ספר מרתק אודות אדם מרתק שחי בתקופה ובמקום מרתקים.
הקריאה קולחת, והיא מתארת אל לחד כפטריוט לבנוני, לא שפוט של ישראל, סוריה, איראן וכל הגורמים שבחשו בקלחת הלבנונית החל משנות ה-70.
בסופו של דבר, לחד הבין שישראל היא הגורם שאיתו נוצרים לבוניים החפצים במדינה חופשית ודמוקרטית צריכים לשתף פעולה.
תשומת לב לכך שלחד הוא גנרל, ולא סופר, ועברית אינה שפת אמו, לכן הצד הספרותי של הספר, שנחלק בין סקירה היסטורית אודות לבנון לפרטי האוטוביוגרפיה של לחד, אינו הצד החזק בו. לעתים קרובות היתה לי הרגשה שאני קורא תמליל של ראיון של מישהו מהרחוב, ולא ספר אמיתי, זאת בשעה שכותבים כתום שגב וסטפן אמברוז הוכיחו שניתן לכתוב ספרי היסטוריה עיוניים גם בכתיבה שמזכירה יותר ספרי קריאה.
למרות עניין זה, הפשטות של כתיבת הספר תורמת לקריאה מהירה וברורה שלו.









