יי. קיי. רולינג

טוב, אז מאיפא להתחיל???
קודם כול, אני צריכה להודות לחברה שלי שהכירה לי את הסדרה הארי פוטר, בבית הספר,(למה זה תמיד צריך להתחיל בבית הספר?!)
מאז אני לא יכלתי להניח את הספר מהיד לרגע,והמשכתי עד לסוף הסידרה.
טוב, כימעט, את הספר השביעי לא הייתי מסוגלת לקרוא, מפחד שלא יהיה לי מה לקרוא, אבל לבסוף נישברתי, הייתי חייבת לדעת מה יקרה!!
אבל עדיין, נתתי לספר ארבע כוכבים כי לדעתי הספר היה אמור ליהיות יותר ארוך.(אני עדיין כועסת על זה!!)
אין, רולינג את פשוט מלכה!!!!!!!!!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית
פרסי ג'קסון וגנב הברק

פרסי ג'קסון וגנב הברק

ריק ריירדן

איזה ספר מהמם!!!
מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא יכולתי להניח אותו מהידיים לשנייה!!!
היו פעמים שהייתי כל כך מרוכזת בספר ובהרפתקה שחשבתי שממש הייתי ב-ת-ו-ך הספר.
אחרי שסיימתי את הספר הראשון, לא יכלתי, ומייד התחלתי לקרוא את הספר השני.
הדמויות ממש נותנות לך חשק לעצור את הזמן, ולהמשיך לקרוא , לקרוא ולקרוא עד אין- סוף עד שגומרים את הספר וחוזרים לזמן הווה, לעולם שלנו.( אוף!!)
ספר מאוד מומלץ, מהנה ומרתק!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית
אות אתנה

אות אתנה

ריק ריירדן

טוב, קודם כל אני חייבת להזהיר למי שרוצה לקרוא את הספר שייתכן שאחרי שתיקראו אותו תישארו פעורי פה לפחות כמה דקות.
(אני אומרת את זה מניסיון).
לא ניראה לי שאני אכתוב את כול דעותיי כי זה היה יכול להימשך יום שלם!!! בירצינות!!!!

ועכשיו, לעיניניינו!!!
יש קטעים בספר שהיתרגשתי, כעסתי, ובכיתי
נגיד הקטע שבו פרסי ואנבת שוב ניפגשים?? זה היה ברור, אבל עדיין, כשקראתי, נימלאתי הקלה, כאילו אבן גדולה ירדה לי מהלב.
הכי אהבתי כשליאו והייזל מחפסים קצת מתכת, והתוכנית של ליאו הייתה גאונית ומצחיקה כלכךשלא יכלתי לא לחייך.
ולדמויות:
פרסי -כל הכבוד שוב גיבור הסיפור גם אם יש מתח בינו לבין ג׳ייסון
אנבת׳-סוף סוף ניכנסה לסיפור קצת יותר עמוק והספר מדבר עלייה. אין, לדעתי היא הגיבורה האמיתית בסיפור.(בימיוחד בעיניין העכבישים!!)
ג׳ייסון- תמים מידי, יותר מידי סגור בתוך עצמו, ויותר מידי מושלם. כאילו, ניראה שהבנאדם לא עשה טעות אחת בחיים שלו!!!
פייפר- טוב, בסדר, אבל יש לה תמיד את אותו התפקיד: היפה המיסתקלת בפיגיון
ליאו הייזל ופרנק- אחלה חבורה, למרות המתח ביניהם. וזה שליאו הוא בעצם הנכד של סמי..... וכול העירבובייה הזאת!!!
וניקו- וואו, איזה מתח!!! מת, או לא מת?? כול פעם שהוא הוזכר בספר שאלתי את עצמי את ה.אלה הזאת.
נישמעת חוויה מעניינת, נכון?
בקיצור אני ממליצה לכולם ליקרוא את הספר הזה.
ריידן הוא אחד הסופרים הטוב בעולם, למרות שהוד מעצבנותו משאיר אותי במתח לספר הבא , שאגב, אני מחכה לו כבר יותר מ5 חודשים!! ( שזה יחסית כלום למי שהתחיל את הסידרה מוקדם!!!)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מלאכית

ביקורות נוספות על "יומן האש"

יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

הכריכה היא פחות או יותר הסיבה היחידה שיש לי את הספר הזה בבית. כלומר- איך אפשר להתנגד לכל כך הרבה צבעים? So many sparkly things floating around!

האמת שהספר לא נורא בכלל, כמו שציפיתי שהוא יהיה. הספר הראשון, שהתואר המתאים ביותר לתיאורו הוא "בלאאאלח!" היה נוראי בהחלט, אבל היה משהו אחר בספר הזה. זה מוזר, אבל אהבתי אותו.

הספר הזה גרם לי לפתוח חוברת שנקראת "א' ב' לילדים", משונה עד כמה שזה נשמע. אני לא בטוחה למה הדבר הזה עדיין נמצא אצלנו.
בכל מקרה, הייתי חייבת לרשום הערות לגבי הספר, והחוברת הייתה הדבר הקרוב ביותר אליי (הייתי צריכה גם סימניה, ולא היה לי כוח ללכת ולקחת סימניה מאוסף הסימניות בחדר שלי). ועכשיו- בשל עצלנות ושום רעיון טוב יותר, אני פשוט אעתיק לכאן את הרשימה עם כמה הערות להערות (תתכוננו, זה הולך להיות ארוך, וזה יכיל הרבה מאוד ספויילרים):

1. הספר מנסה לעורר מתח בלי באמת לספר על הרגשות של הדמות שממנה הסיפור מסופר. הסופר לא מקדיש יותר מכמה שורות לזה, ואז נראה שהנושא נשכח. כשקייט נעלמת, זה אמור לתת לקוראים הרגשה של "אוי לא!" אבל הוא לא כותב מה מייקל או אמה מרגישים, ופשוט ממשיך הלאה. הוא מראה שאמה בוכה ונסערת, אבל זה לא באמת מספיק כדי ליצור הזדהות למצב.

2. הסיפור מהיר מדי. ביומיים בערך, קייט מתאהבת (נדבר על הקיטשיות של מערכת היחסים הזאת אחר כך...) ומספיקה להתעלף חמש פעמים. היא נחטפת פעמיים, וניצלת על ידי- כן, ניחשתם נכון- הבחור שהיא מכירה יום וחצי. ואז הוא מקריב את חייו למענה.
שלא לדבר על מייקל ואמה- הם נתקפים על ידי צווחנים, מגיעים לאיטליה, מבקרים גמד כועס, מגיעים למלפסה ומייד אחר כך מותקפים שוב וטסים לאנטרקטיקה אחרי שקופצים למים מגובה מאתיים מטר וכמעט מתים- ביום אחד (ביום השני הם פגשו פינגווין!).

3. עכשיו חוזרים רגע אחורה, לגמד העצבני. בזמן שהם באיטליה הם נורים על ידי גמד משונה ומעצבן שלא מפסיק לקלל קללות גרועות למדי ועלבונות עלובים אפילו יותר. הוא נשמע כמו גרמפי, הגמד העצבני משלגייה ושבעת הגמדים.
היה לי קשה להבין למה הוא כל כך שונא את כולם. זה היה פשוט מוגזם ברמות מגוחכות לחלוטין. השלט עוד היה נסבל ("אוויל יקר, אתה עומד להיכנס לשטח פרטי. מסיגי גבול יירו, ייתלו, יוכו באלות ויירו שוב." לא שאני מבינה מה הטעם לירות במישהו שכבר נתלה.) אבל מהרגע הזה הוא לא הפסיק לנבוח עלבונות על דוקטור פים מה-שמו. אני מניחה שבאמת רצו לגרום לו להישמע כמו גרמפי, אבל זה לא בדיוק תרם לדעה הראשונית שלי על הספר ועל הדמות עצמה (הוגו! קראו לו הוגו). הוא פשוט שנא את כולם בלי שום סיבה וזה היה מטופש וחסר טעם. במיוחד עם עלבונות בסגנון "דביל מגומגם".

4. קייט. מנקודת המבט שלה הסיפור היה ממש מעצבן. היא התעלפה שלוש פעמים והייתה צריכה תמיד לחכות שאיזשהו בחור יבוא ויציל אותה. כל כך קלישאתי- האביר החתיך על הסוס הלבן בא ומציל אותה. ואז מתנהג כאילו הוא לא סובל אותה, למרות שבסתר לבו הוא מאוהב בה גם אם הדבר היחיד שהוא יודע עליה זה שהוא חלם עליה.

5. בהערה מספר חמש הגעתי למצב שאני ממש נהנית מהספר. הייתי חייבת להודות שהוא מעניין יותר וכתוב טוב יותר. הדמויות היו יותר מציאותיות ופחות בלתי נסבלות- אולי כי קייט נעלמה, ומייקל הפך לדמות הראשית בספר הזה.
בספר הראשון תיארו את קייט בתור שלמות מהלכת. היא נחמדה ודואגת, מטפלת באחים שלה לבדה, היא יפה, היא חכמה, היא אחראית, היא הטובה בכל דבר וכל מה שאמה או מייקל אומרים מטופש ושולי. הדמות שלה, חוץ מזה, הייתה די שטוחה. הדבר היחיד שהיא הזכירה במהלך כל הספר הראשון היה שהיא אוהבת את האחים שלה ושההורים שלה אמרו לה לדאוג להם. מה היא אוהבת? מה היא עושה כל היום חוץ מלעמוד ולהרהר ולהיות מודאגת? כלום. אולי זאת הסיבה שבספר הזה היא נראתה יותר אנושית- הדמויות סביבה גרמו לה לצחוק ולספר בדיחות, לא להיות רצינית. היא אהבה אטריות ומעולם לא אכלה עם מקלות אכילה. היא לא סבלה בריונות. היא דאגה לביטלס ולג'ייק והיא אהבה את רייף. היא לא ידעה דברים, לשם שינוי- היא לא ידעה הכל לגבי קסם, היא הביכה את עצמה קצת. הכל הפסיק להסתובב סביבה כל הזמן- קייט היפה, קייט האחראית, קייט החכמה וקייט האחות הכי מושלמת בעולם. קייט הייתה בסך הכל מישהי נורמלית לחלוטין.

6. כשמייקל מקבל את הגולה המשונה שאמורה להינתן לאח הבכור האחריות מוטלת עליו- מה לעשות איתה? במקום לצעוד קדימה ולהיות זה שמחליט לגבי הכל כמו שתמיד רצה להיות הוא מחליט לשמור את הגולה לקייט, שהיא הבת הבכורה האמיתית במשפחה. זאת מחווה כל כך נחמדה, שמראה עד כמה הוא באמת אוהב את קייט ושהוא באמת מאמין שהיא תחזור. למרות כל הרצון שיקשיבו לו, הוא לא רוצה לגנוב את התפקיד ששייך לאחותו הגדולה.

7. בהערה הקודמת הבנתי משהו- למה הגולה מיועדת לבן הבכור? זה נראה כל כך מיותר ומטופש. כולם שם הם מאותה משפחה, וזה שהם צעירים מקייט לא עושה אותם פחות אחראיים או משהו. ההורים שלהם במיוחד היו אמורים להבין את זה, ואם הייתי במקומם הייתי נעלבת. נראה כאילו הם מעדיפים וסומכים יותר על קייט מאשר על פניהם.

8. "מייקל... אני אהיה בסדר גמור. תיזהר גם אתה. אני אוהבת אותך."
טוב לדעת שאמה באמת אוהבת את מייקל למרות כל ההקנטות שלה. היא דואגת לו למרות שהוא זה שמנסה לדאוג לה. בספר הקודם היא הרגישה אשמה על כך שהשאירו את מייקל מאחור, אבל אחרי שהוא בגד בהן היא כמעט ניסתה להרוג אותו. אני זוכרת שהיא בכתה ושהיא צעקה עליו שהיא שונאת אותו (בניגוד לקייט, שהייתה אדישה באופן חשוד). היה קשה לראות איך היא תסלח לו אחרי זה, וקשה פי כמה לחשוב שהיא תאהב אותו באותה צורה. והיא באמת אהבה אותו, ולא היה לה אכפת מה היומן אמר על כך למייקל.

9. בחירה גורלית עומדת בפני מייקל- אפשרות פתוחה מדי למוות, או להיחשב אח בכור?
אני לא יודעת מה עלה במוח המטופש שלו באותו רגע, אבל אני די בטוחה שכל אדם בעל הגיון בריא היה אומר "אה, לא תודה... אני מעדיף לחיות. אני פשוט אבקש מהם עזרה..."
אנחנו מבינים את הרצון שלו, שיתייחסו אליו בתור אדם אחראי, כמו שהתייחסו לקייט, אבל ההחלטה שלו לנסות לפתור את החידה ההיא לבד בלי להודיע לדוקטור פים או אמה מה הוא עושה הייתה הדבר המטופש ביותר שעשה בכל הספר.

10. דוקטור פים מה-שמו נלחם באיש-קירח-מה-שמו וסוף סוף אנחנו יכולים לראות מה הוא יכול לעשות. לא רק איש זקן שמדבר בשפה גבוהה מדי. הוא גם שורף דברים ומזיז בניינים, מסתבר.

11. עמוד 144. אוי לא! אלוהים אדירים! סימן קריאה לא נחוץ ומשונה במחשבותיו של מייקל! לא! :D

12. הסופר רצה להדגיש את האחריות שעברה למייקל, אחרי שקייט נעלמה. הוא לא עשה את זה טוב כל כך.
כל מה שאומרים למייקל זה שהוא צריך לקבל החלטה. הוא צריך לבחור. הוא זה שקובע.
כבר קראנו על זה במחשבות של מייקל, וקראנו על שהוא מפחד וקראנו על העובדה שהוא אחראי על אמה עד שקייט תחזור. אנחנו לא צריכים שגבריאל יגיד את זה בקול, ובטח שלא ינעץ בו מבט כאילו לא משנה מה יבחר זה יהיה באשמתו ורק באשמתו, ויגיד את המילים "מייקל, זאת החלטה שלך" בצורה שנשמעת כל כך דרמטית. דרמטית מדי.

13. בספר הזה התמקדו בדמויות של מייקל וקייט. ההתייחסות של הסופר לאמה הייתה רק דרך מייקל ודרך קייט (ששוב, הייתה אדישה באופן מחשיד). זה נראה קצת לא הוגן. בספר הקודם הסופר עשה את אותו הדבר עם הדמות של מייקל, ולא ממש יצא לנו להכיר אותו. רק בספר הזה ראינו מנקודת המבט שלו וקראנו על מה שהוא חושב. ואותו הדבר עם אמה- הם פשוט נטשו אותה, ואי אפשר היה לדעת מה היא חושבת אלא אם כן אמרה את זה בקול.

14. עמוד 159. מייקל ואמה יוצאים לחפש בריקודים את המוזיקה! יש!
זה היה מצחיק :P

15. אז... אמה קפאה בשלב מסוים בספר. אני לא יכולה להגיד שלא ציפיתי שזה יקרה מתישהו. היא פשוט דורשת שיפילו אותה מצוק לפעמים.
בכל מקרה, גבריאל ומייקל נלחצים. וזהו. ציפיתי שהתגובה שלהם תהיה קצת יותר קיצונית- בכל זאת, זה כאילו היא מתה. אולי לא היה להם זמן בגלל ברט המשוגע שאכל חיפושיות, אבל אני הייתי נכנסת לפאניקה במקומם.

16. והגענו לגברת דרקון!
כל כך אהבתי את הקטעים על וילאמינה. הם היו ממש טובים ומצחיקים- במיוחד יחסית להומור שבספר. הדבר הראשון שהיא עשתה היה לקרוא למייקל "ארנבון" ולהעליב את האף שלו. הדבר השני שעשתה היה לנסות להרוג אותו.
בהמשך מייקל מבין שאין לו שום אפשרות אחרת מלבד מוות- האחות שלו קפואה, גבריאל מחוסר הכרה, והוא נלחם בדרקונית ענקית שיכולה לשבור גגות כשיש לו רק סכין.
ואז הדרקונית הופכת לאלפית ונופלת לתוך הריסות הגג. מייקל מאבד את ההכרה כשהדבר האחרון שהוא חושב לעצמו הוא "היי, תראו מה זה...".
כשהוא מתעורר וילאמינה מאיימת לזרוק את המשקפיים (משקפי הארי פוטר!) שלו בטענה שהוא נראה הרבה יותר טוב בלעדיהם. מלבד האף. היא תנסה לא להסתכל עליו הרבה אחרי שיתחתנו כדי לא להיבהל.

17. עמודים 250 ו-251. מייקל מחזיר את אמה בעזרת היומן, אבל מגלה שכשהוא עושה את זה הוא רואה ומרגיש את כל החיים שלה, וזה מפחיד אותו.
הוא הולך לדבר עם השומר\ברט\שם שאני לא מצליחה לזכור, ושואל אותו למה זה קרה. מה שהשומר מה-שמו ענה לו היה אחד הדברים שהכי אהבתי בספר:
"אנחנו מדברים על ספר החיים! והחיים מכאיבים! הנוטר האמיתי צריך להיות מסוגל לשאת את כאב העולם. האם לבך חזק די הצורך, ילד? אני חושב שלא. אתה בקושי מסוגל לשאת את הכאב של עצמך, ודאי לא כאב של מישהו אחר. ברגע שראיתי אותך אמרתי לעצמי, הילד הזה מסתתר מהחיים. הוא עושה כל שביכולתו כדי לברוח מהכאב. אבל אי אפשר לברוח מהספר. רצית את היומן- אז הנה, הוא בידיך. אבל אתה לא הנוטר!"

18. אחרי השיחה המדכאת עם השומר מה-שמו מייקל... טוב, מדוכא. אמה באה לחפש אחריו, וברגע שהיא רואה אותו היא שואלת אם הוא כועס עליה בגלל שלא הקשיבה לו. זה היה אחד מרגעי ה"אתה-אח-שלי-ואני-אוהבת-אותך" שלה במהלך הספר, והרגע הזה במיוחד היה ממש מתוק.
"'אתה כועס עליי?'
'מה?'
'פשוט חשבתי שאתה כועס עליי. אתה יודע, כי לא הקשבתי לך אתמול בלילה ויצאתי אל קרחת היער-'
'ברור שלא. לא. איך את יכולה לחשוב שכן?'"

19. ועכשיו נדבר על מערכת היחסים המעצבנת שנמשכה בקושי יומיים של קייט ורייף.
רייף מתאהב בקייט בגלל ש... טוב, אין לי מושג. אני לא יודעת מתי בין ההתעלמות ממנה לכעס כלפיה ולהפך הוא הספיק בכלל לדבר איתה באופן נורמלי. הדבר היחיד שהוא יודע עליה הוא שיש לה אחים ושהיא מהעתיד. הדבר היחיד שהיא יודעת עליו הוא שאימא שלו מתה ושהוא יהיה הבא-בעת הבא, פרט שלא ממש מעורר חיבה.
נראה שאפילו כל הדברים שסובבים את האהבה מתקשרים אליה בצורה "מקרית" וברורה באופן מגוחך, כמו ברגע שירו בה. אני לא מבינה איך הילד מצא אותה או זיהה אותה כשהיא נראתה ככה, כשקייט עצמה בקושי זיהתה את עצמה, והוא ראה אותה פעם אחת- מחופשת לבן. אני לא מבינה את המקריות שבדבר, ואת הרצון שלו לנקום דווקא ברגע הזה- כשקרוב אליהם הכנסייה נשרפת.
ורייף מחליט להקריב את חייו בשבילה, הנערה שהוא מכיר יומיים, למרות שהוא יודע שמה הולך לקרות יכול להרוג אותה בעתיד. ואז הוא מסרב לשחרר אותה מעולם המתים. כן, יופי, איזה חבר מדהים הוא.

20. ביטלס וג'ייק! דמויות כל כך כיפיות! לא סיפרו עליהם הרבה במהלך הספר (טעות חמורה. אני מעדיפה לקרוא עליהם מאשר על רייף וקייט), אבל כבר מהמשפט הראשון שאמרו התאהבתי בהם ("נאא. היא לא מתה.").
כשהכנסייה נשרפה, ג'ייק נשאר לכוד בפנים. ביטלס התחיל לבכות כשלא ראה אותו יוצא משם עם קבוצות הילדים שהובלו החוצה. הוא כל כך דאג לו שהוא פשוט רץ לתוך הכנסייה הבוערת וכמעט התפרץ לתוך חדר בוער ומלא עשן.
"בדיוק אז, דמות נוספת הגיחה מהעשן. קייט ראתה שזה רייף, ושהוא נושא בזרועותיו ילד.
ביטלס קרס כנגד קייט.
'זה...' אמר. 'הוא...?'
הילד שרייף נשא בזרועותיו היה ג'ייק, ופניו היו מוכתמות מעשן ועיניו עצומות. לא, היא חשבה. בבקשה לא.
ואז הילד השתעל שיעול גדול ומצמץ בעיניים אדומות ודומעות. הוא ראה את קייט וביטלס.
'היי.'
'היי,' אמר ביטלס, ובכה וחייך בעת ובעונה אחת."

21. האטלס מטופש. קייט מטופשת. כל מה שהיא צריכה לעשות כדי להשתמש באטלס הוא לגעת בו, או לשים תמונה, או לחשוב על מקום.
ספר החיים- טוב, צריכים לחוות את החיים של האדם ששמו נכתב בספר. צריך לסבול את מה שהוא עשה כדי להציל אותו או לרפא אותו. צריך להשתמש בדם שלך בתור דיו.
אל תגידו לי שזה הוגן.

22. מייקל שובר את הגולה.
על זה קיבלתי ספויילר ברור למדי:
"היי, רוצה לדעת מה יש בתוך הגולה?"
"אה, כן, מה?"
"אבא שלו."
וכן. אבא שלו היה בתוך הגולה.

"אני... בגדתי בקייט ובאמה. בשנה שעברה, בקיימברידג' פולז, אני הסגרתי אותן לידי הרוזנת. היא הבטיחה שהיא תמצא אותך ואת אימא. היא שיקרה, כמובן. ואני ידעתי... אני ידעתי מה אני עושה. אבל אחר כך זה היה כל כך נורא. זה כל כך כאב, אני פשוט... אני לא רוצה להרגיש ככה שוב לעולם. אני לא רוצה להרגיש שום דבר לעולם.
"אבל היומן, הוא גורם לך להרגיש דברים! ואני לא רוצה להרגיש! אף אחד לא מבין את זה! אני לא יכול!"
כשקראתי את מה שהוא אמר, אני מודה שהתחלתי לבכות. כבר הבנו את מה שהוא מרגיש קודם, אבל כשהוא אמר את זה... ואיך שהוא אמר את זה. זה נשמע כל כך עצוב.
ואז אבא שלו אמר לו שמשמעות החיים היא לא להתחמק מכאב, היא לחיות.
ו... וואו. זה מוזר שנגמרו לי המילים.

23. אחרי שמייקל מחזיר את קייט לחיים, אחרי שמשהו טוב קורה לו ביום המעצבן ההוא, הכל מתדרדר בחזרה למטה.
אמה נחטפה.
מייקל היה נסער לחלוטין. הוא ניסה לרוץ אחריה דרך השער שכבר נעלם, וקרא בשמה. פתאום כל מה שידענו לגבי מערכת היחסים ביניהם התפוצץ, ונבנה מחדש. הוא דאג לה ואהב אותה יותר ממה שציפיתי.
קייט, לעומת מייקל האח המאוד טוב והמאוד אוהב, לא עשתה כ-ל-ו-ם. היא לא דאגה בקשר לזה בכלל, כך זה נראה. התגובה היחידה שלה הייתה "זה רייף, נכון? זה היה רייף?"
מה תגידו עכשיו על האחות הכי מושלמת בעולם? לא אכפת לה מהעובדה שאחותה הקטנה נחטפה?

ובנימה עליזה זו, נגמרו ההערות. לפני שאסיים את הביקורת הארוכה הזאת אני אמליץ לכם על הספר הזה. פעמיים.
תקראו אפילו את הספר הראשון בשבילו. לדעתי זה היה שווה את זה.
יומן האש הוא ספר סוחף, מהנה שכיף לקרוא וכיף לחשוב עליו- למרות המגרעות.

~סוף~

לפני 13 שנים•
★★★★★
•מגדת העתידות
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

כשסיימה את אגדה, הנערה הייתה מאושרת ואף עדיין חשבה על חלקים אהבה מהספר. אך בעיה אחת הטרידה אותה; איזה ספר היא תקרא עכשיו?. במשך חמישה ימים היא חשבה על כך. לבסוף החליטה שפשוט תיתן לאחותה לבחור ספר, אחותה ראתה את שלושת הספרים ולאחר שהנערה סיפרה לה עליהם בקצרה אחותה בחרה. בחירתה היה ספר שעל כריכתו שלושה ילדים והילד היחיד בתמונה עוד במרכז הכריכה ומחזיק ספר אדום. ברקע האחורי עמד הר געש ולצדו דרכון זהוב, ואחורי הילדים בצדדים הצטיירו אנשים בגוונים בהירים. "זה מה שבחרתי" אחותה אמרה והגישה לה את הספר .


היי לכולם! מזמן לא התראינו שבוע וחצי...
אז ככה, למי מכן שאיתי בקבוצות במסוימות יודע ששאלתי באיזה ספר לקרוא עכשיו. התלבטתי בין "יומן האש" / "עונת העצמות" / "פרנויה". וכפי שרואים בחרתי (או יותר נכון אחותי בחרה) בספר הזה.
דרך אגב, אני לא זוכרת אצל מי ראיתי שגם עושה סיפור רקע (כמו שעשיתי למעלה), אבל אני רוצה להגיד לה תודה ושזה סוג של סיפור קצרצר בהמשכים ולכן אני גם כותבת אותם בביקורות שלי מלפני שלושה ביקורות. אני מקווה שלא אכפת לך.
ואחרי שסגרו את הדברים האלו,

ה – ב – י – ק – ו - ר – ת – !

את ספר סיימתי אתמול בלילה ורציתי להרוג מישהו, וזה כמעט קרה... מסכנה הבובה... בכל מקרה הספר היה: מ – ה – מ – ם – !
הספר הקודם היה מדהים אין מה לומר. והספר הזה משתווה לו ואף אולי בטיפה עובר אותו.

הספר מתחיל בפרק קצר על כך שמחפשים את שלושת הילדים, פרק לדעתי יפה ואף קצת חשוב.

דמויות:
קייט, אמה, מייקל – הדמויות שלהם מתפתחות וגדלות. האישיות של כל אחד משתנה קצת.

קייט – קייט שלנו גדלה, אך היא שוב נאלץ לעזוב כדי להגן על אחיה ואחותה. וכפי שכתוב בתקציר הספר היא חוזרת יותר ממאה שנים אחרה אל העיר ניו יורק, עיר מלאה בקסמים, אנשי קסם ואף בעיות. הנער שהיא פוגשת ומגלה שהם קשורים, אך אני לא יספר שום דבר עליו עכשיו. קייט מגלה שהיא נשלחה לתקופה הזו בכוונה לשנות משהו וכי האטלס רצה להביא אותה לשם.

מייקל – מייקל יהיה בן שלוש - עשרה בסוף הספר, מזל טוב מייקל! לאחר שקייט עזבה מייקל הופך להיות האחראי עליו ועל אמה. הם יוצאים למצוא את הספר השני בספרי הראשית – "יומן האש". אך דברך צרות רבות באות לקרתם, ומייקל נאלץ להתבגר ולהחכים כדי להגן על אמה.

אמה – אמה המתוקה והקשוחה שלנו, את לצערי לא מופיעה רבות בספר זה אך עדיין במעט שאת מופיעה את תמיד מצחיקה אותי ונותנת לספר משהו מקסים. אני מאוד במתח בסוף הספר בגללך ובגלל זה אני קצת מעוצבנת עלייך. אבל זה יעבור לי.

דוקטור פים – אוי דוקטור. אתה הולך ומסבך הכול אה. בספר הראשון אהבתי אותך, אתה היית המגע קסם המיוחד. אך בספר השני קצת הרבה רציתי להרוג אותך אחרי מה שגיליתי שאתה מסתיר, אתה בן אדם עם יותר מידי סודות ורובם לא טובים.
דמויות משניות – במהלך הספר היו הרבה דמויות משניות, רבות חמודות ומצחיקות ורבות רעות ומעצבנות, וחלקם המועט מהדמויות המשניות דעתי עליהם מפוצלת ומחולקת.

~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~אזהרה ~ ספויילר ~ ~ ספויילר ~

רייף – הוא היה מתוק וחשבתי שקייט באמת תצליח להציל אותו, כי מהרגע מסוים בספר שאני לא בטוחה מתי הוא ידעתי שהוא הוא המורא-בעת.

ג'ייק וביטלס – דבר ראשון אני מתה על השם ג'ייק! ג'ייק וביטלס הם שני ילדים שקייט פוגשת שהיא חוזרת לעבר. הם ממש מתוקים ואהבתי אותם, הם היו מצחיקים והקטע הזה בסוף נשרפה הכנסייה בהם כל הילדים היו וביטלס בכה שכמעט איבד את ג'ייק – זה היה קטע מתוק ואחד האהובים עליי.

אביגייל – היא ילדה חמודה וחזקה. היא מזכירה לי את אמה וגם לקייט היא מזכירה את אמה.

גבריאל – לא הייתי בטוחה אם הוא ספויילר או לא אבל שיהיה. גבריאל חוזר ועוזר לאמה ומייקל כשדוקטור פים לא שם. אני לא ממש יודעת מה עוד לכתוב פה כי קשה לי לתאר אותו, אבל אומר שהוא ממש מקסים ואני שמחה שהוא ידיד של אמה ושל קייט ומייקל.

הנסיכה וילאמינה – היא הייתה בסדר, אבל שנאתי שהיא קראה למייקל "ארנבון" – כאילו ברצינות?!. וזה שהיא הייתה דרקון, ומייקל החזיר אותה להיות היא. היא הייתה בסדר.

השומר של היומן – השומר היה רע מעצבן איך שהוא שיקר למייקל וגבריאל, אבל אחרי שמייקל ריפא אותו והוא חזר להיות טוב, אהבתי אותו.

מייקל – היו דברים שלא יכולתי לכתוב למעלה. אחד הקטעים שאהבתי אצל מייקל הוא עם החידה במערה. כל הכבוד מייקל! זה היה ממש מגניב.

~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~ ~ סוף ספויילר ~

סודות רבים היו בספר ורובם פשוט מעצבנים ומסבכים את העניינים.

כתיבת הספר:
הכתיבה הייתה טובה. קשה היה להניח את הספר. ההרהורים בו היו רבים. הכתיבה תמיד משכה ולא נתנה לך להפסיק.

פתיחה – טובה, האקשן מתחיל מהר ואני מעריצה זאת בספרים שלא חופרים הרבה – כאילו בספר ראשון זה בסדר כי בכל זאת צריך קצת רקע. אבל בשני שיש זיבולי שכל עד שלושה פרקים לסיום = משעמם.

עלילה – מדהימה, מותחת, מגניבה, משאירה אותך חסר מילים פעמים רבות.

סיום – הסיום היא מותח.
ואפרופו סיום, ג'ון סטיבנס יש לך שבועיים להוציא את הספר השלישי!!! אחרת ביי ביי.
זה לא בסדר שאת משאיר אותנו במתח. כאילו מה אני אי פעם עשיתי לך?! אני קוראת את הסדרה הזו ונהנית. ואתה אדוני מונע ממני את ההנאה הזו.
וגם עשיתי מחקר וגיליתי שאפילו אין תאריך ידוע להוצאת הספר!
אז ג'ון סטיבנס היקר – תוציא! כבר! את! הספר!

אני מצטערת שהביקורת לא ארוכה יותר כמו האחרות פשוט אני חסרת מילים היום...

אני אסיים בשני משפטים מהביקורת של על "אראגון" ומהביקורת של "הבן הבכור" ומהביקורת של "אגדה". הפכתי אותם לקבועים אבל נראה לי שבפעם הבאה אני לא אכתוב את זה:

כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה, תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת ;)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•S-E-5914
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

את הספר הראשון קראתי והוא היה חביב ביותר אז לא באתי עם ציפיות גבוהות במיוחד. אבל הספר הזה היה פשוט מדהים. הוא היה מרתק, קסום אדיר, והסוף שלו- אני לא יכולה לחכות לספר הבא. גם הדמויות קיבלו עומק, בעיקר מייקל ואמה, העלילה היתה מצוינת, ורייף. הסוף היה מכעיס ופשוט לא יכולתי לעזוב את הספר. ממליצה בחום!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תולעת ספרים-פריקית
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

לקחתי אותו מהספרייה ואמרתי לעצמי 'OMG הספר השני של אטלס האימרגד!!!' קראתי את אטלס האזמרגד לפני יותר משנה וכשהתחלתי את יומן האש לא זכרתי מה קרה בספר הקודם וזה היה קצת מאכזב..
בהתחלה הספר היה ממש משעמם כי לא זכרתי מה קורה
בדרך הם הזכירו כמה פרטים ואז התחלתי להיזכר למרות שעדיין אני לא זוכרת מי זה גבריאל..
לקראת האמצע של הספר הוא התחיל להיות ממש מעניין וסוחף! קצת מעצבן שמייקל כל פעם לא בטוח בעצמו ותמיד חושב מה אמה וקייט וכולם יגידו, אבל הוא יצא ממש חמוד בספר הזה!
הבאתי רק 4 כוכבים לספר הזה רק בגלל ההתחלה ששעממה אותי בטירוף אבל סוף יפה ולא צפוי.
באלי כבר את הספר השלישי!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ליאל סוואג
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

כמו שחשבתי, ידעתי שהספר הזה לא יאכזב אותי!
אטלס האזמרגד הוא נספר האהוב עליי וידעתי שהספר השני לא יאכזב אותי ספר פשוט מעולה
אין מילים לתאר אותו, סוחף, מרגש, עם רעיון פשוט גאוני.
בספר השני גם יש אהבה שכמובן לא היה אכפת לי שלא הייתה בספר הראשון אבל היא שיפרה.
ג'ון סטיבנס פשוט גאון!
ועשיו לספויילרים:
בהתחלה חשבתי שרייף הוא דוקטור פים אבל לגמרי טעיתי והוא האויב(קשה לבטא את השם)
לא ציפיתי לזה בכלל, ולא חשבתי שקייט תמות חשבתי שמייקל יספיק לרפא אותה בזמן.
מי שירגיז אותי זה רורק למה הוא לא מת? ?
אני מחכה שהם יימצאו את ההורים שלהם ואת הספר האחרון של המוות אבל לא הבנתי למה אמה
מקבלת את ספר המוות.
אוף למה עכשיו אני אצטרף לחכות הרבה זמן לספר הבא >< אני מתה פה אין לי סבלנות לחכות!
מציאה לכל אחד לקרוא זה הספר הכי טוב שיש! לפחות לדעתי, אתם תאהבו את הדמויות בספר
קייט מייקל אמה גבריאל ורייף ועוד מלא אחרות.
תיהנו מהספר :)

לפני 13 שנים•
★★★★★
• אָרִיָה קארו (one piece forever <3)
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

קיבלתי את הספר לקריאה מעמית לעבודה. הייתי מאוד סקרנית מה קרה עם הילדים. הפעם הם כבר יודעים מתי המורא בעת מגיע, לפי מזג האוויר. הקוסם סטניסלאום פים מגיע ברגע האחרון ומצליח להציל את מייקל ואמה. קייט קופצת בזמן להציל את האחים ביחד עם צרחן.
הם מגלים את הספר השני את יומן האש, ואיך אני לא אספר עמ"נ לא לעשות ספויילרים.
עלילות קייט בעבר הם גם מאוד מוזרים ונותנים אור לגבי העתיד.
הספר מותח וסיימתי אותו לפני מס' ימים אבל רק עכשיו היה לי זמן לכתוב ביקורת. בסופו של עניין לכל חובבי הפנטסיה אני ממליצה מאוד על הספר השני. מירה

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Mira
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

בתור אחד שלא הכי נהנה מהספר הקודם
בטרילוגיה, "אטלס האזמרגד", לא הגעתי לספר הזה עם ציפיות גבוהות.
אולם הספר הזה עלה על הציפיות שלי מעבר כל מה שקיוויתי.
לא יכולתי להוריד את הספר מהיד!!! פשוטו כמשמעו!!!
העלילה קולחת, האקשן גם לא פוסח, שלא להזכיר את המתח
שמלווה את הספר מתחילתו ועד סופו!!!
ספר מעולה, אשר ממשיך בצורה הטובה ביותר את הטרילוגיה.
הספר מכיל יצורים כגון אלפים, טרולים ודרקונים, כך שכל
חובבי הפנטזיה עשויים להנות ממנו.
מומלץ!!!!!!!!!!!!!!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אראגון
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

קראתי את אטלס האזמרגד. ספר מעולה. מחכה להשיג את השני כבר!

לפני 13 שנים•המספרת יודעת כל
יומן האש

יומן האש

ג'ון סטיבנס

עוד ספר שחיכיתי לו. הגיע בכלל לחנויות או לספריות בעמק חפר?

לפני 12 שנים•סטיב
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
יומן האש

יומן האש

מאת ג'ון סטיבנס

הביקורת של מלאכית

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מלאכית
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“כשסיימה את אגדה, הנערה הייתה מאושרת ואף עדיין חשבה על חלקים אהבה מהספר. אך בעיה אחת הטרידה א”

3/10
ביקורות על יומן האש
הבאה
תולעת ספרים-פריקית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“את הספר הראשון קראתי והוא היה חביב ביותר אז לא באתי עם ציפיות גבוהות במיוחד. אבל הספר הזה היה פשוט מ”