אז זהו ריימונד קארבר הנהדר, שידוע בעיקר בזכות סיפוריו המדויקים. הכרתי אותו בעקבות בחור שיקר מאוד לליבי, ונחשפתי לראשונה לספרו "דבר קטן וטוב". הסיפורים שלו משאירים אותך עם טעם חמוץ מתוק בפה בסופם, ועושים חשק לחזור אליהם כשתוקפת אותך תחושה משונה של צורך בשייכות למקום כלשהו. כמוהם גם שיריו. היום פתחתי את הספר אחרי המון זמן שלא עלעלתי בו, ואני חושבת שהדבר העיקרי שכבש אותי שם- היא העובדה שהוא יודע כל כך טוב לכתוב על סיטואציות לכאורה יומיומיות ומרוחקות, אך בפועל יש בהן משהו שנוגע בכל אחד מאיתנו. ההרגשה הזו של החמצה, או של ניכור, או של אכזבה ממישהו... או סתם של כמיהה וגעגוע לרגע נוסטלגי וקסום. בקיצור- מומלץ לאוהבי קארבר, ולאלו שעדיין לא יודעים שהם כאלו
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
